מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - מאור עייש, משפטן


שאלת שיעור המיסוי על מענקי פרישה ופיצויי פיטורין, עוררה קשיים רבים במשך השנים, דבר שהוביל לפסיקה לא אחידה,ולחילוקי דעות בין רשויות המס, שלרוב מעונינות לראות במענקים אלו כהכנסת עבודה, היינו הכנסה פירותית, החבה במס הכנסה (כאמור עפ"י סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, שיעור המס עשוי להגיע עד כדי 45%) לבין הנישום המעונין לראות בהכנסה זאת כהכנסה הונית ( החבה במס בשיעור של עד 20%, מכוח ס' 91 לפקודה).

בטרם נסקור את המצב המשפטי, בנוגע לשיעור המיסוי, נעמוד על קצה המזלג בההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית:
ככלל ניתן לומר כי הכנסה פירותית הינה הכנסה הנובעת משימוש בגורמי היצור של הנישום, (דוגמא מובהקת להכנסה פירותית- מכירת מלאי עסקי, כגון נעליים), ואילו תקבול הוני הינו זה המתקבל בשל מכירת גורמי היצור ( דוגמא- מכירת המכונה המייצרת את הנעליים).

אם כן, נחזר לשאלה המרכזית- מהו שיעור המס המוטל על מענקי פרישה ופיצויי פיטורין?
סעיף 9 (7א) (א), פוטר ממס, מענק עקב פרישה, שמקבל עובד ממעבידו בסכום שווה-ערך למשכורת של חודש לכל שנת עבודה - לפי משכורתו האחרונה. בנוסף, לנציב יש סמכות לפטור ממס מענק עקב פרישה בסכום העולה על המכפלה האמורה, אם ראה לנכון לעשות כן בהתחשב בתקופת השירות, גובה השכר, תנאי העבודה ונסיבות הפרישה. בשום מקרה לא יעלה הפטור האמור על תקרת הפטור, העומדת נכון ל 1.1.11 על 11,650 ₪ לכל שנת עבודה, ובמקרה של מוות, 23,320 ₪ לכל שנת עבודה.

אך מהו שיעור המס החל על יתרת הפיצויים עליהם לא חל הפטור, האם רואים בהם כהכנסת עבודה או שמא כהכנסה הונית?

להלן נסקור את עיקרי הפסיקה בנוגע לשאלה זאת:
בעמ"ה (ת"א) 377/69 מרוה נ' פקיד השומה תל אביב 3, פד"א ג' 21 (1969), השופט אשר סבר כי פיצויי פיטורין אינם אלא "תוספת סוציאלית" המשתלמת לעובד תמורת הסכמתו להסתפק במשכורת שוטפת קטנה יתר, לפיכך הגיע למסקנה כי פיצויי פיטורין הינם הכנסת עבודה, דהיינו הכנסה שטפת אצל העובד, ושכך, כל סכום העולה על הסכום הפטור על פי סעיף 9(7א)(א) ימוסה כהכנסת עבודה.

דעה זאת נדחתה בעליון, בע"א 506/71 חפץ נ' פ"ש חיפה, פ"ד כ (1) 212 (1972), השופט ויתקון קבע כי מענק פרישה שמקבל עובד ממעבידו הינו פיצוי בשל ביטול חוזה עבדה ועל כן יש לסווגו "כהכנסה שבהון", היינו, רואים בביטול החוזה "הריסת המנגנון המניב פירות בשלמותו". עם זאת סבר ביהמ"ש כי תקבול העולה על הסכום הפטור לפי סעיף 9(7א)(א), יחויב במס, כהכנסת עבודה.

בע"א 604/73 פרמה שרפ ישראל בע"מ נ' פ"ש חיפה, פ"ד כח(2) 342, 350 (1974), בית המשפט העליון קבע כי מענק פרישה אינו מהווה הכנסת עבודה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, ומשכך, לא מוטלת על המעביד חובת הניכוי במקור על תשלום זה.

משמע, השופט אשר ראה את פיצויי הפיטורין עד סכום הפטור כהכנסה הונית, אך את יתרת הפיצויים כהכנסה פירותית וזאת מכוח סעיף 9 (7א) (א).

פסק דין המשלים את התמונה הינו עמ"ה (ב"ש) 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ' פקיד שומה אילת (ניתן ביום 20/11/05), וע"א 128/06 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ' פקיד שומה חיפה (ניתן ביום 26/4/07), שם דנו בסוגיית הטבת מס הניתנת להכנסות עבודה בהתאם לסעיף 12 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה- 1985, והשאלה שעמדה בבסיס הדיון הינה, האם הטבה זאת חלה גם על תשלום פיצויי פיטורין לעובד, העולים על הסכום הפטור.

ביהמ"ש המחוזי הסיק כי הפיצויים הפטורים נחשבים כהכנסה הונית, והפיצויים שעולים על הפטור, אינם בגדר הכנסת עבודה ועל כן אין להחיל עליו את הוראת ההטבה.

הערעור לעליון נדחה, וביהמ"ש מעיר וטוען כי הסכום שעולה על תקרת הפטור אומנם נתפס "כהכנסה פירותית" אך אין רואים אותו כהכנסת עבודה אלא "הכנסה מיוחדת".

לאחרונה, ניתן פסק דין בעניין חיים ניסים, ע"מ 859-08 חיים ניסים נ' פקיד שומה חיפה, (ניתן ביום 26/1/11), שם עלתה השאלה, איך לסווג לצורכי מס, פיצויי שקיבלו עובדי חברת בתי זיקוק עם פיצול החברה לשתי חברות נפרדות, ומכירתן לידיים פרטיות, דהיינו, פיצוי בעקבות עריכת שינוי מבני במקום עבודתם. האם רואים בתקבולים אלו כהכנסת עבודה או שמא כפיצוי הוני?

פקיד השומה ביקש לראות בתקבול זה כהכנסת עבודה, בהתאם להוראות ס' 2(2) לפקודה, ומשכך הוציא לו גם שומה בהתאם.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי תקבול שמקבל עובד ממעבידו יסווג בשים לב למהותו וטיבו ובהתאם לעילת תשלומו. מחד, תקבולים שמקבל עובד בגין עבודתו למען מעסיקו יסווגו כהכנסת עבודה ומאידך, תקבולים שמקבל העובד עבור זכויות המוקנות מעבר לזכותו לתשלום שכר או כפיצוי בגין פגיעה בזכויות שכאלו, לא יסווג כהכנסת עבודה ואם התקבול מהווה מכר של זכות או פיצוי בגין פגיעה בזכות של העובד, יסווג התקבול כתקבול הוני.

במקרה דנן, פקיד השומה ראה במענקים המשולמים לעובד עקב שינויים מבניים, כמענקים שנועדו לשמור על "שקט תעשייתי" ולא עקב ויתור על זכותם להתנגד לשינוי, ועל כן סיווג אותם כהכנסת עבודה. עמדה זאת נדחתה ע"י ביהמ"ש בציון כי עמדתו של פקיד השומה לא עולה בקנה אחד עם פסיקה עניפה שניתנה בנושא (לדוגמא, פס"ד בעניין התעשייה האווירית) שקבעה כי מקום שבו מבקש מעביד לבצע שינוי אורגני (שינוי חוץ ארגוני) עומדת לעובד הזכות להמשיך בחוזה העבודה עם מעסיקו הקודם ואם המעסיק אינו מוכן להמשיך ולהעסיקו, עומדת לעובד הזכות לקבלת פיצויי הפיטורים. עובד המסכים לשינוי המבני, ומסכים להמשיך לעבוד אצל המעסיק החדש, מוותר על זכותו החוזית לעבוד אצל מעסיקו הקודם ומוותר על זכותו לפיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם. זוהי הזכות עליה מוותר העובד ובגין הויתור על הזכות להמשיך ולעבוד אצל מעבידו הקודם משולם הפיצוי.

כמו כן מוסיף ביהמ"ש וקובע כי תשלום בגין ויתור של עובד על זכותו להמשיך לעבוד, קרוב יותר במהותו "למענק פרישה" מאשר לשכר בגין תקופת עבודתו של העובד בעבר ועל כן לא נכון לסווגו כהכנסת עבודה אצל העובד, אלא יש לסווגו כתקבול הוני בהתאם להוראות סעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

נעיר, כי אף אם שאלת סיווג מענק הפרישה כרווח הון או כהכנסה פירותית עדיין עשויה לעורר מחלוקת, די לענייננו לזכור, כי אין מניעה עקרונית שתקבול שמקבל עובד יסווג כרווח הון וכי הסיווג הראוי יעשה תוך בחינת טיבה של "הזכות למענק" ומקורותיה.

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

מאת: צוות האתר

למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג חברות בתלונות ו/או תביעות אשר מוגשות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה כנגד עובדים בניהולה של עו"ד ליאת בהר כהן.

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

מאת: צוות האתר

במציאות בה אנו חיים, דיני העבודה מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה מאוד וכך גם הפסיקה הבאה לפרש את אותם חוקים, בפני הערכאות השונות, מה שמחייב את המתמחים בתחום להתעדכן באותם חידושים על בסיס יומי.

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

מאת: צוות האתר

ישראלים רבים העובדים לטובת קיום משפחתם ובני ביתם, מוצאים את עצמם לא אחת נדרשים על ידי בעל העסק בו הם מועסקים ו/או בו הם מבקשים להיות מועסקים, לפתוח תיק "עוסק" עצמאי במשרדי מס הכנסה ומע"מ ולעבוד מולם "כנגד חשבונית".

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם