נזקי השריפה הגדולה והמאבק הסמוי בין חברות הביטוח

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין רואה חשבון - אריאל בן אברהם, משפטן

1/1/1900

מאמר זה יעסוק בזכותם של נפגעים מנזקי שריפות, לפיצויים על ידי המדינה ו/או על ידי חברות הביטוח.
כידוע, ביום 2.12.2010, החלה שריפת הענק ביערות הכרמל, שבאזור העיר חיפה.
שריפה אדירה זו, הביאה למותם של 41 אנשי כוחות הביטחון, לפינויים של כ-17,000 תושבים מבתיהם, כילתה למעלה מ-50 אלף דונמים של עצים וחורש, ואף גרמה לנזקים אדירים ברכוש התושבים.
תושבים אשר יבקשו לקבל פיצוי בגין נזקים מסוג זה, יוכלו להיפרע משני גורמים עיקריים: מדינת ישראל וחברות הביטוח (באם אכן היו מבוטחים).

מדינת ישראל הסדירה את סוגיית מתן הפיצויים לניזוקים באירועים שכאלו, בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר קובע מספר תנאים וקריטריונים ולמתן פיצויים עבור ניזוקים באירועים שכאלו.
דע עקא, נכון להיום, ניתן לומר שללא החלטה ספציפית ומיוחדת מטעם הממשלה - אין להם, לניזוקי השריפה, כל זכות קבלת פיצויים מהמדינה "ומקרן הפיצויים" אשר מעניקה המדינה.
כל שנותר לתושבים הניזוקים, הוא להיפרע מחברות הביטוח בהן הם מבוטחים.

במה דברים אמורים?
כזכור, סעיף 2א לחוק הפיצויים קובע, כדלקמן:
"2א. (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן - קרן פיצויים)."
בהמשך לכך, סעיפים 35-38ב לחוק הפיצויים, מגדירים את התנאים לקבלת הכספים מ"קרן הפיצויים".
כך, ההגדרות המופיעות בסעיף 35 לחוק הפיצויים, מכריעות בענייננו, כדלקמן:
"35. ...מלאי" - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
"נזק" - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
"נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
"נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
"נכס" - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
"ציוד" - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים..." [ההדגשות לא במקור – א.ד.]

אשר על כן, הגדרות סעיף 35 לחוק הפיצויים קובעות חד משמעית - ניזוק יפוצה בגין נזקי שריפה אך ורק כאשר מדובר בנזק מלחמה, נזק עקיף או נזק בצורת.
משכך, הנזקים האדירים והמצערים שנגרמו לתושבים הניזוקים, מזכים אותם במתן פיצוי אך ורק מחברות הביטוח בהן הם מבוטחים, ואין זכאים הם למתן פיצוי על ידי המדינה ו"קרן הפיצויים", שכן אין מדובר בפעולת מלחמה על ידי צבאות סדירים של האויב, אין מדובר בפעולות איבה כנגד מדינת ישראל ואין מדובר בפעילות צה"ל אשר גרמה לכך.

יהיה זה המקום לציין, כי לאור האמור לעיל, אין זה מפתיע, שקיים מעין "מתח" ואף "מאבק סמוי" בין רשויות המדינה לבין חברות הביטוח השונות המעוניינות מן הסתם שלא לשאת בעלויות פיצוי גבוהות אלו, שכן האינטרס הכלכלי של חברות הביטוח במקרים אלו יהיה שהנזקים יוגדרו ככאלו שנגרמו על ידי פעולות איבה, פעולות מלחמה או כנזקי בצורת, שכן אלו יזכו את הניזוקים בפיצוי מהמדינה ולא מחברות הביטוח עצמן.

יש להזכיר, כי על הניזוק להעביר למנהל (הנציב כמשמעותו בפקודת מס הכנסה) הודעה על הנזק בתוך שבועיים מקרות הנזק, והתביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך 3 חודשים מיום קרות הנזק.

למשרדנו ניסיון רב בטיפול בנזקים אשר נגרמים על ידי אסונות טבע שונים - לרבות שריפות ובכלל זה ייצוג נפגעים בגין נזקי מלחמת לבנון השנייה ונזקי הקסאמים בדרום , הן נזקים ישירים והן נזקים עקיפים.

נשמח לסייע, ולטפל בפנייתכם למתן פיצויים עקב האסון בכרמל