מערכת ההוצאה לפועל – היא הזרוע המבצעת האזרחית של הרשות השופטת ומטרתה לאכוף חיובים שמופיעים בפסקי דין, בשטרי חוב, צ'קים, משכונות, משכנתאות. פעילות האכיפה מוסדרת בחוק ההוצאה לפועל, כאשר מטרת החוק כפולה: מצד אחד לסייע לזוכה לגבות את החוב במהירות ומן הצד השני לאפשר לחייב לשלם את חיוביו, בהתאם ליכולותו הכלכלית.
פניה של הזוכה לפתיחת תיק הוצל"פ כנגד חייב אפשרית בכל אחת מלשכות ההוצל"פ הקיימות ברחבי המדינה, הפנייה תתבצע בהתאם לאפשרויות הבאות:
• עם פסק דין מבימ"ש לאחר שחלפו 30 יום מאז שניתן.
• עם בקשה לביצוע שטר(מימוש צ'ק).
• בתביעה לסכום קצוב של עד 50,000 ₪.
לאחר פתיחת התיק, יוציא רשם ההוצל"פ אזהרה לחייב כי נפתח כנגדו תיק הוצל"פ(בדרך כלל מצורף לאזהרה, פסק הדין, השטר והתביעה שהוגשה כנגדו), כאשר האזהרה תהיה בשפה ברורה ותודיע לו, כי אם אין באפשרותו לשלם את החוב, הוא צריך להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 יום, מיום קבלת האזהרה(או במועד אחר שקבע הרשם).
בפס"ד לאופר נ' גבאי – קבע ביהמ"ש העליון שאזהרה חייבת להימסר בפועל לחייב , זה תנאי מוקדם לקיומם של הליכי הוצאה לפועל , או לתחילת מניינם של 21 הימים, לא די בידיעה של החייב על דבר פתיחת תיק הוצל"פ כנגדו.
1. למלא אחר פס"ד – תשלום אחד.
2. לשלם את החוב בתשלומים עפ"י כללים שנקבעו עפ"י החוק.
3. לשלם את החוב בתשלומים שנקבעו ע"י רשם ההוצל"פ .
4. לבקש לשלם תשלומים שהוא חושב שיוכל לעמוד בהם, תוך 20 יום, לבקשה מצרף החייב כתב ויתור על סודיות ומסירת מידע לגבי מקום מגוריו, נכסיו, הכנסתו וכל מצבו הכלכלי.
5. להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצל"פ בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה.
מה אם כך מבוצע בחקירת יכולת – במידה והחייב התייצב תוך 21 ימים לחקירה, יבחן הרשם בחקירה את יכולתו הכלכלית של החייב, החייב יצטרך לתת לרשם את רשימת נכסיו, גובה הכספים שנמצאים ברשותו, מי מתגורר בבית, מה הכנסות של כל אחד בפירוט, האם מממן ילדים בגירים, לתת רשימה מפורטת של ציוד שנמצא בביתו, , בעלות על רכב, אם טס לחו"ל ומספר הפעמים, ואפילו ירידה לפרטים, אם יש לו כבלים, טלפון נייד. במהלך החקירה יכול הרשם לחייב את החייב להוציא את כל מה שנמצא בכיסיו. במסגרת חקירת היכולת, רשאי גם הזוכה לבקש לחקור את החייב ויש באפשרותו לספק לרשם רשימת נכסים שיש בידי החייב ושלא דווח עליהם.
באם החייב לא מתייחס לאזהרה שקיבל, לא פרע את חובו באחת מהדרכים המוצעות, ולא התייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו, ואז ניתן יהיה לדרוש הפעלת סנקציות כנגדו, אפשר יהיה למסור עליו מידע כלכלי בניגוד לרצונו, ניתן יהיה להטיל עליו הגבלות כמו:צווי עיכוב יציאה מהארץ, צווי עיקול, אי חידוש רישיון נהיגה, ולנקוט כנגדו הליכי הבאה ומאסר.
ישנם מקרים בהם החייב פטור מהתייצבות לחקירת יכולת וביניהם: עדין קיימים הליכים משפטיים פתוחים בעניינו, החייב הוא חברה, קיימת משכנתא על נכס של החייב – ניתן לפרוע את החוב ע"י מימוש הנכס, מקרה נוסף וחריג הינו חייב שתיק ההוצל"פ כנגדו הוגש בשל חוב מזונות - מבחינה טכנית, להבדיל מחיובים אחרים, שבהם נקבע בהוצל"פ צו התשלומים להסדרת החוב, הרי שבמזונות התשלום החודשי הוא מה שנקבע בפסק דין, כלומר חקירת היכולת הייתה כבר בבית דין רבני, או בבימ"ש לענייני משפחה- שקבעו שהחייב צריך לשלם מזונות כחלק מפסק הדין של הגירושין, ולכן רשם הוצל"פ כלל לא נזקק לעשות חקירת יכולת בענייני מזונות. במקרה זה רשאי הרשם להטיל על החייב מאסר של עד 21 ימים.
חייב שמתנהלים כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, רשאי לבקש את איחודם. אישור הבקשה מאפשר לחייב לקבל צו לעיכוב מרבית ההליכים, זאת בתנאי ויעמוד בצו התשלומים שיקבע בתיק האיחוד.
כל תיק חדש שנפתח כנגד החייב נכנס לתיק המאוחד. ניתן לציין כי ברוב המקרים הזוכים לא יוצאים מאושרים מהחלטה זו של הרשם, כי ברוב המקרים הם מקבלים סכומים חודשיים זעומים, אם בכלל. יש להוסיף עוד שבאיחוד תיקים ההתחייבות של החייב מועברת אף ליורשיו במידה ונפטר ונכנסת לתיק העיזבון.
בשנת 1996 תוקנה פקודת פשיטת הרגל, כאשר תכלית החקיקה של תיקון זה נועדה לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייבים לפתוח דף חדש בחייהם, בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל, אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל. כן נועד התיקון להקל על יחידים להגיע להסדר עם נושיהם מבלי להפעיל הליכי פשיטת רגל במלואם. בהתאם לשינוי פתח המחוקק פתח רחב יותר מזה שהיה בעבר, לשם כניסה אל הליכי פשיטת הרגל, וקבע כי כונס הנכסים הרשמי יקיים הליכי חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס לצורך הגשת חוות דעת לבית-המשפט בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב.
בהתאם לשינוי זה נקבעה הלכה בפס"ד קאשי נ' בנק לאומי, לפיה מקום בו צו התשלומים רק מנציח את החוב, יש להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל כדי לשחררו מהעולם של הליכי הוצאה לפועל.
לסיכום: אם נוכח רשם ההוצל"פ, שהחובות אותם חייב החייב לנושיו גדלו לסכומים שלא יהא ביכולתו לסלקם בתשלומים ריאליים, לרבות במסגרת איחוד תיקיו בהוצאה לפועל, וככל שצבר חובותיו בתום לב, ימליץ בפני החייב להגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים, שכן במסגרת ההליך, לאחר כינוס נכסיו ולאחר מתן צו פשיטת רגל, יוכל החייב להגיש בקשה להפטר מחובותיו לנושיו.
המעמד של מתן צו פשיטת רגל, מאפשר לחייב להמשיך לעבוד ולהתפרנס, והיתרון הגדול הוא שבתום ההליך הוא פותח דף חלק המאפשר לו להתחיל דרך חדשה.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
