עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת מס הממסה תושב ישראל (יחיד או חברה) על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, לשיטת מס על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה. התוצאה של שינוי שיטת המס והמעבר למיסוי על בסיס פרסונלי פרושה הרחבה, הלכה למעשה, של בסיס המס בישראל.
לאחרונה, פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית 2009 (להלן: "חוק ההתייעלות") והביא עימו שינויים מהותיים במטריית המס הנוהגת, בין היתר, בפקודת מס הכנסה, חוק המע"מ ובחוק הביטוח הלאומי.
מהלך בו ישראלי רוכש קרקע ומבצע רישום פיקטיבי על שמו של מאן דהו מקומי, טומן בחובו יתרונות וחסרונות אינהרנטיים. במסה קצרה זו נבקש להתייחס על קצה המזלג למהלך דלעיל ולטמון בתוכו.
מוסד ה-"פרה-רולינג" טומן בחובו יתרונות ברורים לצד חסרונות, שחלקם אינהרנטיים ובלתי מבוטלים - במאמר זה נבקש לעמוד ממעוף הציפור על יתרונותיו של המוסד דלעיל.
נזכיר ונזכור תושבות של אדם אינה מתחילה ואינה נפסקת בהכרח ברגע שהיחיד עבר לגור מחוץ או בתוך גבולות המדינה, וזאת גם אם המעבר הינו למספר שנים.
גילוי מרצון הוא הליך שמאפשר לנושים וחייבים במס שלא דיווחו על הכנסות ולא שילמו עבורם מסים, לבצע גילוי מוסדר מרצונם לתיקון הדיווחים כנדרש - למידע נוסף היכנסו.
סיקור מקצועי מיוחד בנושא המעמד האישי בהליך הפחתת תשלום מזונות - על דיני הצדקה, עקרון השוויון, שינוי מהותי בנסיבות מצד האב ו/או האם וההשלכות המשפטיות השונות.
הסמכות לדון בענייני הרכוש בין בני זוג הינה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולביה"ד הרבני כאשר הסמכות תיקבע על פי מרוץ הסמכויות - לכל "שיטה" לחלוקת הרכוש ישנם חריגים ופסיקה ענפה בנושא, וכי בסופו של יום כל מקרה ייבחן לגופו ועל פי נתוניו הספציפיים.
סיקור משפטי נרחב בעניין עקרון סופיות השומה ככלי למניעת שינוי סיווגו של נכס כמוניטין לצורכי פחת.
הגיעה השעה כי תצא הלכה מחייבת ברורה באשר לשאלה אם נכון לשלול, מכוח סעיף 41 לחוק מע"מ את ניכויו של מס תשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו כדין לעוסק, גם במקרים בהם אין ספק כי כאשר תצא עסקה לפועל, תהא זו עסקה חייבת במס, אלא שחוסר הוודאות נוגע לשאלת קיומה של אותה עסקה עתידית זו.
כלל מסור בידינו, שכל אימת שמדינה תבקש למסות הכנסתו של יחיד מאן דהו, תעשה כן מכוח סמכותה הטריטוריאלית, קרי על הכנסה שהופקה בטריטוריה שלה, או לחילופין מכוח סמכותה הפרסונאלית, קרי אם מפיק ההכנסה קשור בקשר פרסונאלי למדינה, אזי המדינה תהא מוסמכת להטיל מס על הכנסתו בכל מקום בעולם ואין נפקא מינה היכן הופקה.
סעיף 94ב(א) לפקודה מתייחס לכללים שיחולו לגבי למכירת מניות בחברה פרטית שנרכשו לפני יום 1/1/03.
סעיף 89(ב) קובע את הקריטריונים לפיהם יקבע המקום בו נצמח או הופק רווח הון.
סוגיות משפטיות רבות ומגוונות עולות מנושא ההימורים באינטרנט. בעוד שעיקר העיסוק סביב הסוגיות דלעיל, צומח משאלת חוקיות ההימורים, במאמר זה ננסה לעמוד על סוגיה שונה לחלוטין, הקשורה לשאלת המיסוי העקיף שיחול או שלאו על ישויות שעיקר פעילותם הכלכלית צומחת מהימורים מקוונים באתרי האינטרנט השונים.
הירידה דרומה ביחסים בין ישראל לטורקיה טומנת בחובה בעייתיות לא מבוטלת.
תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק"), אשר נכנס לתוקף בשנת 2009 עשה לא רק שינוי מגמתי, באשר הכניס היבט חוקתי המגן על זכויות החייבים, ומרסן את כוחם של הזוכים, אלא גם כלים טכניים יצירתיים, המרחיבים את סמכויות הרשמים, אשר עשויים לסייע לזוכה לפרוע את החוב.
ביום 9.9.08 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח - 2008 (להלן: "תיקון 168 לפקודה"), במסגרתו התקבלה רפורמה מקיפה שעודדה עליה ושיבה לישראל באמצעות הרחבת ההטבות להם זכאים תושבים חוזרים (Toshav Hozer), תושבים חוזרים ותיקים וכן מי שהנו תושב ישראל לראשונה.
הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב מהותי (מרכז החיים על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים וחברתיים) ולחלופין מרכיב טכני (מספר מינימום של ימים) הקובע חזקה הניתנת לסתירה - על הזיקות השונות, מבחן החיים ותקופת ההבשלה לניתוק התושבות בסיקור הנרחב הבא.
ביום 24.07.2002 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, אשר תחולתו הינה על הכנסה שהופקה או נצמחה החל משנת המס 2003 ואילך (להלן: "הרפורמה"/ "רפורמת המס").