חוק מס מדינת לוקסמבורג

בהחלטתו של בית הדין האירופי לצדק מיום 6 ספטמבר 2012 נקבע כי הוראות החוק של מדינת לוקסמבורג אשר מסדירות את סוגיית מיסוי ההון של הנישומים במדינה ולרבות מציבות גם את התנאים לקבלת הטבות מס, עומדות בסתירה עם עיקרון ההתאגדות החופשי במדינות האיחוד האירופי הקבוע בסעיף 49 לאמנת תפקוד האיחוד האירופי.

על פי חוקי המס בלוקסמבורג, מס שנתי מוטל על שווי הנכסים (נטו) של חברה תושבת לוקסמבורג בשיעור מס של 0.5%. אולם, שיעור מס דנא ניתן להפחתה עד שיעור של 0% באם החברה החייבת מצליחה להקצות לטובת קרן רזרבה למשך חמש שנים סכום רזרבי של כסף שמגיע לשווי השווה פי חמישה משווי המס המופחת. לא למותר לציין כי כל מעבר של החברה אל מחוץ לגבולות לוקסמבורג אשר נעשה במסגרת תקופה חמשת השנים תוביל לביטול הטבת המס הניתנת.

החברה הנדונה הנה חברה פרטית בע"מ שהצליחה לעמוד בתנאים הקבועים כאמור לעיל ואף נהנתה משיעורי מס מופחתים בשנת המס 2004. בשנת 2006, העבירה החברה את משרדיה לאיטליה והתמזגה לתוך חברה איטלקית, כפועל יוצא מכך, הפסיקה החברה האמורה להיות תושבת לוקסמבורג. חשוב  לציין כי קרן הרזרבה נשמרה ועדיין הופיעה במאזן של החברה. בעקבות המעבר לאיטליה ביטלו רשויות המס בלוקסמבורג את הטבת המס שניתנה לשנות המס 2006-2005, בנימוק כי החברה אינה עומדת יותר בתנאים הקבועים בחוק לשם קבלת ההטבה, ומכאן אפוא הביטול. לאחר הערעור שהוגש על ידי החברה נשוא עניינינו, פנתה רשות המסים של לוקסמבורג בתאריך 13 יולי 2011 לבית הדין האירופי לצדק בבקשה לפרה-רולינג בקשר לסוגיה האמורה.

בית הדין האירופי לצדק הגיע למסקנה כי פסילת ההטבה האמורה עומדת בסתירה  לעיקרון ההתאגדות החופשית, מקל וחומר כיוון שחוקים אלה עלולים להשפיע לרעה על מכסת הנכסים של החברות המעונינות למקם מחדש את משרדיהן אל מדינה אחרת שמשתייכת לאיחוד האירופי. זאת ועוד, נקבע כי ההוראות לעיל מגבילות חברות אלה למשך חמש שנים ואף מהוות מעין מכשול  המקשה על חופשיות הניוד בין מדינות האיחוד האירופי.

ממשלת לוקסמבורג העלתה טיעונים נוספים שלגישתה יש בהם כדי להצדיק את הוראות חוקי המס הקיימים שם, הבולט ביניהם שם דגש מובהק על ההגנה על אינטרס הציבור מפני פגיעה באיזונים הפנימיים בכל הקשור להבטחת קוהרנטיות בחקיקת החוקים השונים  במסגרת מערכת המסים. טיעון האחרון נדחה על סף על ידי הבית הדין האירופי כאשר לעמדתו, אין בנמצא קשר ישיר בין הטבת המס הניתנת, נשוא עניינינו, לבין תכלית ומטרת חוקי המס במדינת לוקסמבורג. בהתאם לפסיקתו של הבית הדין האירופי לצדק, הגדלת ההכנסות ממסים (על ידי ביטול הטבות המס) שלכאורה מטיבות עם אינטרס הציבור אינן בגדר סיבות מספיק משכנעות כדי להצדיק את הסתירה עם עקרון ההתאגדות החופשי.

לסיכום, פסיקת בית הדין האירופי עומדת בקנה אחד עם הגישה כי ישנה עליונות משפטית ייחודית לבית הדין האירופי לצדק ובכלל זה לכל גוף שמזוהה עם האיחוד האירופי על פני בתי הדין ומערכת המשפט המקומית של המדינות המשתייכות לאיחוד האירופי. איו חולק כי נימוקיו של בית הדין האירופי לצדק והצהרותיו שנשקפת מהן תורת משפט ברורה בכל הנוגע להעדפת חופשיות ההתאגדות על פני הגבלת הניוד לטובת הטבות מס, יש בהם כדי להביא, בסופו של דבר, לשינוי חקיקתי בשורות החוק הרלוונטי של מדינת לוקסמבורג.