תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק"), אשר נכנס לתוקף בשנת 2009 עשה לא רק שינוי מגמתי, באשר הכניס היבט חוקתי המגן על זכויות החייבים, ומרסן את כוחם של הזוכים, אלא גם כלים טכניים יצירתיים, המרחיבים את סמכויות הרשמים, אשר עשויים לסייע לזוכה לפרוע את החוב.
במאמר זה נדון בעיקר בשינוי המוסדר בסעיף 66א(6) לחוק, המאפשר לרשם ההוצאה לפועללהגביל את החייב מלהחזיק, לקבל או לחדש רשיון נהיגה.
על אף ההוראה מפורשת בסעיף, ישנם הרבה מכשולים, אשר הזוכה יאלץ לעבור,במידה והוא חפץ בסנקציה זו- מניעת החייב מלהחזיק ברשיון נהיגה.
סעיף 66א רבתי קובע כדלהלן: "התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע" (ההדגשות אינן במקור)
ס' 66ב קובע כי על הזוכה רובץ הנטל להוכיח כי החייב מסוגל לשלם את החוב, אך הוא משתמט מכך, ואין לו (לחייב) הסבר סביר לאי תשלום.
בין היתר קובע ס' 66ב (א)(3) כי מגבלות לפי ס' 66א יוטלו בהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
יתרה מכך, ס' 66א (6) קובע כי ע"מ להגביל את החייב מלהחזיק ו/או לחדש ו/או להוציא רשיון נהיגה, יש לשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי ההגבלה לא תפגע בעיסוקו של החייב, ואף ביכולתו לשלם את החוב, או לחילופין שהחייב לא זקוק לרכב עקב נכותו, או נכות בן משפחה התלוי בו.
לסיכום יש לציין, כי למרות שעל פניו נראה כי סמכויות רשמים ב הורחבו ושוכללו כלים חדשים, אשר יש בהם יכולת "להכאיב" לחייב, בסופו של יום יש להניח כי השימוש בכלים אלו יעשה במשורה, ועדיין יהיה קשה עד בלתי אפשרי, לזוכה מן השורה, ללא סיוע משפטי, לעמוד בכל הדרישות אשר ניצבות בפניו בעקבות התיקון לחוק.
אין לראות באמור לעיל כחוות דעת משפטית ו/או כייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כזו או אחרת ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם ביצוע הפעולה האמורה.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
