סעד זמני בהליך אזרחי, כפי שמוגדר בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") מיועד לאחת משתי מטרות:
• הבטחת קיומו התקין של ההליך המשפטי;
• הבטחת ביצוע של פסק-הדין (להלן: "פס"ד");
סעד זמני יכול להיות צו עשה וצו לא תעשה (צו מניעה), צו עיקול זמני, צו לתפיסת נכסים או צו עיכוב יציאה מן הארץ. כמו כן, לביהמ"ש יש סמכות כללית להעניק כל סעד שיראה נכון בנסיבות העניין (סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984). ככלל, מתן סעד זמני נובע מן הצורך לשמר את המצב הקיים בעת הגשת התובענה עד למתן פס"ד, על מנת שהנתבע לא ינצל את תקופת ביניים הנ"ל כדי להשפיע על הדיון בתובענה ו/או על אפשרות מימוש פס"ד (הברחת נכסים). כך למשל, עיקול זמני נועד לשמש כלי בידי תובע להבטיח שנתבע לא יבריח נכסים שנמצאים תחת ידיו, ויביא לכך, שהצד שכנגד לא יוכל לממש את פס"ד, אף אם יזכה בדין.
תקנה 374 לתקסד"א המסדירה את נושא העיקולים הזמניים, קובעת כדלהלן:
(א) לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע;
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין;
(ג) אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה;
(ד) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב, יחולו על הערובה הוראות סימן זה;
שיקולים למתן הצו:
1. קיומה של זכות לכאורה ועילת תביעה של ממש - הכלל הבסיסי הנוהג לעניין מתן צו עיקול, הינו כי על מבקש העיקול להראות לביהמ"ש קיומה של זכות לכאורה והוא חייב להוכיח עילת תביעה של ממש, המתבססת על זכות הקנויה לו.
2. חשש להברחת נכסים - הדגש במתן צו עיקול הוא מניעת שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק-הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה האם קיים חשש כי המשיב עומד להבריח את נכסיו או לעשות מעשה שיש בו כדי להכשיל את פסק-הדין, במקרה כזה ביהמ"ש יבחן את מאזן הנזקים וישקול את מאזן האינטרס בין המבקש למשיב.
3. נקיון כפיים - תנאי הכרחי נוסף הוא נקיון כפיים של מבקש הסעד. בהקשר זה ישקלו בין היתר שיקולים הבאים:
3.1. ככלל לא יוענק צו למבקש הנוטל את החוק לידיו. ויודגש, כלל זה חל בעיקר על מבקש הסעד ולא על צד נגדו הסעד מבוקש.
3.2. לא ייתן סעד זמני שמטרתו הפעלת לחץ על הצד השני. הדבר יחשב כנסיון להשיג יתרון לא הוגן ושימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש.
3.3. חוסר תום לב. מבקש, המנסה למשל, לעשות שימוש בבקשתו לסעד זמני כדי לעקוף הליכים אחרים המתנהלים באותו עניין יחשב כחוסר תום לב. בהקשר זה, הסתרת הליכים קודמים והכרעות קודמות בעניין יכולים לבטא העדר נקיון כפיים.
3.4. כמו כן על מבקש הסעד לפרוס בפני ביהמ"ש את כל העובדות הרלוונטיות, ע"מ שהסעד לא יושג על בסיס עובדות חלקיות.
4. מאזן נוחות - שיקול נוסף שיבדק בפני בית המשפט הוא מאזן הנוחות. זהו מבחן, אשר בוחן מחד מהו הנזק לנתבע במידה ויוטל עיקול זמני על נכסים של הנתבע, ומאידך שיעור הנזק שיגרם לתובע, במידה וביהמ"ש לא יעתר למבוקשו של התובע- עיקול זמני. כמו כן ישקול ביהמ"ש את הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר. חשוב להבין כי שילוב של שני התנאים למתן סעד זמני (סיכויי התובענה ומאזן נוחות) אינם עצמאים, והם בבחינת "הא בהא תליא": ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד (כך שקיימת סכנה ממשית בעניין היכולת להחזיר את המצב לקדמותו באם הסעד הזמני יסורב ובסופו של הליך עיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה), כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת. עוד בעניין מאזן הנוחות, הכלל הוא כי ככל שהזכות לכאורה טובה וחזקה יותר, כך נדרש פחות שמאזן הנוחות יטה אל עבר הצד המבקש; ולהיפך – ככל שהזכות לכאורה קלושה וחלשה יותר, כך על המבקש את צו המניעה הזמני להראות, כי מאזן הנוחות נוטה באופן ממשי לטובתו.
פקיעתו של צו העיקול
סעד זמני יפקע בתנאים להלן:
1. עם הפסקת התובענה (לרבות דחיה ומחיקה) או עם בצוע פס"ד;
2. אם הצו ניתן לפני הגשת התובענה, והתובענה לא הוגשה במועד (תקנה 363(א));
3. אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא לצד השני כאמור בתקנה 367(ב);
4. עם ביטולו ע"י ביהמ"ש;
ויובהר, במידה וצו העיקול ניתן למבקש במעמד צד אחד, רשאי הצד השני, נגדו ניתן הצו, לבקש מביהמ"ש ביטול צו העיקול, תוך שלושים יום ממועד קבלת הצו לידיו, וככלל ביהמ"ש יקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת הבקשה לביטול. ברצוננו להדגיש כי עצם קבלת צו עיקול זמני מבימ"ש, הפוגע מטיבעו בצד שכנגד, מקום בו המבקש הפסיד בהליך בסופו של יום, עקרונית יכולה להקים לנפגע עילה לתביעה נזיקית ו/או לחילוט הערבויות אשר הופקדו במסגרת בקשה לצו זמני.
* אין לראות באמור לעיל כחוות דעת משפטית ו/או כייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כזו או אחרת ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם ביצוע הפעולה האמורה.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
