מאת: קרן קריינוביץ', משפטנית


הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים מעוגנת בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 הקובע כי שירותים מיוחדים הניתנים לאדם על פי פרק זה הינם "שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו".

 

תקנות הביטוח הלאומי שהותקנו מכוח הסעיף מעלה, באות ומציגות בפנינו את האמור בעניין מהם אותם "שירותים מיוחדים" ומוסיפות כי הללו יוענקו לצורך ביצוע פעולות יום-יומיות בסיסיות ולמען השגחתו של המבוטח. הפעולות המוגדרות בתקנות כ-"פעולות יומיומיות"הנן פעולות לבישה, אכילה, רחצה, ניידות עצמית והקשור בהן. אם כן, קצבת שירותים מיוחדים עומדת 'לזכות ובפני' מבוטחים (עד גיל פרישה ו/או בנסיבות אחרות אף לאחר מכן) הזקוקים לעזרה לא מעטה ולסיוע באחר, זאת במסגרת פעולותיהם הטבעיות-יומיומיות, וכן מוענקת עבור אלו הנזקקים להשגחה עקבית בגין החשש הגדול מפגיעה וסיכון לחייהם. יתרה יאמר, תנאי בסיסי והכרחי על מנת שאותו מבוטח יהא זכאי לקצבה האמורה וזו תעמוד בפתחו מלכתחילה, נדרש כי יוכר תחילה כ-'נכה' על פי דרישות החוק, ובמילים אחרות, אדם המקבל קצבת נכות כללית (רפואית) בשיעור של 60% לכל הפחות. הקצבה מוענקת לחילופין אף למבוטחים שאינם מקבלים קצבת נכות כללית, אולם נקבעה להם נכות רפואית בשיעור של לפחות 75%. קבלת הקצבה עבור אלו תהא בהתקיים מספר תנאים מתלים נוספים המנויים בחוק - כדוגמת הדרישה שהכנסתם החודשית בכללותה לא תעלה בחמש פעמים מהשכר הממוצע בשוק.

 

ערכאות שיפוטיות בנושא

לא פעם דנה הערכאה השיפוטית בסוגיית מתן קצבת השירותים המיוחדים וזו הדגישה ועמדה על תכליתה של הקצבה האמורה: "לא לשיפור רמת החיים היא מיועדת, לא למזון או ביגוד, ואף לא לצרכים חיוניים אחרים, אלא כל תכליתה נועדה לטיפול אישי בנכה ולעזרת שירותו האישי בביתו הוא". תכלית הענקת קצבאות שירותים לנכים כך שיוכלו להמשיך לתפקד ולשמור על אורח חיים תקין ככל שניתן במסגרת הסביבה הטבעית להם, בביתם בהם מתגוררים ובקרב משפחותיהם. מתן הקצבה תוך הנחה שאכן עשויה למנוע את אשפוזו של המבוטח במסגרת מוסד, תוך סיוע במימון השירותים הבסיסיים.

 

הן על פי השכל הישר והן כאמור לדברים שנאמרו לעיל, ניתן להבין את תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) - מתן שירותים מיוחדים התשל"ט-1978, תקנה שלמעשה שוללת את הזכאות לקצבה במצב בו: "נכה מוחזק במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שיקום". פסק דין שהעניק פרשנות אחרת/מרחיבה לתקנה 6 וכמעיין "הפך את היוצרות", פסק הדין יפה בן ציון ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי, בעניינה של מבוטחת אשר קיבלה קצבת נכות כללית ובהמשך הופסקה זכאותה לקצבת שירותים מיוחדים עקב מעבר קבוע למגורים ביחידת דיור במעון הורים. בית הדין הארצי לעבודה מקבל את ערעורה לעניין הקצבה ומכיר במבוטח החי/מתגורר במוסד המעניק שירותים כלליים של סיעוד ורפואה, כזכאי גם הוא להמשיך "להנות" מקצבת שירותים מיוחדים (בהתחשב בפרשנות, אופי המעון ומהותם של סל השירותים המוענקים כלפי המבוטח ובמבחנים אחרים). ייצוג על ידי עורכי דין המתמחים בדיני הביטוח הלאומי והמתמחים בתביעות מסוג זה, ידע לפעול עבורכם ללא רחם ובמקצועיות לצורך קבלת קצבת שירותים מיוחדים.

 

[1] דב"ע (ארצי) מא/ 0-150 המוסד לביטוח לאומי - מאיר פרץ, פד"ע יג' 189.
[2] עבל (ארצי) 11881-05-14 יפה בן ציון ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 4.5 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תביעת דיני נזיקין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו יודע לנתח המקרה, לסייע באיתור ראיות ולגבש אסטרטגיה משפטית אמיתית לטובת הגשת תביעת נזיקין ולפעול בכל המרץ לטובת אכיפת זכויתו של הנפגע - לחצו כאן לפרטים.

אובדן רווחים עקב מגפת הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה בהגשת תביעת נזיקין בגין אובדן רווחים עקב מגפת הקורונה בסיוע צוות עורכי דין ורואי חשבון, יוצאי מס רכוש, מומחים בהגשת תביעות בגין אובדן רווחים, לחצו כאן לפרטים.

תביעת אבדן רווחים בגין נזקי קורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

אנו מזמינים אותך הנפגע לפנות למשרדנו במיידי ויחדיו לאפשר לנו להעריך עבורך את הנזק ולקדם מהלכים משפטיים בניסיון להשיב לך את הרווח ו/או להביא לידי בלימה של ההפסדים!

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם