חיפוש
סניף מרכז: 03-6109100
סניף חיפה והצפון: 04-8147500
חיפוש
רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

בוטלה עסקת נאמנות למראית עין, הרוכשים האמיתיים חויבו במס שבח

0
מדורג 5 ע"י 1 גולשים

דירוג מאמר:

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בסוגיית נכס בנאמנות, סוגיה שעלתה עקב גירושים של זוג אשר היו בבעלותם נכסים ושמכרו נכס לבני משפחתם.

התובעים שהינם בני זוג, עתרו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי בית הקוטג' שבעיר הרצליה הינו בבעלותם ונקנה על ידם בשנת 1986 מבעלה של אחות התובעת, מר שמואל. לטענתם הנכס נרשם על שם בתו של המוכר (להלן: "הנתבעת") בנאמנות מטעמי מס. מאידך, הנתבעת טענה, כי הבית ניתן לה במתנה מאביה בשנת 1990.

מר שמואל ואשתו טובה (להלן: "המוכרים") שהינה אחותה של התובעת, היו בעלים של שני בתים בהרצליה כאשר בבית אחד גרו יחדיו ובבית השני שהינו נשוא התביעה, התגוררו התובעים. בית המשפט המחוזי בחן האם הבית נקנה על ידי התובעים ותמורתו שולמה או שמא הבית וזכויותיו הועברו במתנה לנתבעת ואילו התובעים גרו בו ללא זכות בעלות.

סוגיית בעלות הנכס

סוגיית הבעלות בנכס עלתה מאחר ועסקת המכירה לא הועלתה על כתב - שמואל וטובה היו בעלי נכסים, בשנת 1984 מכרו נכס וקיבלו פטור ממס שבח כפי שהיה נהוג בתקופה זו (פטור ממס שבח במכר דירה אחת ל-4 שנים). בשנת 1986 בעת מכרו את הדירה בהרצליה לתובעים, לא היו זכאים להנחות או לפטור ולכן הסכימו הצדדים כי על מנת שהמוכרים לא יישאו בהוצאות מס השבח, זכויות הנכס יירשמו על שם בתם של המוכרים כך שהעסקה פטורה ממס שבח וחייבת ב-1/3 מס רכישה.

מס הרכישה שולם על ידי התובעים והעסקה לא דווחה לרשויות המס. לטענת המוכר, הנכס נמכר ע"י אישתו ללא ידיעתו ולכן בעת העביר את זכויות הנכס לנתבעת, כלל לא ידע כי בוצעה עסקה למכירת הבית. מאידך טענו התובעים, כי העברת הזכויות לנתבעת נעשתה במודע וברצון הצדדים על מנת להתחמק מתשלומי מס.

קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי התובעים הוכיחו שרכשו את הבית בשנת 1986 ועברו להתגורר בו במשך מעל 27 שנים וזאת ללא התנגדות מצד הנתבעת. בנוסף, נקבע כי גרסתו של שמואל כי לא ידע שהנכס נמכר ושהתמורה הועברה על ידי התובעים אל חשבון הבנק המשותף שלו עם אשתו, אינה גרסה מהימנה.

בית המשפט התבסס בהחלטתו על תרשומות שבין התובעים לשמואל ואשתו ובהתאם לתרשומות בהן פורטו מועדי התשלום ותדפיסי חשבון בנק של המוכרים המוכיחים את ביצוע התשלומים והעברת התמורה. באשר לתקופת הזמן הארוכה בה גרו התובעים בבית, כ-27 שנים, התייחס בית המשפט וקבע כי הנתבעת או אביה לא דרשו דמי שכירות, לא נדרשו ליתן הסכמה לשינויים ושיפוצים שנערכו בבית וכל החובות שחלו על בעלי הבית שולמו ע"י התובעים ולא על ידם. 

בית המשפט עוד התבסס בהחלטתו כי בעת גירושי שמואל ואשתו לא צוין הבית כחלק מהרכוש המשותף שבין בני הזוג. על כן קבע בית המשפט כי התובעים הינם הבעלים של הבית שבהרצליה ואילו רישום הזכויות בבית על שם הנתבעת יהיה בנאמנות לטובת הנתבעים. בית המשפט עוד הוסיף כי רק לאחר שידווחו על העסקה לשלטונות המס ולאחר שיוסדרו תשלומי מס שבח ומס רכישה בסך 140,000 דולר בגין הרכישה ירשמו התובעים כבעלי הנכס. כאשר עד אז יהא רשום הנכס על שם המוכרים.

תגובות הגולשים

הוסף תגובה

שנה קוד אבטחה
© כל הזכויות שמורות לדורון, טיקוצקי, צדרבוים עורכי דין