תאגיד זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; לירן יזהר, משפטן

28/9/2016

תאגיד זכאי לקבלת פיצויים ללא הוכחת נזק שנגרם לו, בגין עוולת לשון הרע כנגדו

סעיף 10 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה") קובע כי "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק". סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, (להלן: "החוק") מאפשר לניזוק בגין לשון הרע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪ וכפל הסכום הנ"ל במקרים בהם הוכחה כוונה לפגוע. זאת מן הרציונל לפיו לא תמיד ניתן לכמת את הנזק הנגרם כתוצאה מהוצאת לשון הרע.

בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת הליך רע"פ 2015/15 מאיר פלבסקי, א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ ואח' (פורסם בנבו,7.08.16) נפסקה הלכה לפיה הדבר אפשרי על פי דין. מאיר פלבסקי (להלן: "המערער") הינו חוקר פרטי אשר במספר הזדמנויות שלח שבעה מכתבים לגורמים במשרד להגנת הסביבה, משרד התעשייה והמסחר, עיריית חיפה ולח"כ דב חנין. במכתביו העלה הוא טענות חמורות כנגד חברת מקור הפורמייקה בע"מ (להלן: "החברה/המשיבה") המייחסות לחברה פעילות עסקית ללא רישיון, פליטה לאוויר של חומר מסרטן מסוג פורמלדהיד, אי עמידה בתקנות הבטיחות בעבודה, השלכת פסולת רעילה וסיכון עובדי החברה.

החברה הגישה תביעה לבית משפט השלום בגין עוולת לשון הרע כנגד המערער ועורך דינו (אשר נמחק בהמשך ההליכים מן התובענה). במסגרת התביעה טענה החברה כי שליחת המכתבים נעשתה בכוונה של ממש לפגוע בה. מנגד, המערער טען כי לא הוא שלח את מרבית המכתבים, וכי המכתבים אשר נשלחו על ידו נוסחו באופן זהיר ומסויג ובתפוצה מצומצמת ורלוונטית ועל כן אינם מהווים לשון הרע.

דחיית טענות ההגנה

בית המשפט שלום דחה את טענות ההגנה אותן העלה המערער וקבע כי הוא זה אשר שלח את המכתבים וכי ההגנות הנוספות להן טען לא אינן עומדות לו. על פסק דינו של בית המשפט שלום ערערו הצדדים בערעור ובערעור שכנגד לבית המשפט המחוזי. המערער חזר על הטענות אותן העלה במסגרת ההליך קמא, בעוד החברה טענה כי סכום הפיצוי שנקבע לה היה נמוך מהסכום המקסימלי הניתן לפסוק ללא הוכחת נזק. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעורים באופן חלקי ושינה את תמהיל הפיצוי שנקבע בבית המשפט שלום. על פסק הדין שניתן בערכאת הערעור הגישו הצדדים בקשות רשות ערעור אשר נדרשו בין היתר לשאלת השתת הפיצויים ללא הוכחת נזק על תאגיד. בית המשפט העליון נאות לדון בבקשות הערעור אך לא להיעתר לערעורים, זאת בכדי להעמיד הלכה על מכונה.

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הכריע ופסק כי הדבר אפשרי על פי דין וניתן לפסוק לתאגיד פיצוי בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק שנגרם לו. נקבע כי נקודת המוצא לדיון בסוגיה היא סעיף 1 לחוק המגדיר "אדם" שכנגדו אסורה לשון הרע כ "יחיד או תאגיד". סעיף 7א לחוק עוסק ב"אדם" ומאפשר לחייב את המעוול כלפיו בפיצוי ללא הוכחת נזק, וברי כי מכוח ההגדרה בסעיף 1 לחוק עסקינן באדם לרבות תאגיד. נקבע כי הדברים עולים בקנה אחד עם התכלית העומדת בבסיס הפיצוי ללא הוכחת נזק, שעניינה פיצוי שיש בו הרתעה וחינוך ועם נוסח הצעת החוק איסור לשון הרע (פיצויים ללא הוכחת נזק), תשנ"ח-1998. לאור הכלל המשפטי לפיו הוראת חוק ספציפית ומאוחרת גוברת על הוראת חוק כללית הקודמת לה נקבע כי הוראת סעיף 7א לחוק גוברת על הוראת סעיף 10 לפקודה. בית המשפט אף נימק הכרעה זו היות וקשה לגלות ולכמת את הנזק העשוי להיגרם לתאגיד בגין השמצתו, היות והשכל הישר מורה כי במקרים רבים אין דרך להוכחת הנזק.

לאור האמור לא נעתר בית המשפט העליון לערעורים אך קבע הלכה לפיה ניתן לפצות תאגיד על לשון הרע כנגדו ללא הוכחת נזק, מכוח סעיף 7א לחוק.