מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; נוי קרן, משפטנית


בפס"ד פר"ק (ת"א) 50735-10-15 שנדון בבית המשפט המחוזי בת"א עלתה שאלה באשר לשכרו של משקיף מטעם בית משפט. המבקש, עו"ד במקצועו, מונה לתפקיד משקיף לשם הבטחת זכויות של מחזיקי אגרות חוב. לטענתו, השקיע שעות עבודה מרובות ולכן אף זכו מחזיקי האג"ח להחזר מלא של חובם. 
 
לטענתו, הדרך הראויה לחישוב שכרו הינה בהתאם לתקנה 8א' לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן:"תקנות השכר"). ע"פ תקנה זו רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף. דהיינו, שכר הטרחה במקרה זה שהינו חלוקה לנושים צריך להיות מחושב בשיעור של 80% מגובה נשייתם, לאחר שחישב כי יש להפחית סכומים מסוימים ששולמו לו בעבר, טען כי שכרו לתפקיד המשקיף הינו 1,535,520 ₪.
 
מאידך טענו המשיבות, כי אין זכאי התובע לשכר נוסף מלבד הסכום 417,559 ₪ שגבה במסגרת מימוש מהנכסים המשועבדים. עוד הוסיפו וטענו כי תקנות השכר לא חלות על המבקש הרי שאין הוא בתפקיד כונס נכסים או מפרק ולחילופין, לטענתן, יש לפסוק לו את שכרו בהתאם לשעות העבודה שהשקיע בתפקידו.
 
המבקש טען כי עבודתו הייתה משמעותית ונחוצה וכי לא ניתן להמעיט בערכן של 213.5 השעות שהשקיע משרדו במסגרת תפקידו כמשקיף, ונוקף לזכותו, שבזכות עבודתו המרובה נפרע החוב כלפי מחזיקי האג"ח. בטענותיו, תומך חלקית גם הכונס הרשמי, שמוסיף ואומר כי פעולתו של המבקש הייתה נחוצה ואף גרמה לפירעון החוב ולכן יש להעמיד את שכרו על סך של 900,000 ₪.
 
 
פסיקת בית המשפט
בית המשפט פסק כי תקנות השכר בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) לא חלות באופן ישיר על המבקש בתפקידו כמשקיף מטעם בית המשפט, אך יחד עם זאת תקנות השכר הן מקור השראה בכל הנוגע לפסיקת שכרם של בעלי תפקידים.
 
בית המשפט הוסיף וקבע כי אמנם המבקש ביצע פעולות חשובות כגון קיום פגישות עם נושאי משרה, פניות להנהלה החברה למידע, השתתפות באספות ובדיונים בבית המשפט אך לא ניתן להצדיק את שכרו בהתאם לתקנה 8א' לתקנות השכר, שהרי פעולותיו אינן דומות לתפקידו של כונס נכסים, הן בהיבט המאמץ, הן במורכבות והן בהיבט האישי. אין להקל ראש בחשיבות מעשיו כמשקיף אך לא ניתן גם להפריז באמצעות פסיקת שכר שהינו ראוי לכונס נכסים ולא למשקיף.
 
בית המשפט עוד מוסיף כי לא ניתן לקבוע כי ישנו קשר סיבתי מובהק בין פירעון החוב ולבין פעולותיו כמשקיף ויכול היה שהחוב היה נפרע גם אלמלא מינויו. ביהמ"ש אף ציין "כי המינוי נועד לשם השגחה על אופן הטיפול של המשיבות בנכסים המשועבדים, עד לפירעון החוב כלפי מחזיקי האג"ח, ולא מעבר לכך".
 
בנוסף, אם נפסק היה השכר בהתאם לתקנה 8א', חישוב שכרו השעתי היה עומד על כ7,900 ₪, סכום שהינו בלתי סביר לאור העובדה שמדובר בתפקיד משקיף בלבד. על כן, נפסק כי המנגנון הראוי לחישוב שכרו של משקיף הינו על בסיס שעתי שהרי חישוב שכזה משקף תגמול בגין מאמץ ואין הוא מותנה בתוצאה מסוימת שהושגה.
 
באשר לגובה השכר השעתי, בית משפט קבע כי יש להביא בחשבון גורמים רבים ובין השאר ניסיונו הרב והמוניטין המקצועי של המבקש. לכן התעריף הסביר והראוי בנסיבות העניין הינו 1,000 ₪ לשעת עבודה. היינו, משרדו של המבקש השקיע 213.5 שעות ולכן השכר הינו 214,000 ₪. משכר זה יש להפחית את הכספים ששולמו בסך 144,234 ₪.
 
שכרו של המבקש לאחר הפחתת הסכום ששולם לו, יעמוד על 69,766 ₪ בתוספת מע"מ.
 
 
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף חיפה 04-8147500 סניף מרכז 03-6109100

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

מאת:

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

מאת:

למשרדנו המורכב מעו"ד, כלכלנים ורו"ח, ניסיון רב בכל הקשור בדיני עבודה, אם במסגרת ליווי וייעוץ משפטי שוטף למעסיקים ואם בדרך של ייצוג משפטי של עובדים.

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

מאת:

ישראלים רבים העובדים לטובת קיום משפחתם ובני ביתם, מוצאים את עצמם לא אחת נדרשים על ידי בעל העסק בו הם מועסקים ו/או בו הם מבקשים להיות מועסקים, לפתוח תיק "עוסק" עצמאי במשרדי מס הכנסה ומע"מ ולעבוד מולם "כנגד חשבונית".

הוסף תגובה