מאת:

בפסק דין שניתן ביום 16.6.16 עלתה השאלה האם עיריית קריית אונו רשאית הייתה להתקשר בחוזה עם איגוד ערים דן על מנת שזה יטפל עבורה באשפה. כדי לענות על סוגיה זו, נדרש ביהמ"ש לבחון שורה של סוגיות בעלות אופי כללי יותר: האם רשות מקומית רשאית להתקשר עם איגוד ערים שהיא אינה חברה בו בחוזה להספקת שירותים כנגד תשלום? האם יש צורך במכרז?

הנתבע, "איגוד ערים" אזור דן, פועל בתחום של סילוק פסולת וטיפול בה באזור מרכז הארץ. איגוד הערים מהווה מסגרת של שיתוף פעולה שנוצר בין שש רשויות מקומיות מן האזור. בפועל איגוד הערים היה מספק שירות לרשויות נוספות וביניהם עירית קריית אונו שהינה נתבעת נוספת ביחד עם מרכז השלטון המקומי. עיריית קריית אונו התקשרה עם האיגוד בחוזה להספקת שירותי טיפול בסילוק אשפה בתמורה לתשלום.

התובעת, חברת "חן המקום" בע"מ, הנה חברה מסחרית הפועלת בתחום של סילוק אשפה. לטענתה, ההתקשרות של העיריה עם איגוד ערים נעשתה שלא כדין משום שלא קדם לה הליך של מכרז וזאת בניגוד לחובתה של רשות מקומית להתקשר בחוזה רק ע"פ מכרז. תחילה נדחתה תביעתה של חברת חן בשל טענת השיהוי אך בערעורם לביהמ"ש העליון, התקבל הערעור חלקית וטענה זו נפסלה. חברת "חן המקום" טענה כי אין הוראת בדין הפוטרת את העירייה מפרסום מכרז ביחס לקבלת שירותים בתחום האשפה, עוד טענה כי החובה לפרסם מכרז אף מתבקשת בהתחשב שבהתקשרות עם העירייה פעל איגוד הערים כגוף עסקי החותר לעשיית רווח ולא כרשות מקומית.

הנתבעים טענו כי התקשרות בין רשויות מקומיות אינה טעונה מכרז. לטענתם, בהסתמך על פקודת העיריות, לעירייה יש סמכות לפעול בדרך של "שותפות" עם רשות מקומית אחרת וכן גם לגבי "איגוד ערים" שמעמדו בדין הוא כשל רשות מקומית. עוד טענו הנתבעים כי אין חובה לבצע מכרז שהרי מדובר "בביצוע עצמי" - מצב של שיתוף פעולה בין רשויות המכיר באפשרות של ביצוע עבודה ללא מכרז אם הרשות המנהלית מבצעת את העבודה העצמה.

היועמ"ש נתן את חוות דעתו ואמר כי אין מדובר ברכישת שירותים אשר עולה בכדי "שותפות" ועל כן לא עונה על תוכן החוק. עוד הוסיף היועמ"ש כי אפילו אם "שותפות" זו הייתה אפשרית, היא איננה נופלת לגדרם של פטורים להתקשרות של רשות מקומית במכרז ולכן העירייה הייתה חייבת בפרסום מכרז.

איגוד ערים דן טען מנגד כי תקנה 3(16) לתקנות חובת המכרזים החלות על השלטון המרכזי, מכירות בפטור להתקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות ע"פ דין ואף האיגוד מעניק שירותים לרשויות שאינן חברות בו בפיקוח של משרד הפנים.

פסק הדין

בפסק הדין, ביהמ"ש התייחס לטענת השיהוי וקבע כי ההתקשרות המדוברת היא התקשרות המתחדשת מדי שנה. אין מדובר על מעשה חד פעמי של רשות מנהלית אלא על התנהלות נמשכת שאף עתידה לקרות. בנסיבות אלה, יש בה כדי להשפיע על התנהלות הרשות במבט הצופה פני עתיד ולכן אין לקבל את טענת השיהוי.

בנוגע להתקשרות בין "איגוד ערים" לבין רשות מקומית שאינה חברה באיגוד וכמו גם התקשרות בין שתי רשויות מקומיות, קבע בית המשפט כי מדובר בפרקטיקה אפשרית. ביהמ"ש עוד מציין כי התקשרות של רשויות לשם שיתוף פעולה לרבות התקשרות בין רשות מקומית לאיגוד ערים היא רצויה מבחינת שיקולי מדיניות הנוגעים לחיסכון בכספי ציבור.

בנוגע לחובת המכרז, קבע, כי על מנת להקנות לרשות מקומית סמכות להתקשר אחת עם רעותה, ישנה כפיפות לחובת המכרז. גם בנוגע לטענת ביצוע עצמי שהעלו הנתבעים, אין לקבל כי רק מקום שבו הגוף המנהלי עצמו הוא שמבצע את הפעולה נוכל לומר כי זהו ביצוע עצמי. יחד עם זאת קבע ביהמ"ש כי הוראות הדין אינן מסדירות באופן ברור דיו את ההתקשרות ללא מכרז במקרים הללו. אך עם זאת, לא נכון לומר כי זו היא פרקטיקה פסולה.

ביהמ"ש קבע כי יש לתת שהות נוספת להסדרה מתאימה של פטור מחובת מכרז בחקיקת המשנה הרלוונטית על כן רשויות מקומיות יוכלו להתקשר ביניהן ללא מכרז עד ליום 1.6.17.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פסק דין חשוב של ביהמ"ש העליון בתביעת רשלנות מקצועית של רואה חשבון

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק דין חשוב בנוגע לתביעת רשלנות מקצועית כנגד רואה חשבון, הקובע מהו סטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומתי התנהגות זו מהווה הפרה של חובות רואה החשבון כלפי לקוחו.

תביעה נגד מפעל הפיס - חוק ההתיישנות

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם בקשה לסעד זמני המוגשת ללא תביעה עיקרית, עוצרת את מרוץ ההתיישנות? בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי בקשה לסעד זמני שהוגשה ללא תביעה עיקרית, ואף לא הוגשה תביעה תוך 7 ימים מיום הבקשה, אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ואין לייחס לה משמעות כלשהי במישור זה.

מי רשאי לעסוק בגידול קנאביס מסחרי?

מאת: אלי דורון, עו"ד

הרפורמה בתחום הקנאביס הרפואי נכנסה לתוקף ב- 2019 וסללה את הדרך ליזמים, המעוניינים לגדל קנאביס בהיקף מסחרי, ברמה גבוהה ובכפוף לדרישות תקן מחמירות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.