6/7/2016
נתקבלה תביעת לשון הרע בגין גידופים בעת אירוע ספורט
בית משפט השלום בת"א קיבל תביעת לשון הרע, 26685-01-14, הנוגעת לאירועים שהתרחשו במסגרת אירוע ספורט. הנתבע הינו שחקן טניס מצטיין, המשחק בנבחרת ישראל לטניס נכים ומאמן במקצועו. באירוע האמור שיחק הנתבע כנגד שחקן יריב, אשר תודרך על ידי התובע - מדריך טניס שולחן. במהלך המשחק פנה הנתבע אל התובע בקריאות "חתיכת מטומטם, אפס אידיוט" וכן התבטאויות שונות נוספות המתייחסות ליכולותיו המקצועיות של התובע, באופן שביזה אותו. אמירות אלו הגיעו לאוזני אנשים רבים, עד שנאלצו להפסיק את כל המשחקים שהתקיימו במקום. צעקותיו של הנתבע אף נמשכו לאחר שהתובע עזב את המקום.
מבחן פרסום לשון הרע
בפסק דינו, סקר בית המשפט את לשון חוק
איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 וכן את הפסיקה הקובעת כי המבחן האם פרסום מהווה לשון הרע, אם לאו, הינו מבחן אובייקטיבי. לאור אופי הדברים שנאמרו, היקפם והתמשכותם, דחה בית המשפט את טענת הנתבע לפיה המדובר בקללות וגידופים הנאמרים בעידנא דריתחא תוך כדי משחק ספורט ועל כן אינן נחשבות ללשון הרע. עוד קבע בית המשפט כי מהעדויות הרבות עלה כי התנהגות הנתבע חרגה מההתנהגות המקובלת במשחקי טניס שולחן וכי אין מדובר באמירה חד פעמית, קללה שנפלטה ברגע של זעם, אלא אירוע מתמשך בו עלב הנתבע בתובע והשפיל אותו עד שנדרשה הפסקתם של המשחקים. באמירותיו, ביזה הנתבע את התובע, שכן התייחס מפורשות ליכולותיו המקצועיות כמאמן, והכל בנוכחות שחקנים, מאמנים ואנשי מקצוע שונים בתחום. לעניין הפרסום, נקבע כי על אף שייתכן כי לא כל הנוכחים במקום שמעו את כלל האימרות, הרי ששעה שהוכח שבכל אחד מהמקרים שמע אדם אחד נוסף את הנאמר, יש מקום לקבוע שהתובע עמד בנטל ההוכחה לעניין הפרסומים נשוא התביעה.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט דחה את כל טענות ההגנה של הנתבע. כך, נקבע כי אין המדובר בזוטי דברים, שכן הנתבע לא הסתפק בקללות והתייחס באמירותיו לתפקודו המקצועי של התובע, באופן מתמשך וחרף נסיונות להרגיעו. כמו כן, נדחתה גם טענת ההגנה על פי ס' 15(6) לחוק איסור לשון הרע, המתייחסת להבעת עמדה, שכן הנתבע פעל שלא בתום לב וצעקותיו המתמשכות לא היו סבירות ומידתיות ואין לקבלן או להתעלם מהן. בכתב התביעה, עתר התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 100,000 ₪. בקביעת הסעד, התייחס בית המשפט למהלך האירועים ולעובדה כי הנתבע בחר שלא להתנצל על האירוע ואף להכחישו מחד, ולעובדה כי מרבית העדים לא שמעו את כל האמירות וכי רובם ככולם מודעים להיותו של הנתבע "חם מזג" ולא ייחסו משקל רב לאמירות אלה מאידך.
משכך, העמיד בית המשפט את הפיצוי על סך של 25,000 ₪ וכן קבע כי הנתבע יישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
חיפוש 
סגור 
