חיפוש
סניף מרכז: 03-6109100
סניף חיפה והצפון: 04-8147500
חיפוש
רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

ישראלים שחיו והרוויחו כספים בחו"ל מתקשים להעביר את כספם לישראל

0
מדורג 5 ע"י 1 גולשים

דירוג מאמר:

כידוע, החל משנת 2003 שאלת "התושבות" הפכה להיות שאלת מפתח, בכל הקשור לחבויות המס על פי הדין הישראלי והבין-לאומי.

כך יוצא שלטובת קביעת זכותה של רשות המס הישראלית למסות אזרח ישראלי אשר עבד והרוויח בחו"ל, בגין הכנסותיו בחו"ל, עליה לקבוע היכן היה מרכז חיו של אותו עובד בתקופה בה הופקה ההכנסה וככל וימצא כי מרכז חייו של אותו עובד היה מחוץ לישראל, הרי שרשות המס הישראלית תהא מנועה מלמסות את העובד בגין הכנסותיו אלה.

יוצא כי שאלת התושבות הינה שאלה הנמצאת בליבתם של הליכים משפטים מגוונים, בישראל ומחוצה לה ולאחרונה אף ניתן למצוא פסיקה ישראלית עדכנית המכירה ביתר קלות בהתנתקות מהתושבות הישראלית לצורכי פקודת מס הכנסה, בהשוואה לשנים קודמות ובכלל זה, נתן למצוא הכרה בניתוק תושבות בנסיבות בהן העובד שהה מחוץ לישראל בעוד אשתו וילדיו התגוררו בארץ וכך גם במצבים בהם הנישום ובני משפחתו שהו מחוץ לישראל תקופה הקצרה משלוש שנים (פס"ד יעל צור).

פסיקה, קידמה, גלובליזציה

ואכן, בהישען על מבחנים אלה, אשר פותחו על ידי הפסיקה, פסיקה המושתתת על קידמה וגלובליזציה, ניתן לראות כי המערכת הבנקאית הישראלית, מזה תקופה, מוודה  כי כל כסף המעובר מחו"ל לחשבונות בנק בישראל ולפעמים גם כספים המעוברים מחשבון לחשבון בתוך שטח המדינה - הינם כספים שהלקוח הישראלי המעביר את הכספים, דיווח ושילם מס לרשויות בישראל על חשבונות בנק אלה, מה שחייב את אותם ישראלים להם חשבונות (לא מוצהרים) בחו"ל /או בארץ, לפעול אל מול רשויות המס בישראל, בטרם יעבירו את כספם לישראל במסגרת הליך של גילוי מרצון.

במסגרת הליך הגילוי מרצון חושפים אלה את הכספים הנמצאים בחו"ל, מהותם, כיצד הופקו ועוד ובהתאם לצורך ישלמו בישראל את המס המתחייב בגין אותם חשבונות בנק, אם בגין מרכיב הקרן ואם בגין מרכיב הריבית. הליך הגילוי מרצון מסתיים בדר"כ בדרך של הסכם שומה עם רשויות המס, במסגרתו מוזכר חשבון בנק בחו"ל, מספרו והסך המופקד בו, מה שסיפק בדר"כ את הבנק הישראלי ומה שאיפשר ללקוח הבנק לשכנע את הבנק כי מדינת ישראל קבלה מאותו אזרח את המס המתחייב בגין הכספים נשוא העברה וכפועל יוצא מכך – להעביר את הכסף לחשבונו שבישראל.

הבנקאות הישראלית

יחד עם זאת, נראה כי בכך אין די. נראה כי הבנקאות הישראלית - אשר עד כה, התמקדה בבחינת עמידת הלקוח הישראלי בדרישת רשויות המס בישראל, בדיווח לרשויות המס בישראל ובתשלום המס לרשויות בישראל – קבלה על עצמה, ע"פ דין או לפנים משורת הדין, את תפקיד "פקיד המס הבין-לאומי", במובן זה שנכון להיום יותר ויותר בנקים ישראליים מבקשים לוודא כי לא רק רשויות המס הישראליות קבלו את המס המתחייב על פי דיני מדינת ישראל, אלא שבנוסף, גם רשויות מס במדינות זרות, קבלו מלקוח הבנק הישראלי ו/או זה המבקש להעביר כספים באמצעות המערכת הבנקאית הישראלית, את המס המגיע להם על פי דיני אותה מדינה זרה.

כך לדוגמא, תושב זר, המחזיק חשבון בנק בישראל, מוצא את עצמו, לא אחת, בפני בעיה אל מול המערכת הבנקאית הישראלית, עת מבקש הוא להעביר את הכסף שבחשבונו שבישראל (לפעמים עשרות שנים) לבן משפחה אחר, אם בישראל ואם מחוץ לישראל. זה לא אחת, ימצא את עצמו אותו תושב זר עומד בפני מערכת בנקאית ישראלית הדורשת ממנו להמציא אישורים ממדינת תושבותו, מהם ילמד באופן חד משמעי כי הכספים המוחזקים על ידו בישראל הינם כספים המדווחים במדינת התושבות - ארה"ב, צרפת או כל מדינה אחרת וכל עוד לא ימציא הלקוח את האישורים, העברת הכספים לא תתאפשר.

באותה מידה ואף מורכב מכך, ישראלים אשר עבדו על פני שנים בחו"ל, במהלכם מרכז חייהם היה מחוץ לישראל, מוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה שעה בה מבקשים הם להעביר את חסכונות חייהם הנמצאים בבנקים בשוויץ, אנגליה, גרמניה ועוד, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אם בעקבות חזרתם ארצה ואם מסיבות אחרות. אלה מוצאים את עצמם נדרשים, באופן תקדימי למדי, להמציא אישורים ע"כ שאותם כספים אשר הופקדו על ידם  בחו"ל - אם בבנק במדינה בה עבדו ואם בבנק הממוקם במדינה שלישית - דווחו במדינות בהן היה מרכז חייהם בעת הפקת אותן הכנסות.

יובהר, כי התנהלות זו של הבנקים פעמים רבות נוגדת את הוראות הפקודה, ואף מסכלת את ההטבות המגיעות לאותם נישומים מכוח הוראות הפקודה לגבי "תושבים חוזרים", "תושבים חוזרים ותיקים" או "עולים חדשים", מה שתומך לגישתנו בטענה לפיה דרישות הבנק, במקרים מסוימים, אינן מתיישבות עם כוונת המחוקק ועם הוראות החוק ומשכך מחויב הבנק לוותר עליהן.

הקשיים השונים

מצב דברים זה מקשה במיוחד על ישראלים אשר ירדו מהארץ עם משפחה ו/או בגפם, למדינות שונות בעולם, לטובת מתן שירותים לחברות בין לאומיות באירופה, אפריקה, אסיה ועוד. אותם ישראלים, לא אחת, קבלו את גמולם מהמעביד הבין לאומי בשתי מדינות ובשני אופנים:
1. תשלום כתלוש שכר במדינה בה היה מרכז חייהם, כשתשלום זה דווח במדינה בה העובד עבד.  
2. ותשלום שני – המשולם לעובד על סמך התקשרות חוזית עם המעביד הבין לאומי ו/או חברה בין לאומית אחרת הקשורה למעביד, אם בגין עבודתם מחוץ לגבולות המדינה בה היה מרכז חייהם ואם בגין עבודה במדינה בה נמצא מרכז חייהם, תוך הבנה כי בעשותם כן יחסכו מס במדינה בה הועסקו.

אותו חשבון שני - אשר בדר"כ נמצא בבנק הממוקם במדינה שונה מזו בה ממוקם מרכז  חיו של העובד, בדר"כ  לא דווח במדינת התושבות/במדינה בה היה מרכז חיי העובד, אם משום שההכנסה אשר הועברה אליו הופקה מחוץ לגבולות אותה מדינה, אם משום שעל פי דיני המדינה בה היה מרכז החיים לא קמה כל חובה לדווח על חשבון זה ואם מטעמים אחרים. ועתה, משחזר אותו ישראלי למדינת ישראל, לאחר שנות עבודה רבות וקשות מחוץ לגבולות המדינה, שנים אשר גבו ממנו, לא אחת, מחיר כבד, אם ברמה המשפחתית ואם ברמות אחרות, מוצא הוא את עצמו, לא אחת, בפני דרישה מצד המערכת הבנקאית הישראלית, להוכיח כי אותו חשבון שני דווח במדינה בה היה מרכז חייו - אפריקה, מדינה במזרח אירופה ועוד - מה שבחלק מהמקרים מעמיד את הלקוח בפני בעיה קשה.

בעניין זה נוסיף, כי באותן נסיבות בהן קיבל העובד את התשלום בצורה מפוצלת, כאמור לעיל, מקפיד המעביד להבהיר לעובד כי הוא לא אחראי על תכנון המס של העובד וכי על העובד לבדוק בעצמו מה הן חובות הדיווח שלו, אם בארץ בה מרכז חייו, אם בארץ ישראל ואם במדינה אחרת, הכול, לא אחת, על סמך הבנה לפיה הפיצול מתיישב עם האינטרס של שני הצדדים, כך שנכון לעתה יש לעובד קושי לחזור למעבידו בטענות לעניין אותו חשבון וחבויות מס העלולות להתעורר עתה.

שורה של שאלות וסוגיות

מצב דברים זה, מעמיד ישראלים רבים בפני קושי המיוחס לכלל חסכונותיהם, מה שמציף שורה ארוכה של שאלות וסוגיות, עליהם יש עתה, בסמוך להעברת הכספים לישראל, ליתן את הדעת.

תחילה, יש לבחון את דרישות הבנק הישראלי כתנאי לקבלת כסף, האם סבירות הן או שמא גובלות הן "במקדם פניקה". לטובת בחינת האמור יש לבחון את מכלול העובדות, את המקרה הספציפי ואת המסמכים אותם כן יכול העובד להמציא למערכת הבנקאית. במסגרת זו, יש גם לבחון את היקף וטיב הדרישות הבנקאיות והיה ואלה עולות על המתחייב ע"פ דין, יש להתנהל מול הבנק הספציפי ולהגיע עמו להבנה באשר למסמכים שיש להמציא. היה והבנק דורש מסמכים וראיות החורגים מהקבוע בדין ו/או בהוראות אחרות, דוגמת הוראות בנק ישראל, יש לבחון את מקור הדרישה והאם ועד כמה בדין יסודה.

מו"מ זה אמור להבשיל לכדי הסכמה, אשר מחד תאפשר לבנק לקבל את הנתונים הנדרשים ע"פ חוק איסור הלבנת הון ו/או כל הוראה אחרת ומאידך, תנטרל היא דרישות בנקאיות  אשר אין בנמצא בסיס משפטי לדרוש. במסגרת המו"מ האמור, על הלקוח, באמצעות המייצג, להבין את דיני המס בישראל ובמדינות המעורבות ובהישען על אלה להיות מסוגל לתת לבנק את אותם הסברים ו/או מסמכים אשר אכן מחויב הוא להמציא לבנק.

יש לזכור כי הבנקאי לא אמור להיות בקיא בדיני מס בין-לאומים ומשכך יתכנו מצבים בהם הוא ידרוש מהלקוח מסמוך העולה על הנדרש. על מנת להניע את הבנקאי מלעשות כן, יש להציג בפניו את התמונה בשלמותה, להציג בפניו, ככל ונדרש, את הדין במדינות הקשורות ובמקרים מתאימים להציג בפניו חוות דעת ו/או מסמכים אחרים, ישראלים או זרים, המתיישבים עם אינטרס שני הצדדים - הכול בכפוף ובהתאם להוראות כל דין.

מצב זה מחייב, בנוסף, את אותם ישראלים העובדים עתה בחו"ל ומקבלים תגמול מפוצל, כאמור לעיל, לתכנן את צעדיהם מחדש וזאת על מנת להבטיח כי במועד בו ירצו להעביר כספים לישראל ו/או לכל מדינה אחרת, יוכלו הם לעשות כן ללא קושי ומבלי שימצאו את עצמם בפני דרישות בנקאיות ואחרות בהם לא יוכלו הם לעמוד.

לסיכום...

עינינו הרואות כי אנו נמצאים בתקופה בנקאית גועשת, המושפעת הן מחקיקה חדשה, הן מהסכמים בין-לאומים בין מדינות לחילופי מידע, הן מחשיפות חדשות מהן הבנקים בצדק חוששים והן מקנסות ענק שהוטלו על בנקים אשר חרגו מהמתחייב על פי דין. מצב דברים זה מעמיד את המערכת הבנקאית בפני מצב משפטי חדש, אשר בחלקו גם רחוק מלהיות ברור.

מצב נתון זה, מאלץ את הבנקים להיכנס לתפקיד של פקיד מס בין-לאומי הדורש אסמכתאות ומסמכים לרוב. בחלק מהמקרים דרישות הבנק נכונות ומתחייבות, בעוד שבחלק אחר מהמקרים, יש בסיס לטענה, לפיה הדרישות מופרזות ואף לא הגיוניות. תפקיד עורך הדין המתמחה בתחום, לנטרל עד כמה שניתן את "מקדם הפניקה" ולאפשר לצדדים להתנהל בצורה הגיונית ושקופה, זה לצד זה, תוך קיום הוראות החוק.

תגובות הגולשים

הוסף תגובה

שנה קוד אבטחה
© כל הזכויות שמורות לדורון, טיקוצקי, צדרבוים עורכי דין