מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; רימון זינאתי, עו"ד


ישראלים בעלי חברות זרות, מנטרלים חשיפה פלילית באמצעות הליך של גילוי מרצון אנונימי. ישראלים רבים נוהגים להקים חברות בחו"ל וזאת לטובת למגוון רחב של טעמים - הקמת עסק בחו"ל, רכישת נדל"ן בחו"ל, מסחר בחו"ל, ייצור בחו"ל ומכירה לחו"ל, אחזקה של נכסים בישראל ו/או בחו"ל, כך שצדדים שלישיים לא ידעו על הבעלות העומדת מאחורי אותם עסקים, ניהול השקעה בחו"ל, לרבות ניהול חשבונות בנק בחו"ל ועוד...

חובת דיווח על מניות בבעלות ישראלי בחברה זרה

ישראלי לו חברה זרה בחו"ל, חייב לזכור כי כל תושב ישראלי המקים חברה בחו"ל, חייב לגרום לכך כי אחזקותיו באותה חברה זרה, כלומר – הבעלות במניות של אותה חברה -  ידווחו על ידו במסגרת הדו"ח השנתי לרשויות המס בישראל. על אותו ישראלי בעל מניות לגרום לדיווח בישראל, גם אם הוא שכיר בישראל וגם אם זו הסיבה היחידה בגינה עליו להגיש דוחות שנתיים לרשויות המס.

אי דיווח על מניות בחברה זרה מהווה עבירה פלילית וזאת גם אם כל הפעילות של החברה הזרה מקורה בכספים "לבנים" ואם אם אותה חברה זרה מדווחת באותה ארץ בה היא נוסדה או באותה מדינה בה יש לה פעילות. משכך, ישראלי המחליט להקים חברה, למשל בהונג–קונג, על מנת שזו תפעיל עסק בהונג קונג, עם או בלי שותף זר, חייב לדווח בדוח השנתי שלו בישראל על כך שיש לו מניות בחברה המצויה בהונג קונג. עליו לציין מפורשות כמה מניות יש לו באותה חברה הונג קונגית ולדעת כי רשויות המס בישראל עשויות לבקש ממנו פירוט לעניין אותה חברה,  את הנהלת חשבונותיה, מה היא עושה, מה התוצאות העסקיות שלה וכו'.

כאמור, רק אם מרכז חייו של בעל המניות של החברה הזרה בישראל, רק אז, הוא יחשב תושב ישראל ולכן חלה עליו חובת הדיווח בישראל. ככול ובעל המניות "תושב ישראל" – חייב הוא לדווח על המניות של אותה חברה בישראל ובנוסף חייב הוא לדווח ולשלם מס על כל הכנסה אותה הוא קיבל מהחברה הזרה – דיבידנד, משכורת וכדומה.

על הישראלי לדווח על אחזקותיו בישראל גם אם החברה הזרה כלל לא הרוויחה כסף בחו"ל ואפילו אם היא הפסידה כסף – חובת הדיווח קיימת. יתרה מזאת, על הישראלי לדווח בישראל על אחזקותיו באותה חברה זרה,  גם אם היא ממוקמת במדינה בה אין חובת דיווח על חברות, גם אם באותה מדינה, למשל גיברלטר, שיעור המס הוא אפס. עדיין וכל עוד הוא תושב ישראל, על בעל המניות לדווח לרשויות בישראל על כך שהוא מחזיק % מהמניות באותה חברה זרה.

האמור נכון, גם למקרה בו התושב ישראלי אקטיבי באותה חברה זרה וגם אם הוא פסיבי לחלוטין והחברה הלכה למעשה, פועלת, מנוהלת ומתופעלת על ידי גורמים אחרים.

חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל חייבת לשלם מס בישראל - ככלל, מבחינת חוקי מדינת ישראל, אין כל מניעה כי תושב ישראל יקים חברה במדינה זרה כלשהי ובנסיבות רגילות, הישראלי יצא ידי חובתו כנגד דיווח בישראל על בעלותו במניות ועל הרווחים שקיבל מאותה חברה.

אולם, ככל שחברה כאמור תיחשב מבחינת דיני המס בארץ כ-"תושבת ישראל", דהיינו כי השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, יהיה עליה להגיש דוחות מס ולשלם את המס המתחייב מדוחות אלו בישראל, כמו כל חברה ישראלית אחרת. ככל שחברה כזו לא מדווחת על הכנסותיה בישראל ומשלמת כאן את המס המתחייב מפעילותה בחו"ל, הרי שיש בכך משום ביצוע עבירה על חוקי המס במדינה שבעטיה צפויים בעלי המניות ו/או בעלי השליטה בחברה לחוב לא רק בסנקציות במישור האזרחי אלא גם במישור הפלילי. יוצא, כי רשויות המס בישראל רואות בחברות זרות המנוהלות מישראל – כתושבות ישראל ומשכך, מחויבות אותן חברות לדווח בישראל ולשלם מס בישראל כמו כל חברה ישראלית אחרת.

נבהיר, כי לנישום שביצע אי אלו עבירות מס, דוגמת אי דיווח על מניות זרות, אי דיווח על הכנסות שקיבל מחו"ל, אי דיווח על דיבידנדים, אי דיווח על פעילות זרה המתנהלת מישראל וטרם נתפס, קיים פתרון המאפשר נטרול החשיפה הפלילית - "הליך הגילוי מרצון", הליך המנטרל את החשיפה הפלילית ומסדיר את חובות המס האזרחיים עקב המחדל, ללא הותרת כתם על האזרח, ללא חקירתו וללא מרשם פלילי כזה או אחר.

כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל, פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" וזה אף שודרג ביום 7.9.14 (להלן: "הנוהל"). במסגרת נהלים אלו אפשרה רשות המיסים לתושבי ישראל לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים. נכון להיום – יש בנמצא אפשרות לנהל את ההליך אנונימית ולהימנע מחשיפת שם הלקוח, עד למועד בו מתגבש הסכם שומה עם רשות המס, כלומר – בעל המניות יחשוף את שמו רק ובכפוף לכך שהתגבשה הסכמה כספית בינו לבין הרשות באשר לתשלום הנדרש לשם הסרת המחדל.

העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן: השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא.

על מנת שההליך יחול בעניינו של הנישום עליו לעמוד במספר תנאים כדלקמן:
>> הפנייה לרשות המסים חייבת להיות כנה, מלאה ונאותה ולא בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום;
>> לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף;
>> הרשות לא החלה בבחינה גם במישור האזרחי בעניין תיקים שקשורים לנישום;
>> המידע שנמסר לא כלול באף הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט;
>> תשלום המס יהיה תוך פרק זמן קצוב מראש ע"י הרשות.

 

אז מה היתרון בגילוי מרצון?

הטעם לכך הוא כפול. בפן המוסרי, בכל אזרח מקוננת התחושה שעליו לשלם עבור השירותים שמקבל הוא מהמדינה לרבות ביטחון, חינוך, תשתיות וכד'. תחושה זו מחדדת את תחושת הסולידריות להשתתף בנטל הלאומי. בפן הכלכלי-פלילי-תועלתני, הנישום נמצא במרוץ מול רשות המסים בדבר חשיפת עבירותיו. שכן, נישום שייתפס ע"י הרשות בטרם גילה מרצון את עבירותיו צפוי לעמוד בפני הליכים פליליים, העשויים לגרור אחריהם עיצומים כספיים כבדים ואף עונש מאסר. לעומת זאת, נקיטה בהליך של גילוי מרצון יעביר את הטיפול להליך האזרחי, זאת כל עוד לא הופרו התנאים המקדימים שפורטו לעיל.

יודגש, כי היקף החסינות מפני הליך פלילי יהיה רק לגבי המידע שנמסר לרשות המסים במסגרת הליך הגילוי מרצון.

נכון להיום ולתקופה מוגבלת בלבד ניתן לבצע את כל ההליך אנונימית, כך שהשם של האזרח נחשף רק לאחר שהוא יודע מה תהא חבות המס עקב ההליך האמור. כל ההתנהלות יכול ותתבצע על ידי עו"ד מטעמו, בדיסקרטיות ובמקצועיות. עוה"ד ידע לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת להשלים את ההליך בצורה שקופה וחכמה, תוך בניית אסטרטגיית מס נכונה, הצגת טיעון משפטי ועובדתי נכון וגיבושו של הסכם שומה עם הרשות אשר יאפשר ללקוח לשלם את מינימום המס הנדרש לטובת הכשרת מחדליו והכול תוך נטרול סופי ומלא של כל חשיפה פלילית הנובעת מהתנהלותו הלא חוקית. השלמת הטיפול בפועל מביאה לידי הכשרת הנכסים, הכשרת הכספים, תאפשר לאזרח להביא את כספו לישראל ככול שימצא לנכון לעשות כן ובעיקר – תיתן לו את השקט הנפשי הנדרש, במהירות וביעילות, כפי שכל אזרח בר דעת מבקש לו ולבני ביתו.

לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו היא להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום ובחינת זכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם על ידו בחו"ל.

משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות המס, מתמחה בתחום הגילוי מרצון. הטיפול בתיקים אלה נעשה על ידי המשרד שמית או  אנונימית, ללא חשיפת שמו של הלקוח אלא לאחר גיבוש הסכם שומה מקובל על הלקוח. לעניין זה נבהיר, כי כל ההתנהלות אל מול רשות המיסים נעשית ישירות על ידי משרדנו ללא מעורבות או חקירה של הלקוח.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

עם תום שנת 2018, יסתיים נוהל גילוי מרצון אנונימי

עם תום שנת 2018, יסתיים נוהל גילוי מרצון אנונימי

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסי עו"ד

שימו לב!! נותרו שבועות ספורים עד לסוף שנת 2018 לטובת נקיטה מהירה בהליך של גילוי מרצון אנונימי.

רכבת אחרונה למבקשים גילוי מרצון אנונימי

רכבת אחרונה למבקשים גילוי מרצון אנונימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

טוב יהיה לנצל את השבועות האחרונים שנותרו עד לסוף שנה זו לטובת נקיטה מהירה בהליך של גילוי אנונימי. משרדנו עושה זאת מזה שנים רבות, אנו מגישים את הבקשות באמצעות האינטרנט ופועלים עבור הלקוחות בנאמנות ובדיסקרטיות נטולת פשרות.

נטרול חשיפה פלילית באמצעות הליך גילוי מרצון

נטרול חשיפה פלילית באמצעות הליך גילוי מרצון

מאת: אלי דורון, עו"ד

הליך הגילוי מרצון מיועד לישראלים אשר מדעת או שלא מדעת בצעו עבירת מס, אם בישראל ואם מחוץ לישראל ועתה מבקשים הם להסיר את המחדל ולנטרל את החשיפה הפלילית.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם