נדחו שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית בטענה להפרת חובת סימון מוצרים, הטעיה והפרת חובות חקוקות בנוגע למשקאות חלב שונים של חברת תנובה
ביום 20/8/15 ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה החלטה בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית כנגד תנובה (ת"צ 57403-02-14 אורן נ' תנובה). בפרשה זו טען התובע להפרות שונות ומרובות שביצעה חברת תנובה בכל הנוגע לסימון ולכינוי משקאות החלב השונים המיוצרים על ידיה.
בין היתר טען המבקש להפרות של חובות חקוקות, חובות סימון מוצרים והטעיית צרכנים - הפרות אלו, לטענתו, מתבטאות במוצרים רבים של המשיבה, ובדרכים רבות ושונות, כגון: כינוי המוצר באופן מטעה ושלא לפי התקן וזאת על מנת לגבות מחיר גבוה בשונה ממוצרים הנתונים לפיקוח, אי פירוט וסימון רכיבי המוצר על האריזה כנדרש בדין, הוספת תוספים למוצרים אשר עלולים בנסיבות מסוימות לגרום לנזק בריאותי, ייחוס סגולות מרפא למוצרים באמצעות כיתוב על גבי האריזה, אריזת המוצר באופן שמטעה את הצרכן לעניין כמות המוצר וכד'.
לאחר בירור מעמיק של טענות הצדדים מצא לנכון בית המשפט לדחות את שתי הבקשות לאישור תובענה ייצוגית על כל רכיביהן וקבע כי מעשיה של המשיבה כולם כדין וכי אין במוצריה כדי להטעות או לפגוע בציבור הצרכנים. בתוך כך בית המשפט הוסיף והדגיש כי לא כל סטייה מהוראות התקן מחייבת אישור ניהול תובענה ייצוגית, שכן לא כל סטייה מהוראות התקן עולה לכדי הטעיית הצרכן, פגיעה באוטונומיה או תחושות שליליות, ועל כן ייתכנו בהחלט מקרים בהם קיומו של פגם לא בהכרח מצדיק מתן פיצוי. בהקשר זה הצטרף בית המשפט לפסיקה של בתי משפט אחרים אשר כבר הביעו את דעתם על כך שדיני הגנת הצרכן נועדו אמנם למנוע הטעיה אך לא נועדו להסיר מן הצרכן אחריות בסיסית ושימוש בשכל ישר בעת רכישת המוצר.
יתר על כן, בית המשפט הביע תמיהתו מכך שעל אף טענותיו של התובע בגין הסכנה הבריאותית הטמונה במוצרי המשיבה, המשיך לרכוש ולצרוך מוצרים אלה, ואף הגדיל לעשות והגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מחלבת יטבתה לגבי מוצרים דומים. לא זו אף זאת, התובע הגיש תביעה נוספת כנגד המשיבה, אליה צירף חשבונית מחודש מאי 2014, המעידה כי רכש מוצרים זהים או דומים, למרות טענותיו לעניין מוצרים אלו בתביעתו כנגד מחלבות יטבתה, שהוגשה בחודש מרץ 2014.
לאור כל האמור, החליט בית המשפט כי אין מקום להתיר את ניהול התובענה כתובענה ייצוגית שכן התובע לא הראה שקיימת אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות העולות מטענותיו תוכרענה לטובת קבוצת התובעים.
במהלך השנים האחרונות, בעקבות חקיקת חוק תובענות ייצוגיות גברה רבות הפנייה לבתי המשפט באמצעות מסלול התובענה הייצוגית. נראה שאין חולק על חשיבותו הרבה של הליך התובענה הייצוגית, מכשיר שמטרתו לאפשר סעד ראוי לקבוצות גדולות של תובעים כאשר פגיעתו של כל אחד מהם הינה קטנה יחסית ואינה מצדיקה הגשת תביעה אישית לבית המשפט. במובן זה מכשיר התובענה הייצוגית מתקן "כשל שוק" מסוכן זה, בכך שהוא מציע תמריץ משמעותי דיו לאדם המוביל את התביעה ולבאי כוחו, ומסיר את הסיכון הכרוך בהליך ההתדיינות עבור שאר התובעים עלומי השם.
אולם, מאפיינים אלו של התביעה הייצוגית, הגם שהם טומנים בחובם יתרון גדול, יצרו פתח לחיסרון משמעותי לא פחות - התמריץ המוצע למובילי התביעה הביא לריבוי תובענות ייצוגיות בסכומים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בנושאים שוליים ביותר. ריבוי תביעות מעוררות תמיהה שכאלה יוצרות זילות במערכת בתי המשפט ובמכשיר התובענה הייצוגית ומעוררות את התהייה האם לשם כך נקבע מסלול התדיינות חשוב זה.
לאור ריבוי מופרז זה בהיקף השימוש במכשיר התובענה הייצוגית נראה כי לאחרונה, אנו עדים לשינוי מגמה מסוים בנכונותם של בתי המשפט לאשר תובענות ייצוגיות ופסק הדין בעניין אורן נ' תנובה מהווה דוגמא נוספת לשינוי מגמה זה.
ישנן מספר תביעות ייצוגיות נפוצות בתחום הנגישות, אשר מקורן נמצא בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקרים רבים ניתן יהיה להקטין את סיכויי הגשתה של התביעה הייצוגית במתן ליווי משפטי מתאים אשר יידע לתת מעטפת מלאה וחזקה כבר בשלבים המקדמיים של ההליך.
מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); הארון חזן, משפטן
האם עלינו לצפות לתום לב מצד רשתות קמעונאיות בבואנו לרכוש מוצרים במבצע, או שעלינו להיות חשדנים יתר על המידה? בית המשפט העליון דן בנושא זה בהרחבה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
חיפוש 
סגור 
