מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)


ככלל, פסק בורר מהווה מעשה בית דין בין הצדדים למחלוקת ולאחר אישורו על ידי בית המשפט הוא מהווה פסק דין לכל דבר ועניין. יחד עם זאת לא תמיד הצדדים יהיו מוכנים לקבל את החלטת הבורר, ועל כן צד שירצה להתנגד לפסק יפנה לעילות המנויות בחוק הבוררות על מנת לבטלו. אך מה הדין כאשר בית משפט דחה את בקשתו של צד לביטול פסק בורר ועל אף זאת מעוניין אותו צד לערער על ההחלטה? זוהי השאלה שעלתה לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין רע"א 8283/14.

במקרה הנדון נדחתה בקשה לביטול פסק בורר ע"י בית המשפט המחוזי ובעקבות זאת הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הרקע למחלוקת נסוב סביב התקשרות המבקשת עם המשיבה בהסכם להכשרת מגרשים, אלא שבעקבות כניסתו לתוקף של צו הקפאה שאסר על בניה ביהודה ושומרון, הוקפאה הבניה למשך כשנה.

לאחר סיום תקופת ההקפאה התגלעו בין הצדדים מחלוקות כספיות בקשר לעבודות שבוצעו עובר להקפאה ואחריה, ובעקבות זאת הגיעו הצדדים להליך בוררות. בהליך הבוררות נעתר הבורר לבקשתה של המבקשת והוציא צו מניעה לפיו היא זכאית להמשיך בבניה בעוד שעל המשיבה להימנע מלסכל אותה, עוד נקבע כי על המבקשת לתת התחייבות על סך 500,000 ₪ כדי להבטיח את נזקי המשיבה כתוצאה ממתן הצו, החלטה שקיבלה תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי.

בהמשך נתן הבורר החלטה מבהירה במסגרתה על בעלי מניות המבקשת להמציא ערבות אישית לצורך הפגת חששותיה של המשיבה. ביום 1.4.14 הגישה המשיבה תביעה לסילוק ידה של המבקשת מהמשך ביצוע הפרויקט, תביעה שנדחתה ע"י הבורר משום שמנוגדת לפסק הביניים הקודם, אולם יחד עם זאת קבע הבורר כי המבקשת איננה זכאית לקבל תשלומים נוספים עבור העבודות שביצעה, אם כי אין בכך כדי לשלול את זכותה לתבוע את היתרה בעתיד.

ביום 27.5.14 התקיים דיון בפני הבורר בסוגיית הערבות שאותה המבקשת נדרשה להפקיד, בה הוחלט כי כל עוד לא תפקיד המבקשת את הערבות, עליה להימנע מכל פעולה של מכירה, שיווק, פרסום או הקצאה של מגרשים.

בעקבות הליכי הבוררות הגיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי בשני הליכים נפרדים. בהליך הראשון בקשה המבקשת לבטל את פסק הביניים מיום 1.4.14 מכוח העילות המנויות בחוק הבוררות. המבקשת טענה לחריגה מסמכות מצד הבורר, פגיעה בתקנת הציבור, היעדר הסכם בוררות בר תוקף ומתן פסק לאחר שעברה התקופה לנתינתו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימות עילות הביטול ולפיכך דחה את הבקשה. בהליך השני ביקשה המבקשת לבטל את פסק הביניים מיום 27.5.14. בית המשפט המחוזי דחה גם את הבקשה הזו, וקבע כי ההחלטה בעניין הערבות אינה עומדת בסתירה לפסק הביניים אלא נועדה להסדיר את המחלוקת בין הצדדים בסוגיית הערבות בלבד.   

בעקבות כל האמור הגישה המבקשת שתי בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון, בו ערערה על שתי החלטות בית המשפט המחוזי. בבקשה טענה המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי לא מתקיימות עילות הביטול המנויות בחוק. המבקשת טענה בין היתר כי פסק הביניים פוגע במראית פני הצדק, בכך שהפסק נשלח לצד ג' שהינו בעל עניין בתוצאות הליך הבוררות לפני שנשלח למבקשת עצמה, דבר שאפשר לצד ג' לנגח את המבקשת מחוץ להליך הבוררות. עוד טענה המבקשת כי הבורר הפעיל לחץ רב על הצדדים להגיע לפשרה ולוותר על זכויותיהם. בנוסף טענה המבקשת שוב כי משזכתה בסעד אכיפה לא היה מקום למנוע ממנה את תביעותיה הכספיות. עוד טענה המבקשת כי הבורר הסתמך על עדות של שני עדים אשר לא נחקרו על ידה.

כן טענה המבקשת שוב כי הבורר חרג מסמכותו בהחלטה מיום 27.5.14, מאחר והיא כאמור סותרת את ההחלטה מיום 1.4.14. בשל כל אלה וטענות נוספות טענה
המבקשת כי מדובר באחד המקרים החריגים אשר מצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור ביטול את פסק הבורר. בית המשפט העליון דחה את הבקשה תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה לפיה המקרים בהם תתקבל רשות ערעור הם כאשר עלה בידי בעל דין לשכנע את בית המשפט כי בקשתו מעלה שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים למחלוקת או לחילופין כאשר בעל דין הצליח לשכנע את בית המשפט כי נדרשת התערבותו משיקולי צדק או כאשר קיים חשש לעיוות דין. לגופו של עניין, קבע בית המשפט, רובן ככולן של הטענות שהעלתה המבקשת הן בעלות אופי ערעורי אשר בבקשת רשות ערעור אין לדון בהן ובמקרה זה נימוקיו של בית המשפט המחוזי שדחה את ערעור המבקשת בגלגול הקודם, מקובלים עליו.

בית המשפט הוסיף כי ממילא מדובר בסוגיה הנובעת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה ואינה חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים ואף הינו סבור שלא נגרם למבקשת כל עיוות דין. לגופן של טענות קבע בית המשפט העליון כי הכרה בכך שהמבקשת זכאית לסעד האכיפה איננה מחייבת בהכרח את קבלת תביעותיה הכספיות שאותן יכולה היא לדרוש בשלב מאוחר יותר, ולפיכך לא נגרם לה כל עיוות דין המצדיק את התערבותו של בית המשפט העליון. עוד קבע בית המשפט כי אין לקבל את טענת המבקשת כי קיימת סתירה בין החלטת הבורר מיום 27.5.14 לבין הפסק שניתן ביום 1.4.14 אשר נועד אך ורק לפתור את המחלוקות בנוגע לערבות ותו לא.   

לסיכומם של דברים, מדיניות בתי המשפט לאורך השנים היא הימנעות מהתערבות בפסקי בוררות, בעיקר לאור הסכמת הצדדים לפתרון הסכסוכים בינם לבין עצמם בהליך זה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט הדן בענייני בוררות. על כן, הכלל הוא כי בקשת רשות ערעור בגלגול נוסף בנושא זה איננה דבר הניתן בשגרה, אלא במקרים חריגים ומצומצמים בלבד.
 

------------------------------------------------------

בראש מחלקת "הליכי בוררות וגישור וב מנגנון חילופי ליישוב סכסוכים" במשרדנו  עומד השופט הבכיר בדימוס יעקב וגנר.  לעו"ד יעקב וגנר על כס השיפוט  של כ- 30 שנה כשופט צבאי ו – 23 שנים כשופט, סגן נשיא ושופט בכיר של בית משפט  השלום בחיפה.
עו"ד יעקב וגנר מתמחה בין היתר, במתן ייעוץ משפטי אסטרטגי לפרטיים ועסקים, אם לפני נקיטה בהליך משפטי ואם במהלכו. כמו כן עוסק עו"ד וגנר בגישורים ובוררויות בכל תחומי המשפט האזרחי, לרבות במתן ייעוץ וגישור בתביעות ביטוח, נזיקין, חברות, שותפויות, חוזים, דיני אישות, מקרקעין, ליקויי בניה, הוצל"פ ועוד. השופט הבכיר וגנר משמש גם מגשר חילופי בהסכמה לפי סעיף 39 (1)  להוראות פרק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 שתוקפם הוא מיום 5.9.19.

היה ומי מלקוחותיכם מתלבט משפטית, האם להגיש תביעה, כיצד להתנהל, כיצד להתגונן, האם האסטרטגיה שלו נכונה, מה הסיכוי שלו או שהוא מעוניין בהגשת הליך שהוגש בהסכמת הצדדים לפי סעיף 39(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018, שלחו טופס צור קשר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.


 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

גישור חובה בהליכים אזרחיים

מאת: יעקב וגנר שופט בכיר בדימוס, עו"ד בורר ומגשר; סטס קפיליוביץ, משפטן

בשנת 2018, שרת המשפטים איילת שקד, תיקנה את תקנות סדר הדין האזרחי לפיהן, החל מחודש פברואר 2020, בכל תובענה שסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 ₪, תחויב במינוי מגשר לצדדים.

ייעוץ משפטי לתביעות מורכבות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

על התייעצות עם שופט בדימוס, בעל 30 שנות ניסיון, אשר שמע וניהל אין ספור משפטים חשבת? השופט בדימוס - יעקב וגנר, עו"ד, אשר שימש כסגן נשיא בית המשפט השלום בחיפה, נמנה על צוות משרדנו.

השופט הבכיר בדימוס יעקב וגנר מצטרף לפירמת עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן , נס, גרוס ושת'

מאת: צוות האתר

פירמת עורכי הדין DTKG&G מקבלת בברכה את הצטרפותו של השופט וגנר כחלק מהנבחרת המצליחה של המשרד. וגנר הוא אחד מהדמויות המוכרות ביותר בעולם המשפט החיפאי והפך עם השנים לשם דבר ולסמכות משפטית המוכרת ומכובדת על ידי כולם. הצטרפותו של וגנר אל מחלקת ההליכים האלטרנטיביים של המשרד משמחת מאוד, בכך יוכל להנחיל את ניסיונו רב השנים ולהמשיך ולעסוק בעבודה משפטית ובתחומי מומחיותו ולתרום מניסיונו רב השנים. וגנר רואה בהליכים האלטרנטיביים, כמו גישור ובוררות, פתרון לעומס המוטל על בתי המשפט. אנו רואים זכות גדולה וכבוד רב בהצטרפותו של שהשופט בדימוס וגנר אל משרדנו.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם