הסגת גבול במקרקעין בדרך לפינוי פולש

סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי הסגת גבול במקרקעין הינה כניסה, עשיית נזק או הפרעה למקרקעין שלא כדין.
הסגת גבול במקרקעין יכולה להתרחש בכמה תרחישים, כך למשל פלישה והשתלטות של אדם זר על קרקע/דירה או אי פינוי נכס לאחר סיומו של הסכם שכירות.

על מנת לבחון אם התקיימה עוולת הסגת גבול יש לבדוק התקיימותם של שני יסודות העוולה:
1. קיום כניסה, היזק או הפרעה במקרקעין – הכוונה למידת הנזק שנגרם מן הפעולה, כאשר גם מניעת שימוש של המחזיק בנכס הינה נזק לצורך העניין.
2. הפעולה המזיקה נעשתה שלא כדין – לעניין זה שימוש בקניינו של אדם ללא אישורו של המחזיק כדין הנו פעולה שלא כדין.
זאת למעט חריג המאפשר למשטרה להיכנס למטרות חיפוש בתנאים מסוימים.
חשוב לשים לב כי המחזיק כדין אינו בהכרח הבעלים של המקרקעין אלא יכול להיות מישהו מטעמו כגון שוכר הנכס מהבעלים.

 

חוק המקרקעין קובע כי למחזיק כדין במקרקעין הזכות לדרוש ממי שמחזיק במקרקעין שלא כדין להחזיר לידיו את המקרקעין. עקב הפגיעה הבסיסית בזכות הקניין של המחזיק, ולעיתים הצורך המידי בפעולת מנע ממשית, מעניק החוק אפשרות לעשיית דין עצמי. עם זאת, עשיית דין עצמי הינה חריג קיצוני במשטר דמוקרטי וככזה מותרת באופן מסויג תחת תנאים מגבילים. סעיף 18 לחוק המקרקעין קובע כי המחזיק כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה "כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין" וזאת תוך 30 ימים מיום התפיסה.

לתנאים אלו חשיבות רבה. ראשית, עשיית דין עצמי מותרת אך ורק למחזיק במקרקעין כדין - משמעות הדבר היא כי במקרה של משכיר ושוכר, לבעלים שהוא המשכיר לא קמה זכות עשיית דין עצמי בדירה שהשכיר. לכן במקרה של שוכר המסרב להתפנות בתום חוזה השכירות, המשכיר לא רשאי לעשות דין עצמי והוא ייאלץ לפנות לערכאות משפטיות. על פי מגבלת הזמן, עשיית דין עצמי מותרת רק בטווח 30 יום מיום התפיסה. מגבלה זו נותנת משקל לצורך המידי שבפעולה אשר בלעדיה עלול להיווצר נזק משמעותי ואף בלתי הפיך. שימוש בכוח סביר נועד למנוע הידרדרות עשיית דין עצמי למקרי אלימות חסרי רסן ולהבטחה כי המחזיק יפעל בתום לב ויפעיל את שיקול דעתו בדבר הצורך המידי שבפעולה.

האפשרות הבטוחה יותר לפעולה הינה הגשת תביעה נגד הפולש. בתי המשפט מקנים חשיבות רבה לזכות הקניין ולרוב מגיש התביעה, ככל שהיא כנה, יקבל את מלוא הסעדים האפשריים. במקרה של אי פינוי נכס על ידי שוכר, אף נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי הליך של תביעה לפינוי משכיר המאפשר קבלת סעד של פינוי בתוך פרק זמן קצר באופן יחסי. במקרה של בנייה חורגת של השכן, רשאי בית המשפט להורות על צו הריסת המבנה וסילוק יד ואף להורות על דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה נמנע המחזיק ליהנות מחלקו בנכס. כמו כן, במקרה של פולש, רשאי בית המשפט להוציא צו המורה לרשות האכיפה והגבייה לפעול להפסקת הסגת הגבול.

 

הסגת גבול מופיעה בחוק העונשין כעבירה פלילית אך יסודות העבירה שונים מאלו המקימים עוולה אזרחית. סעיף 447 לחוק העונשין קובע כי כניסה לנכס או על פניו, או שהייה שלא כדין בנכס לאחר כניסה כדין, והכל כאשר הדבר נעשה "כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה", הנה עבירה של הסגת גבול שדינה שנתיים מאסר. במידה והעבירה נעשתה תוך נשיאת נשק חם או קר, דינה מאסר 4 שנים. העבירה אינה מוגבלת לנכסי מקרקעין בלבד, אלא גם לנכסי מיטלטלין כגון רכב.

לסיכום, הסגת גבול הינה נושא מורכב אשר עלול לחשוף הן את מסיג הגבול והן את המחזיק כדין בנכס לאישום פלילי.
בכל מקרה בו אנו מוצאים עצמנו כחלק מפרשת הסגת גבול מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום אשר יוכל להמליץ על בחירה בדרך הפעולה המיטבית.