היקף הרכוש אותו זכאי לקבל בן זוגו של מוריש הינו נגזרת של זהות הקרובים הנותרים של המוריש ומידת קרבתם למנוח.
הסעיף הרלוונטי לעניין הוא סעיף 11 לחוק הירושה (להלן: "החוק") הקובע למעשה כי ככל שהמנוח הותיר בני משפחה רחוקים ממנו, כך נתחו של בן הזוג בירושה גדל, ואילו אם הותיר המנוח קרובי משפחה מדרגה קרובה יותר, כך חלקו של בן הזוג קטן, וכלשון הסעיף:
11. (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון -
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון;
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו.
כלומר, אם הותיר המנוח ילדים ו/או הורים – יקבל בן זוגו מחצית מהירושה, והיה והותיר המנוח אחים ו/או סבים – יקבל בן זוגו 2/3 מהירושה. אם לא הותיר המוריש אף אחד מאלה – יקבל בן זוגו את כל העיזבון. למרות הוראותיו הפשוטות, לכאורה, של סעיף 11, מוצאים אנו כי אין כלל הגדרה למונח "בן זוג", למעט הדרישה לכך שערב מותו של המוריש יהיה בן זוגו נשוי לו לפחות 3 שנים ויגור בדירה המהווה חלק מהעיזבון.
נקודת ההתייחסות של בתי המשפט הינה לשאלת היות בן הזוג נשוי או לא. כך למשל, בפרשת פלוני (ע"מ 9607/03 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו 29.11.06)) הגדיר כב' השופט ברק את המונח "בן זוג" בהקשר של סעיף 11 לחוק: "..משמעו אפוא, בן זוג שנישא בקשר נישואין פורמאלי...", וכן קבע כי "חוק הירושה לא בא לקבוע דין אישי לעניין הנישואין. הוא בא לקבוע הסדרים ממוניים. בחינת השאלה האם המשיבה היא 'בת זוג' לפי חוק הירושה מהווה פעולה פרשנית רגילה בסוגיה משפטית בעלת השלכה מוגבלת". (ההדגשה אינה במקור – י.ב.)
בפסד דין שניתן לאחרונה בעניין פלונית (עמ"ש (ת"א) 38845-10-12 פלונית נ' ל.א.), נידונה השאלה האם אותה פעולה פרשנית רגילה, כהגדרתו של כב' השופט ברק, היא פרשנות פורמאלית או שמא פרשנות מהותית? במקרה דנן, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של אשת מנוח על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר קבע כי אחיו של המנוח הם אלה שיירשו אותו, וזאת עקב נתק שהיה ביחסיהם של המנוח והאישה משך כ-40 שנה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבחון את יחסי הצדדים מבחן פורמאלי ולא מבחן מהותי כפי שעשה בית המשפט לענייני משפחה.
המדובר בבני זוג (המערערת והמנוח) אשר למעלה מ-36 שנים לא התראו, לא דיברו האחד עם השנייה, חיו בנפרד במדינות שונות ולא יצרו כל קשר, והמנוח אף לא הגיע ללוויית ביתם המשותפת, אך גירושי בני הזוג מעולם לא הוסדרו, המנוח לא התחתן בשנית ולבסוף נפטר בבלגיה. המערערת טענה כי המבחן על פיו נבחנת הזוגיות הינו מבחן פורמאלי, וכי אין חולק שהמנוח מעולם לא הגיש בקשה לגירושין, לא התייצב לדיון בבית הדין הרבני ולא חתם על הסכם גירושין. דהיינו, ולמעשה, המנוח כלל לא רצה להתגרש, ואף לא נישא ולא קיים קשר עם אף אישה אחרת. לכן, טענה המערערת, כי הצדדים ראו עצמם כבני זוג ועל כן לא ניתן לאיין את זכותה של המערערת לרשת את המנוח.
לעומתה, טענו אחי המנוח כי הגם שעל פי הדין העברי אכן נותרו המערערת והמנוח נשואים עד לפטירת המנוח, הרי שמבחינת הדין האזרחי, הוא חוק הירושה, יש לראות בהם כמי שחדלו להיות בני זוג, הן לאור הנתק המוחלט משך כ-40 שנה, והן לאור העובדה שהמערערת ניהלה חיי משפחה עם גבר אחר, ואף הביאה עימו שתי בנות.
בית המשפט קיבל את הערעור וקבע, כאמור, כי בית המשפט דבק בפסיקותיו במבחן הפורמאלי וגם אם מדובר במקרה דנן במקרה קיצון, עדיין אין לשנות מההלכה הפסוקה, כפי שפירשה את חוק הירושה, וכך גם כעולה מאותן הוראות בסעיף 11 לחוק הירושה, אשר מהן ניתן להסיק כי בן הזוג היורש, הינו מי שנשוי. עוד קבע בית המשפט כי כשהמדובר בקביעה שבסטאטוס, לא בכדי לא נמצא עד היום בפסיקת בית המשפט העליון מקרה בו אכן יושמה פרשנות מהותית בפועל. עוד נקבע כי פתיחת האפשרות להיזקק לשאלת הנישואין דה פקטו, להבדיל מעצם הנישואין דה יורה, עלולה לגרום לסחף בפניות לבית המשפט במסגרת בקשה של צו ירושה, תוך טיעון כי הגם שמדובר באלמן או אלמנה, עדיין לאור מערכת היחסים, יש לראותם כמי שאינם ממלאים אחר הדרישה של בן-זוג.
>> מיטב עו"ד המשפחה ממשרדנו ישמחו לסייע לך בכל עת, פרטים כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
משבר הקורונה "מוציא" ממרבית האנשים מטענים נפשיים ואת מה שהם באמת מרגישים - אם עד למשבר היינו עסוקים בעבודה, טיולים, בילויים, מפגשים עם חברים וכו', המשבר לפתע קירקע חלק גדול מאתנו ובפועל גרם לזוגות להימצא בסגר, או שלא בסגר ביחד בבית, ולהתמודד עם לחץ התקופה.
דיני המשפחה והמעמד האישי עוסקים בכל הקשור לסכסוכים וסוגיות בקשר עם התא המשפחתי ובכלל זה גירושין, מזונות, הסכמי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, הסכמי שלום בית וכו'.
כלל יסוד הוא, כי דיני הירושה מקנים ערך עליון לרצון המוריש. ואולם, בד בבד, דיני הירושה מכירים בכך שאין לאכוף על יורש את תוארו, כאשר זה אינו חפץ בכך. אשר על כן, ס' 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כך שלא יראה בו הדין יורש מלכתחילה.
חיפוש 
סגור 
