22/10/2014
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית עסקה באופן התשלום), התשע"ד-2014
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת בכל הקשור לחקיקה פרו-צרכנית אשר בבסיסה טמונה תכלית של הקלה על הצרכנים בהתנהלותם מול חברות התקשורת. בין תיקוני החקיקה במהלך השנים האחרונות ניתן למנות את צמצום קנסות היציאה בעת ביטול שירות; ביטול עסקה לבקשת צרכן תוך פרק זמן מינימאלי; תנאי גילוי שונים המחייבים עוסק ליידע את הצרכן בעת עדכון מחירי המשך בעסקאות קצובות ועוד. כל אלו נועדו להגדיל את כוחו של הצרכן אל מול החברות הגדולות להסיר את החסמים בעת מעבר בין החברות.
חשוב לציין כי תיקוני חקיקה אלו השיגו את מטרתם העיקרית ותרמו רבות לירידת המחירים בשוק התקשורת. כך למשל, בשוק האינטרנט והסלולאר ניתן להבחין בירידה משמעותית במחירים הודות לתנועה מוגברת של צרכנים בין המתחרות. בהמשך למגמה זו, בתאריך ה-30.07.2014 הוגשה לשולחן הכנסת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית עסקה באופן התשלום), המציעה להוסיף את סעיף 3א לחוק, אשר קובע איסור התניית עסקה באופן התשלום. מדברי ההסבר לחוק עולה כי מטרת הסעיף היא מניעת המצב הקיים בו חברות התקשורת נוהגות להתנות את ההתקשרות עם הלקוח בכך שהתשלום יתבצע אך ורק בהוראת קבע או בכרטיס אשראי. מאחר והתשלום החודשי משתנה מדי חודש, הצרכן נאלץ לבצע מעקב תמידי אחר כל חשבונית, ובמידה ונופלת טעות בחיוב החודשי, הלקוח נאלץ לבצע בירור להשבת כספו, שכן החיוב בוצע באופן אוטומטי. כמו כן, לפי דברי ההסבר החשבוניות הן כה מורכבות עד כי הדבר מצריך לעיתים הבנה משפטית וחשבונאית. הסעיף האמור נועד לאפשר תשלום עבור השירות גם במזומן, ויאסור על נותן השירות לחייב את הצרכן לתת מראש אמצעי תשלום קבוע בדמות הוראת קבע לחיוב חשבון או הרשאה לחיוב כרטיס אשראי. כמו כן, הסעיף יכלול חובת משלוח חשבונית 10 ימים לפחות לפני מועד התשלום. הדבר יהא נכון הן עבור עסקאות לתקופות קצובות והן לעסקאות מתמשכות כהגדרתן בחוק.
יחד עם זאת, ועל אף ההכרה בחשיבות הרבה של חקיקה פרו-צרכנית, חשוב לזכור כי בצידו של חוק זה, במידה ואכן יתקבל, קיימות השלכות אשר עלולות להביא דווקא לתוצאה הפוכה מהתכלית שאותה בא החוק להשיג. יש להניח, כי חיוב חברות התקשורת לקבל תשלום מזומן יגביר את הצורך בהקמת מערך משמעותי יותר של קבלת קהל מזה הקיים כיום, וזאת לצורך גביית התשלומים, זאת לעומת גביה אוטומטית בכרטיס אשראי או בהוראת קבע, אשר מחייבת התערבות אנושית מועטה בלבד. יתרה מכך, ככל שכוונת הצעת החוק היא לחייב את החברות לקבל תשלום מזומן בדיעבד להנפקת החשבונית, סבירה ואף בלתי נמנעת האפשרות שהליכי הגביה בשיטת התשלום במזומן תתקל במכשולים ואי שיתוף פעולה מצד חלק מהצרכנים. כתוצאה מכך חברות תקשורת תאלצנה להגדיל את פעולות הגביה באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, ולצורך כך להגביר את השימוש בעורכי דין, אשר יגבירו את העומס על רשויות האכיפה שגדול ממילא. כל אלה יחד יגבירו את ההוצאות הכרוכות בהפעלת המערכת כולה עבור חיובים בסכומים שלרוב אינם גבוהים. בסופו של יום, הצורך במערך גביה של תשלום מזומן יגביר את העלות הכוללת של מתן השירותים ועלות זו עשויה להיות מגולגלת מטה לחשבונם של כלל הצרכנים באמצעות העלאת מחירי השירותים.
אין ספק כי הגברת כוחו של הצרכן והגברת התחרות הינה מגמה מבורכת אולם יש לזכור, כי המטרה העומדת מאחורי עידוד מגמה זו היא בראש ובראשונה הגברת היעילות הכלכלית. חקיקה מרובה המבקשת להביא להגברת כוחו של הצרכן, על חשבון היעילות הכלכלית, עשויה להביא לתוצאה הפוכה, דהיינו דווקא להגברת העלויות ולהעלאת מחירי השירותים. כבר כיום קיימת במדינת ישראל חקיקה ורגולציה (חקיקת משנה של תקנות) רבה בנושאים הנ"ל. זו אמנם הוכיחה עצמה בעבר אולם אפשר שהגיעה העת להאט במידת מה את קצב החקיקה והרגולציה הצרכנית ולהתפנות לטיפול בתחומים נוספים בחיינו.
חיפוש 
סגור 
