מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; יוסי קרתה, משפטן


חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, הינו מנגנון אשר נועד לרשות הציבור, שבאמצעותו יוכלו בעלי דין לממש שטרות שחוללו, שטרי חוב, שעבודים או משכונים וכן פסקי דין הניתנים לטובתם על ידי ערכאות שיפוטיות שונות, כנגד מי שחויב בדין, הכל במטרה להשיב לעצמם כספים או נכסים שחבים להם.
 
מטרות החוק
לחוק ההוצאה לפועל ישנן שתי מטרות עיקריות:
(1). החזרת חובות ומימוש פסקי דין לטובת הזוכים בהקדם האפשרי וביעילות המרבית.
(2). הגנה על חייבים, כדי שאלו לא יתמוטטו כלכלית.
לכאורה, ישנה סתירה בין שתי מטרות החוק. מחד, החוק בא להבטיח כי הנושים יקבלו את חובם מידי החייב, ומאידך החוק גם בא להגן על החייב, פן יתמוטט כלכלית. יפים דבריו של בית המשפט העליון, כבוד השופטת מרים נאור, ברע"א 5137/11: 
"התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל – הן המיוחדות והן הכלליות – מצויות, לעתים קרובות, בהתנגשות, ויש צורך לאזן ביניהן".
כיצד אם כך ניתן ליישב בין שתי מטרות החוק? בכדי שיהיה ניתן לממש פסק דין הניתן כנגד החייב, יש צורך לבצע איזון בין שתי מטרות חשובות:
אינטרס הציבור – אינטרס ציבורי חשוב הוא כיבוד פסקי דין ומימושם. חברה לא יכולה להתקיים ללא כיבוד החוק. אינטרס נוסף הוא, כי חובות יש לשלם. יש לדאוג, כי מי שחייבים לו כסף, יקבל את כספו חזרה. עקרון זה חשוב לחיי מסחר תקינים.
טובת החייב – יש להתחשב במצבו הסוציאלי של החייב, ולא לגרום לו לקריסה כלכלית אשר בסופה הוא יהווה נטל על החברה. כמו כן יש להתחשב בזכויות החייב, אשר חלקן מעוגנות בחוקי יסוד.
תיקון 29
תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל הביא לשינוי בחוק והעמיד כלים חדשים לרשות לשכות ההוצאה לפועל והזוכים.
שינוי ראשון – ביטול מאסר של חייב (למעט מזונות). בדברי ההסבר לחוק נכתב, כי מאסרו של חייב היא פגיעה קשה בזכויות אדם ועל כן זהו אמצעי גבייה לא לגיטימי במערכת משפט מתוקנת. כמו כן, פעמים רבות, איום המאסר יוצר לחץ רב על החייב ובני משפחתו, שעלול להוביל ללקיחת הלוואות מהשוק האפור בכדי להימנע ממאסר. כמו כן, זהו צעד לא מידתי ביחס לתוצאה הראויה, שכן אדם שחייב כספים ואשר נשלח למאסר, צעד זה לא יכול לתרום לחייב לשלם את חובו.
שינוי שני – בעוד השינוי הראשון דלעיל מקל על החייבים, הרי שהשינוי השני נועד להכביד עליהם ולהפעיל לחץ מידתי וראוי לתשלום החוב. תיקון 29 לחוק שינה למעשה את פרק ו'1: "הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו". פרק זה מגדיר את הצעדים שניתן לנקוט כלפי חייב.
שני שינויים שנוספו בפרק זה, הם:
(1). סעיף 66א(1) – הגבלת החייב מלחדש או להחזיק דרכון.
(2). סעיף 66א(6) – הגבלת החייב מלחדש או להחזיק רישיון נהיגה.
הטלת הגבלות על חייב לא מתבצעות באופן אוטומטי, אלא חייבות לעמוד במספר תנאים הקבועים בסעיף 66(ב) לחוק, והם:
(1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
(2) חוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (בחוק זה – חוק המזונות).
(3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים.
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
סייגים להגבלת החייב מלחדש או להחזיק רישיון נהיגה או דרכון
דרכון – סעיף 66א(1) מציב תנאי נוסף, מעבר לתנאים הקבועים בסעיף 66(ב), והוא כי במקרה שבו היציאה מישראל היא בשל סיבה רפואית של החייב או בן משפחתו, שבגינה הוא חייב לצאת מהארץ – לא תתקיים ההגבלה על הדרכון, כאמור בסעיף זה.
רישיון נהיגה – סעיף 66א(6) מציב שני תנאים נוספים, מעבר לתנאים הקבועים בסעיף 66(ב) שבגינם לא תתקיים ההגבלה על רישיון הנהיגה, והם:
(1) הטלת המגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב. 
(2) רישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו.

ביטול הגבלה
כאשר כבר הוטלה הגבלה על רישיון הנהיגה או על הדרכון, ניתן לבטלה בשתי דרכים:
(1) סעיף 66(ד)(א) - כאשר החייב פרע את חובו, ההגבלה שהוטלה עליו תבוטל.
(2) סעיף 66(ד)(ב) – לרשם ההוצאה לפועל יש את הסמכות, הן ביוזמתו, והן לבקשת החייב, לבטל את ההגבלה. כמו כן הרשם רשאי להתנות את ביטול ההגבלה במתן ערובה.
 
לסיכום: חוק הוצאה לפועל הינו חוק חשוב אשר מטרתו היא מימוש פסקי דין, שטרות שחוללו, שעבודים ומשכונים, ובכך להביא להסדרת חובות. החוק נועד למנוע מצב בו חייבים יתחמקו מתשלום חובותיהם. מאידך, מימוש החוב ייעשה תוך שמירה והגנה על זכויות יסוד של החייב.
תיקון 29 לחוק הקל על חייבים בכך שביטל את סנקציית המאסר על החייב. אמנם לעת עתה ביטול המאסר הוא בגדר הוראת שעה, אך ישנה הצעת חוק שמטרתה לעגן הוראה זו דרך קבע בחוק הוצאה לפועל. מנגד, תיקון 29 הוסיף סנקציות חדשות כלפי חייבים והן אי חידוש רישיון נהיגה או דרכון. סנקציות אלו הינן קשות, ואף פוגעות בחופש התנועה והעיסוק של החייב, אך הן יינתנו כאשר הן עומדות במבחן האיזון אל מול האינטרס הציבורי.
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

החברה הושפעה מהקורונה? חובת הגילוי על הדירקטור

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד

גם החברה שלכם הושפעה ממשבר הקורונה? חובת הגילוי והאחריות עלייך כדירקטור - קרא כאן המלצות חשובות לגבי גילוי בדו"חות הקרובים ואיך לשרוד בעולם מלא סיכונים?

הקפאת הליכים / חדלות פירעון בשל הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו המתמחה בשיקום עסקים ובסיוע לעסקים הנתונים במצוקה תזרימית יודע לבחון במהירות הבזק את הפעילות, לבחון מה הצעדים הנדרשים לטובת הצלת העסק ולנקוט בנדרש ללא דיחוי.

העברות מרמה על ידי חייב

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו יודע להתנהל מול הנאמן, בתי המשפט, כונס הנכסים הרשמי ומול כל גורם נדרש אחר לטובת טיפול בטענות של הברחת נכסים או העברות מרמה במסגרת הליך של פשיטת רגל, חדלות פירעון או כל הליך קשור אחר.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם