מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; שירלי רחמני, משפטנית


הפלה, בין אם טבעית ובין אם מלאכותית, הינה אירוע טראומתי, בלתי צפוי לעתים וקשה מנשוא הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית בעבור כל אישה שחווה אותו.

ההלכה היהודית קובעת שעל תינוק שנולד ללא רוח חיים אין לשבת שבעה. המקובל בחברה, הן המסורתית והן החילונית, שבמקרה של לידת מת לא נוהגים על פי הלכות האבלות המקובלות ומצפים מהאישה לחזור למעגל החיים הנורמטיבי כמעט מיידית. כידוע, אישה הרה חווה שינויים הורמונאליים וגופניים אשר יש בהם כדי להשפיע על תפקודה. כך למעשה, גם גופה של אישה הרה העוברת הפלה וחווה התערבות פולשנית הופך, מבחינה פיסית, לתשוש עייף וכואב.  בנוסף כל הציפיות, התקוות והחלומות שלה ללדת תינוק בריא מתנפצים באחת והיא מוצאת את עצמה סובלת מפגיעה נפשית קשה מאוד אשר ברוב המקרים אינה זוכה לתמיכה והכרה חברתית. נוסף על הפן הפיזי והנפשי, נשים במצבים אלה חוששות למקור פרנסתן בשל כך שהן נאלצות להעדר מעבודתן.
לאור האמור, מצבן של נשים שחוו אירוע של הפלה מחייב עיגון ראוי בחוק של זמן התאוששות סביר וחזרה לעבודה בהדרגה תוך שמירה על תפקידן ומעמדן, בהתאם לשלב ההיריון בו הן נמצאו.

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") כנוסחו כיום, קובע במפורש כי עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה. במידה ורופא אישר בחתימתו שמצב בריאותה של האישה, מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר, רשאית האישה להיעדר מעבודתה על פי קביעתו, אך לא יותר מששה שבועות. תקופה זו אינה באה במניין ימי ההודעה המוקדמת (במקרה של פיטורים) ודינה כדין היעדרות מפאת מחלה.
נוכח האמור, במסגרת הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – אבדן הריון), התשע"ד–2014 (להלן: "הצעת החוק") שהוגשה לאחרונה ע"י מספר חברי כנסת, מוצע לקבוע כי עובדת שהפילה עד השבוע ה-20 להריון תוכל להיעדר מעבודתה בין שבוע ל-7 שבועות, לפי מה שהרופא יקבע. אם ההפלה הייתה עד השבוע ה-10 להריון תהיה ההיעדרות על חשבון תקופת המחלה ואם ההפלה אירעה לאחר מכן ועד תום השבוע ה-20, העובדת הנעדרת תהיה זכאית למלוא שכרה.

עובדת שהפילה מתום 20 השבועות הראשונים של ההיריון ועד תום השבוע ה-26 להריון, תהיה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה ולהתאוששות מאבדן ההיריון מחייב שתיעדר זמן רב יותר, הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מ-14 שבועות. היעדרות זו לא תהיה על חשבון חופשת המחלה הצבורה.
עוד מוצע במסגרת הצעת החוק לכלול גם בחוק עבודת נשים את ההגדרה "לידה" מחוק הביטוח הלאומי, וכך להבהיר כי עובדת שהפילה אחרי השבוע ה-26 להריונה, זכאית לצאת לחופשת לידה לכל דבר ועניין, לרבות תשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח הלאומי וההגנות הניתנות לעובדת ששבה מחופשת לידה.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

מאת: צוות האתר

למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג חברות בתלונות ו/או תביעות אשר מוגשות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה כנגד עובדים בניהולה של עו"ד ליאת בהר כהן.

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

מאת: צוות האתר

במציאות בה אנו חיים, דיני העבודה מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה מאוד וכך גם הפסיקה הבאה לפרש את אותם חוקים, בפני הערכאות השונות, מה שמחייב את המתמחים בתחום להתעדכן באותם חידושים על בסיס יומי.

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

מאת: צוות האתר

ישראלים רבים העובדים לטובת קיום משפחתם ובני ביתם, מוצאים את עצמם לא אחת נדרשים על ידי בעל העסק בו הם מועסקים ו/או בו הם מבקשים להיות מועסקים, לפתוח תיק "עוסק" עצמאי במשרדי מס הכנסה ומע"מ ולעבוד מולם "כנגד חשבונית".

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם