מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דני פריימן, משפטן


רקע עובדתי
במציאות הקיימת ישנן חברות רבות אשר בבעולתן ו/או משכירות מבנה במסגרת פעילותן העסקית .כנגד הזכות בשימוש והחזקת המבנה, חייבות החברות בארנונה כלפי העירייה או המועצה האזורית בה נמצא. חברות רבות מתקשות לעמוד בחובות גבוהים אלו (הצוברים ריבית פיגורים) ולכן מחפשות פתרונות במקרה שבו פעילות החברה, לרבות המבנה, תועבר לחברה אחרת שבעלי מניותיה אינם קשורים לבעלי המניות הקיימים של החברה.
לאור התגברותה של תופעה לפיה בתי עסק נמנעו מתשלום ארנונה עת שהפסיקו, מכרו או העבירו פעילותם או נכסיהם לגורם אחר, נחקק בשנת 2004 נחקק תיקון לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (להלן: "החוק") אשר נתן כלי לעיריות ולרשויות המקומיות להתמודד עם תופעה זו.
סעיף 8(ג) לחוק קובע כי במקרה בו חברה פרטית שאינה דייר מוגן מחזיקה בנכס שאינו משמש למגורים ולא שילמה את תשלום הארנונה הכללית בגינו "רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים".
 
"חוב ארנונה סופי" מוגדר באותו סעיף, כ"חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד".
לצורך הגדרת המונח "בעל שליטה", מפנה הסעיף להגדרה בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, לפיה בעל שליטה הנו בעל עשרה אחוזים לפחות, באחד מאמצעי השליטה המפורטים בסעיף 32(9) לפקודה (הון המניות, כח ההצבעה, זכות לקבל רווחים, זכות למנות מנהל.
 
סעיף 119א לפקודת מס הכנסה עניינו "גביית מס בנסיבות מיוחדות", והוא עוסק ב"הברחת נכסים" ומניעתה, היינו, מניעת התחמקות מתשלום מס על ידי חברה עקב מחסור בנכסים ו/או פעילות שהועברו לאחר או לבעל השליטה שלא בתמורה, לרבות תמורה שאינה מלאה ס"ק 119א(א) אליו מפנה סע' 8 לחוק, קובע כדלקמן:
"(1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.
(2) היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר, שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בפסקה זו – החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו מהחבר האחר.
 (3) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה."
בהתאם לחלופות 1 ו- 2 דלעיל, ניתן, בנסיבות המפורטות בסעיף (העברת נכסים בתמורה שאינה מלאה והעדר אמצעים בישראל לכיסוי החוב) לגבות את חוב הארנונה מהחברה המקבלת, ואילו בהתאם לחלופה 3, ניתן לגבות את חוב הארנונה גם מבעלי השליטה בתאגיד.
 
פסק הדין המנחה בעניין זה הנו רובינשטיין נ' עריית רעננה (עתמ (ת"א) 1311/07 רובינשטיין צבי נ' עיריית רעננה), בו נקבע כי סעיף 119א(א)(3) לפקודה מהווה חזקה הניתנת לסתירה, המורה כי חוב סופי (לרבות חוב ארנונה) שלא שולם על ידי חברה שהפסיקה פעילותה, משמעותו שנכסי החברה הועברו לבעלי השליטה ללא תמורה ולכן ניתן לגבות מהם את מלוא החוב. כך גם אם הועבר הנכס בתמורה שאינה מלאה, שיעור החוב שייגבה מבעל המניות יהיה כשיעור ההפרש בין שווי הנכס לתמורה שניתנה עבורו.
 
ואולם חשוב להדגיש בעניין זה, כי לצורך תחולת אחת החלופות יש צורך להצביע על העברתם של נכסים שלא בתמורה מלאה מהחברה החייבת לחברה המקבלת  (לצורך חלופות 1 ו- 2 דלעיל) או על קיומן של נכסים בידי החברה החייבת במועד הפסקת פעילותה (לצורך חלופה 3 דלעיל).
בפסק דין עת"מ (חי') 12-05-26026‏ יעקב כהן נ' עיריית חיפה, נפסק כי אף בהיעדר הפניה ספציפית לסעיף 119א(ג) לפקודה, לא יתאפשר לגבות מבעלי השליטה חוב הגבוה משווי הנכסים שהועברו ויש לאפשר לחייב להוכיח טענותיו המשפטיות והעובדתיות באשר לערך הנכסים שהועברו.
 
הליך גביית החוב בו העירייה יכולה לנקוט מתחלק לשניים. האחד, הליכי גביה מנהליים לפי אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות); והשני, הגשת תביעה אזרחית בגין החוב לבית המשפט המוסמך. מקום בו ישנו צורך בבירור עובדתי, כגון במקרה בו יש לבחון באם הועברו נכסים על ידי החברה החייבת, מה שווים של הנכסים ומהי התמורה שנתקבלה בגינן, הרי שאז הליך הגבייה המנהלי אינו ההליך המתאים.
 
לסיכום נאמר כך, חברה פרטית, אשר מעבירה את פעילותה לחברה בה השליטה הנה על ידי אותם בעלים או קרוביהם, בתמורה שאינה מלאה, תעביר את חובה בגין הארנונה לחברה הרוכשת, עד לגובה ההפרש בין שווי הנכס לתמורה שניתנה. בנוסף, בעלי השליטה בחברה שחדלה פעילותה או התפרקה והנה בעלת חוב בגין אי תשלום ארנונה, יהיו חייבים באופן אישי. חיוב בעלי השליטה יהיה "ביחד ולחוד", לאמור כל אחד ואחד מבעלי השליטה יהיה חייב בפני עצמו. עם זאת לאור הפסיקה שצוינה לעיל ישנה מחלוקת באם יש לחייב בגובה שווי הנכס שהועבר לבעלי השליטה, או בכל חוב הארנונה. 
 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

הפחתת חיובי ארנונה על ידי עו"ד ורו"ח מומחים יוצאי גופים ציבורים

מאת: אלי דורון, עו"ד

ישראלים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חיובי ארנונה ה"נופלים" עליהם כרעם ביום בהיר , ללא כל הכנה מוקדמת. לפעמים מגיעה דרישה כספית ולפעמים ישירות מוטלים עיקולים...

האם אתם משלמים יותר מדי ארנונה?

מאת: אורית פפר, עו"ד כלכלנית

אל תישארו עם זה לבד, הטעות הגדולה והבסיסית היא שלא מתייעצים עם המומחים בתחום. הקדימו רפואה למכה ופנו למומחים בתחום להתייעצות, כל איחור וכל פספוס מועדים יכול לעלות בהרבה מאוד כסף ובהליכים משפטיים מיותרים.

מדוע לא לגשת למכרז ללא ליווי של עו"ד המתמחה בדיני מכרזים?

מאת: אורית פפר עו"ד (כלכלנית)

רשויות מקומיות, תאגידי מים וגופים ציבוריים וממשלתיים מחויבים על פי דין לפרסם מכרזים טרם חתימה על התקשרות עם ספק או נותן שירות (מעל סכום מסוים). מכרזים אלו כפופים לדין המנהלי ולהוראות המכרז שאין לסטות מהן. משכך , יש להקפיד על מילוי כל התנאים בעת הגשת הצעת המחיר בהתאם להוראות במכרז.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם