מאת:

בישראל מתנהלים מאות אלפי תיקים בערכאות שונות והעומס על בתי המשפט כבד וכמעט בלתי אפשרי מצב היוצר דיון ארוך וסחבת במרבית התיקים ולכן מוסד הבוררות מהווה דרך אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים במערכת שיפוטית, המתקיימת מחוץ לכותלי בית המשפט. תוקפו של הליך הבוררות מותנה בקיומו של הסכם בין הצדדים המהווה דרישה מקדמית לקיומה של הבוררות. "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין הצדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של הבורר ובין אם לאו " (ס' 1 לחוק הבוררות-1968), הסעיף הקובע כי אם וכאשר התגלע סכסוך בין הצדדים הוא יידון בבוררות בפני בורר שיכריע בסוגיה שהובאה בפניו ולא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט, אלא אם קבעו הצדדים לסכסוך אחרת. לאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים על הבורר לתת את פסק הבוררות מנומק תוך 3 חודשים מהיום בו החל לדון בסכסוך. 
 
עד שנת 2008 לא ניתן היה לערער על פסק הבוררות. אך לאחר תיקון מס' 2 לחוק הבוררות, נקבע כי היה והצדדים מעוניינים בערכאת ערעור עליהם לציין זאת בהסכם הבוררות, היה ולא עשו כן, יחולו על הבוררות הכללים טרם תיקון החוק, היינו, פסק הבורר הופך חלוט ולא ניתן יהיה לערער עליו. 
לעיתים מתעורר מצב בו אחד הצדדים או שניהם מעוניינים להעביר את הבורר מתפקידו. נשאלת השאלה באיזו מידה ניתן לתקוף את הבורר בטענה שכישוריו או התנהגותו או התנהלותו אינם הולמים או אינם ראויים לאמון הצדדים (סעיף 11 לחוק הבוררות)? 
 
הסמכות להעביר בורר מתפקידו לאחר שהחל הליך הבוררות נתונה לבית המשפט מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות, השיקולים העומדים בבסיס ההחלטה דומים במהותם למבחנים שנקבעו לפסלות שופט- סעיף 77א לחוק בתי המשפט מפרט עילות לפסלות שופט. העילה הכללית לפסלות שופט הינה "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בדומה לשופט, על הבורר להיות נקי כפיים ולפעול ללא משוא פנים. המבחן שאותו קבעה הפסיקה למשוא פנים ולניגוד עניינים, הינו מבחן אובייקטיבי שעל פיו יש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים ברמה האובייקטיבית. 
בפסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש העליון [רע"א 5421/13 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ] נקבע כי "הבחינה אם בורר אינו ראוי עוד לאמון הצדדים תיעשה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מעשיו ולא על בסיס תחושתו הסובייקטיבית של הצד המבקש את העברתו מתפקידו, ובית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו במקרים חריגים בלבד".
 

הגשת בקשה להעברת בורר לבית המשפט

הבקשה להעברת בורר מתפקידו תוגש לבית משפט על ידי אחד הצדדים או שניהם בהתאם לסעיף 4 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות. 

קיימת חשיבות רבה למועד בו מועלית טענת הפסלות וזאת על מנת לעמוד על מידת תום ליבו של המבקש הטוען לפסלותו של בורר והעברתו מתפקידו. ככל שהטענה נטענת בשלב מוקדם יותר של ההליך, ייטה בית המשפט ליחס לה משקל רב יותר. ולהפך, ככל שטענת הפסלות תעלה בשלב מאוחר יותר של ההליך, ייטה בית המשפט לבדוק האם מדובר בניצול לרעה של טענת הפסלות מתוך מניעים זרים, קרי חוסר שביעות החלטותיו של הבורר כי אינו נוטה לצידם. 
נדגיש ונאמר כי העברתו של בורר מתפקידו יש בה משום פגיעה קשה בשמו הטוב של האדם. ולכן יש לשכנע את בית המשפט כי ראוי וצודק להעביר את אותו בורר מתפקידו.
 
 

------------------------------------------------------
 

בראש מחלקת "הליכי בוררות וגישור וב מנגנון חילופי ליישוב סכסוכים" במשרדנו  עומד השופט הבכיר בדימוס יעקב וגנר.  לעו"ד יעקב וגנר על כס השיפוט  של כ- 30 שנה כשופט צבאי ו – 23 שנים כשופט, סגן נשיא ושופט בכיר של בית משפט  השלום בחיפה.
עו"ד יעקב וגנר מתמחה בין היתר, במתן ייעוץ משפטי אסטרטגי לפרטיים ועסקים, אם לפני נקיטה בהליך משפטי ואם במהלכו. כמו כן עוסק עו"ד וגנר בגישורים ובוררויות בכל תחומי המשפט האזרחי, לרבות במתן ייעוץ וגישור בתביעות ביטוח, נזיקין, חברות, שותפויות, חוזים, דיני אישות, מקרקעין, ליקויי בניה, הוצל"פ ועוד. השופט הבכיר וגנר משמש גם מגשר חילופי בהסכמה לפי סעיף 39 (1)  להוראות פרק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 שתוקפם הוא מיום 5.9.19.

היה ומי מלקוחותיכם מתלבט משפטית, האם להגיש תביעה, כיצד להתנהל, כיצד להתגונן, האם האסטרטגיה שלו נכונה, מה הסיכוי שלו או שהוא מעוניין בהגשת הליך שהוגש בהסכמת הצדדים לפי סעיף 39(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018, שלחו טופס צור קשר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

 

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גישור ובוררות בין רואי חשבון או יועצי מס מסוכסכים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

הניסיון מלמד כי גם רואי חשבון ו/או יועצי מס ( להלן – מייצגים), במיוחד כאלה המנהלים פרקטיקה משותפת, מוצאים את עצמם, לא אחת, בסכסוך משפטי. הסכסוך המשפטי יכול להיווצר משורה מגוונת של סיטואציות, אם בין שותפים, אם בין עובדים שכירים בפירמה לבין בעליה, אם בין משרדיי מייצגים העובדים האחד מול השני, אם בהתנהלות מייצגים מול קבלני משנה ועוד.

גישור כאפשרות לפתרון סכסוכים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); מתן חמו, עו"ד

במשפחה, בעסקים, בחיים - אף אחד לא אוהב סכסוכים. עם זאת, מה לעשות, הם חלק מהחיים - ולעיתים הם בלתי נמנעים. יש מי שבוחר ללכת לבית המשפט, אבל לא פעם בתי המשפט עמוסים מאוד – דבר הגורם לאנשים רבים לבחור בדרך של גישור כאופציה ליישוב מחלוקות. מה זה גישור? מהם יתרונותיו ומתי הוא רלוונטי?

גישור לפתרון סכסוכים בימי קורונה

מאת: עו"ד אלי דורון; עו"ד מתן חמו; עו"ד יעקב באיירסקי; דניאל דורון

אנחנו סבורים שבמיוחד בעת הזאת, הן שיקולי יעילות, הן שיקולים משפטיים והן שיקולי סולידריות, מצדיקים שקילה ובחינה רצינית של הצדדים לבצע ניסיונות כנים ליישב את הסכסוך המשפטי באמצעות הפנייתו ובסיועו של מגשר מקצועי ומנוסה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.