מאת:

ביום 24.1.13 ניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת פסק דין מפי כבוד  השופט יונתן אברהם בעניינו של אחמד סאמי עבדאלהאדי (להלן "המבקש") ויוסף אחמד עבדאלטיף (להלן "המשיב", "התובע").
התשתית העובדתית
בין הצדדים קיים היה סכסוך בגין מקרקעין שהועברו מהתובע למבקש בשנות ה-70 וה-80 כשהאחרונה בעסקאות שבין הצדדים נערכה בשנת 1983. מאותה התקופה ועד היום, החזיק המבקש בנכסים נשוא המחלוקת.
 

התשתית המשפטית

עיקר המחלוקת בין הצדדים הנה בשאלת ההתיישנות שכן חלפו כ-29 שנים מהיום בו קמה זכות התביעה של המשיב ועד ליום בו הוא ביצע בה שימוש.
שני ההסדרים הסטטוטוריים הרלוונטיים לסוגיה הנם סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות וסעיף 159 לחוק המקרקעין.
המבקש טען כי סעיף החוק הרלוונטי לסוגיה הנו סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, הקובע כי ההתיישנות במקרקעין מוסדרים הנה 25 שנים, וזו צריכה לחול בעניינו, מאחר ותביעת המשיב אינה לקיום זכות רשומה במקרקעין מוסדרים, אלא תביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מוסדרים. לחילופין, ס' 159(ב) לחוק המקרקעין מחריג את חוק ההתיישנות בתביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, ומשכך הנימוק נשאר בעינו.
הסוגיה המשפטית שנדונה היתה לפיכך מהי תביעה לקיום זכות במקרקעין?
 

פסיקת בית המשפט
 

בית המשפט קבע לאור התפתחות הפסיקה בסוגיה הנדונה, כי כאשר יש התחייבות של בעל זכות קניינית במקרקעין להעביר את זכויותיו באותם מקרקעין לאחר, מתקיימים יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית בין הצדדים. מאחר וביחסים שבין נאמן לנהנה אין התיישנות, וכל עוד יחסי הנאמנות קיימים, הנאמן אינו יכול להעלות טענת התיישנות. התכחשות לנאמנות, היינו לעסקה, אפשרית רק על ידי המוכר ולא הקונה של החלקה. 
בענייננו, המוכר אינו מתכחש לעסקה ולכן אין לטענת ההתיישנות תוקף. במאמר מוסגר יצוין, כי המבקש העלה טענת שיהוי בהתנהלותו המשפטית של המשיב, אולם זו נדחתה מפאת חוסר ראיות להוכחת תנאיה.
לפיכך, ולאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ייצוג דיירים בהתחדשות עירונית

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)

במאמר זה נסקור את החשיבות בבחירת עו"ד בעל ידע וניסיון בתהליך התחדשות עירונית, נבחן את אבני הדרך ואת מקומו של עו"ד בכל אחת מנקודות זמן אלו.

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.