מאת:

כיום, נושאים של נישואין וגירושין הם בסמכות ייחודית ובלעדית של בתי הדין הדתיים (רבניים/ שרעיים/ כנסייתיים). בעניינים "כרוכים" (נלווים) לתביעות אלו (כגון: משמורת ילדים, מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש וכד') לבתי הדין הדתיים יש סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט לענייני משפחה. כאשר מגיש בן זוג תביעה בעניין נלווה לתביעת הגירושין, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, לפני בן הזוג השני, הוא למעשה קובע באיזו ערכאה תידון התביעה בנוגע לעניינים הנלווים.
 
המתואר לעיל מערים קשיים רבים: ראשית, מדובר במרוץ במטרה להקדים את בן הזוג בהגשת התביעה ובכך גורם להפחתת הסיכוי להשיג שלום בית ופיוס בדרכים אחרות; שנית, הדבר מקצין ומחריף את הסכסוך בין בני הזוג, גורם ל"מלחמת התשה", משפיע לרעה על הילדים ומקנה יתרון משמעותי לבן הזוג שהקדים להגיש את תביעתו; ושלישית, מצב זה יוצר מעין "מאבק" בין הערכאות באשר לקניית הסמכות ואף גורם לבזבוז זמן שיפוטי ובכך כספי ציבור.
 
בחודש יולי האחרון הוגשה לשולחן כנסת הצעת חוק לביטול מרוץ הסמכויות שנועדה לבטל את ההשפעות השליליות המתוארות לעיל ולקבוע שלצורך הקניית סמכות לבית הדין הדתי, בעניינים הנלווים לתביעת הגירושין, תידרש הסכמה חופשית, מודעת ומרצון של כל הצדדים הנוגעים בדבר.

השינויים המוצעים הם:

1. תיקון סעיפים 3 ו-9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים - שם תוסף הדרישה שההסכמה הניתנת לבית הדין הדתי לדון בעניינים הנלווים לתביעת הגירושין תהיה "חופשית ומדעת" ו"שתינתן בתצהיר."
2. הוספת סעיף 3(ב2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה - גם שם תוסף הדרישה להסכמה חופשית ומדעת של כל הצדדים הנוגעים בדבר, שתיתמך בתצהיר. ועוד מוסבר כי הסכמה שניתנה באופן חופשי ומדעת היא הסכמה שניתנה לאחר קבלת ייעוץ משפטי. 
 
מטרת השינויים המוצעים היא ליצור וודאות של כל אחד מהצדדים שענייניהם נדונים בפני הערכאה שבחרו, מתוך רצון חופשי והבנה מלאה של ההשלכות למקום ההתדיינות. כך, גם יוכלו בתי המשפט לקבוע כי ההסכמה שהוצגה בפניהם היא חופשית ומרצון ולא כזו שהובעה בשל טעות, הטעיה, כפייה וכד'.
 
הצעת החוק אף תביא לביטול היתרון הברור שמוקנה לבן הזוג שהקדים להגיש את תביעתו שכן הוא נדרש להסכמתו של הבן הזוג השני על מנת להקנות את הסמכות העניינית לבית הדין הדתי בעניינים אלו. הצעת חוק זו אף מיועדת לחסוך לקופת המדינה כספים רבים על ידי הקטנת מספר ההתדיינויות הכפולות בנושאים הנלווים לתביעות הגירושין ובנושאים של סמכות השיפוט.
 
אם היחסים עלו על שרטון ועולות שאלות ותהיות רבות באשר לזכויות, לאפשרויות, ומה עליך לעשות, מומלץ בחום להיוועץ בעו"ד גירושין אשר הדבר בתחום בקיאותו. למשרדנו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה - נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גירושין בתקופת הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משבר הקורונה "מוציא" ממרבית האנשים מטענים נפשיים ואת מה שהם באמת מרגישים - אם עד למשבר היינו עסוקים בעבודה, טיולים, בילויים, מפגשים עם חברים וכו', המשבר לפתע קירקע חלק גדול מאתנו ובפועל גרם לזוגות להימצא בסגר, או שלא בסגר ביחד בבית, ולהתמודד עם לחץ התקופה.

דיני משפחה - סוגיות עיקריות

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; לירן יזהר, משפטן

דיני המשפחה והמעמד האישי עוסקים בכל הקשור לסכסוכים וסוגיות בקשר עם התא המשפחתי ובכלל זה גירושין, מזונות, הסכמי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, הסכמי שלום בית וכו'.

הסתלקות יורש מחלקו בירושה - מתי ובאילו תנאים?

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; הדר וייצנר, משפטנית

כלל יסוד הוא, כי דיני הירושה מקנים ערך עליון לרצון המוריש. ואולם, בד בבד, דיני הירושה מכירים בכך שאין לאכוף על יורש את תוארו, כאשר זה אינו חפץ בכך. אשר על כן, ס' 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כך שלא יראה בו הדין יורש מלכתחילה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.