פיצוי למטופל בשל פגיעה בראייתו כתוצאה מניתוח לייזר – בעקבות הסכמה שלא מדעת

מאת: אלי דורון, עו"ד-ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)-עופרה שושן, משפטנית

10/9/2013

בית המשפט השלום בקרית גת דחה באופן חלקי את תביעתו של תובע לפיצוי בגין התרשלות מצד הצוות הרפואי של מכון רפואי לייזר לשיפור הראייה בע"מ (להלן: המכון) בשל החלטה לבצע ניתוח לייזר מסוג "לאסיק" בעינו של התובע.
בתוצאות בדיקות שנעשו חמישה חודשים לפני הניתוח, על ידי רופא מצוות המכון, לא נמצא כל ממצא שיכול למנוע ביצוע ניתוח בעין ימין. בנוגע לעין שמאל, כתב הרופא שביצע את הבדיקות כי אחד מתוך שני מדדים מצביע על חשד לקרטוקונוס (מחלה הנוגעת להידקות הקרנית וגורמת להפרעה באופן שבה נשברות קרני האור ועל מנת לתקן את המצב יש צורך בעדשות אשר עוזרות לפוקוס להגיע לרשתית). הרופא הפנה את תוצאות הבדיקה לפרופסור הממונה עליו אשר אישר בכתב ידו כי התובע "ניתן לטיפול" בניתוח מסוג "לאסיק" והתובע אכן עבר ניתוח בעין אחת – עין ימין.

בית המשפט קבע על פי חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט כי בתוצאות הבדיקות שנערכו חמישה חודשים לפני הניתוח, לא היו כל ממצאים שמצביעים על מחלת קרטוקונוס בעין ימין, העין שנותחה. אפילו כיום, כאשר קיים חשד לקרטוקונוס, מנתחים רבים נמנעים מלנתח משום שהתוצאות לא מדויקות ולא צפויות ומשום שעלול להתפתח סיבוך מסוים (הידקות של הקרנית). עם זאת, קיימות עבודות שטוענות שבמקרים קלים של קרטוקונוס ניתן לבצע ניתוח לייזר. באותה התקופה, המידע על הנושא היה גבולי ולא היו הוראות מפורשות, ועל כן, ביצוע ניתוח במקרה של חשד לקרטוקונוס קל הוא אינו רשלנות רפואית, כך קבעה המומחית מטעם בית המשפט.

אם כן, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא פעלה ברשלנות כאשר החליטה, באמצעות הצוות הרפואי שלה, לנתח את התובע שכן הממצאים שנמצאו לא עלו עד כדי סיכון ממשי/ חשד למחלה או להתפתחותה. עם זאת, קבע בית המשפט כי הנתבעת פעלה ברשלנות כאשר לא מסרה למטופל התובע את דבר האפשרות ללקות באקטזיה, דבר שהיה רלוונטי בהחלט, במיוחד מאחר שמדובר בניתוח אלקטיבי, שמניעיו אסתטיים. כך, קובע בית המשפט כי בנסיבות אלו, סביר יותר להניח כי אם היה התובע יודע כי בעוברו ניתוח מסוג זה, קיים סיכון שהעין המנותחת תלקה באקטזיה, היה בוחר שלא לעבור את הניתוח.עוד מוסיף בית המשפט כי ברור שאם לא היה עובר את הניתוח, מצבה של עינו לא היה כפי שהוא היום, ולכן מתקיים הקשר הסיבתי הדרוש בעבירת הרשלנות.

בית המשפט קובע כי אנשי הצוות הרפואי התרשלו, הפרו חובה חקוקה (סעיף 13 לחוק זכויות החולה) ואף פגעו בזכות התובע להחלטה אוטונומית בכך שלא מסרו לו את כל המידע הרלבנטי, כולל הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בטיפול, כפי שדורש סעיף 13 לחוק זכויות החולה, ולכן זכאי התובע לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה שלו להחליט ובגין הנזקים הרפואיים שנגרמו לו.
ניתן לראות על פי קביעתו של בית המשפט בתביעה זו כי אין לדרוש מרופא להימנע מטיפול שעל פי ניסיונו ומקצועיותו יש סיכוי נמוך מאוד שיגרום לתוצאה שאינה רצויה. אפשר שרופא יחליט על פי הידע והניסיון שלו כי תוצאת בדיקה מסוימת או ממצאים מסוימים אינם מקימים חשד עד כדי פסילת טיפול. עם זאת, עומד כאן בית המשפט על זכותו של כל מטופל לבחירה והסכמה אוטונומית, מיודעת ומושכלת לאחר שקיבל את כל הפרטים והמידע הדרוש לו על מנת לקבל החלטה זו. הרופא יכול לקבל את ההחלטה המקצועית על פי ניסיונו ומקצועיותו, זאת לאחר שקיבל את הסכמתו המושכלת והמיודעת של המטופל, כנדרש על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה.

לכל שאלה וייעוץ, חשוב לפנות לעורך דין שהדבר בתחום בקיאותו, לו הכלים והאמצעים לתת חוות דעת מקצועית ויעילה. לליווי צמוד וקשר אישי מקצועי ומהיר, נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.