ליווי וסיוע משפטי למבקש לצאת משותפות או המוצא עצמו מול שותפים הפועלים להוצאתו מהשותפות
המציאות בה אנו חיים כיום מייצרת מצבים רבים בהם פלוני או אלמוני נדרש לעזוב את השותפות אותה הקים או אליה הצטרף ו/או החליט כי נכון יהיה לצאת ממנה כאשר השאלה הנשאלת היא כיצד נכון לפעול, אם ברמה המסחרית ואם ברמת המיסוי. במדינת ישראל קיימים בשנים האחרונות מגוון רחב של עסקים המורכבים מיותר מאדם אחד, משמע שותפויות. שותפויות אלו יכול שיהיו בין אנשים פרטיים ויכול שיהיו בין חברות, בין חברי ילדות או בין זרים, יכול שיהיו הן שותפויות "רגילות" ויכול שיהיו רשומות ו/או שותפות בחברות מיוסדות - מגוון אפשרויות ההתאגדות הוא רב ומגוון הענפים בהם פועלות אותן שותפויות הוא רב עוד יותר.
בחלק גדול מהמקרים מדובר בשותפויות בין אנשים אשר הכירו האחד את השני ואף היו חברי ילדות, ובחלק אחר מדובר בשותפויות המבוססות על אינטרסים עסקיים, שם צד אחד לשותפות מביא עמו מרכיב מסויים והשותף או השותפים האחרים מביאים עמם נכסים אחרים. לפעמים צד אחד מביא עמו כסף והשני ידע, לפעמים שני הצדדים מביאים ידע; לפעמים צד אחד מביא את הנכס והשני מביא את היכולת להפעילו; לפעמים האחד מביא קשרים ולקוחות פוטנציאלים, והשני מביא את יכולות הניהול ו/או את ההון הנדרש ועוד ועוד מצבים אשר בסופו של יום מובילים את הצדדים לכלל הבנה לפיה נכון יהיה להקים עסק משותף. חלק גדול מאותם עסקים מתנהלים על פני שנים בהצלחה רבה, אולם בחלק אחר של המקרים השותפות ו/או מי מהשותפים מבקש להביא לידי פיצול ו/או לידי הפסקת השותפות, אם כתוצאה מהקורונה, אם כתוצאה מחובות שהצטברו, אם משום שצד אחד מרגיש כי הוא יכול "להסתדר לבד", אם משום שצד אחר מרגיש כי הוא תורם יותר וכו'. בחלק מהמקרים הצדדים/השותפים מגיעים להסכמה תרבותית ומסודרת ובחלק אחר של המקרים הצדדים חלוקים, כך למשל לעתים שותף אחד מחליט על דעת עצמו כי הוא אינו מעוניין להמשיך ולכן מבקש לצאת מהשותפות וזאת אף מבלי לקבל את הסכמת או בירכת השותפים האחרים ולפעמים אלו מבקשים להוציא מהפעילות את אחד השותפים או יותר. בנוסף, בחלק מהמקרים קיים הסכם שותפות מסודר המגדיר את מערכות היחסים ואף מתייחס למנגנון הנכון לטובת פירוק ואופן פירוק השותפות ובחלק גדול של המקרים אף הסכם שכזה לא נמצא, כך שאין כל הסכמה מראש המתייחסת לאופן בו יוצא שותף, מה יכול הוא לקבל ומה הוא יכול לדרוש או להתחייב וכו'. מעבר לאמור, ישנם מקרים בהם השותף היוצא מבקש לפנות לענפים אחרים ולהשאיר את הפעילות נשוא השותפות מאחוריו ולעתים השותף היוצא מבקש לפתוח עסק משלו, אשר בפועל יתחרה בעסק ממנו מבקש הוא לצאת. בחלק מהמקרים התנהלות זו מתבצעת בכבוד ובהערכה הדדית תוך ניהול דיון תרבותי ובחלק אחר של המקרים נתקלים אנו בהתנהלות אגרסיבית בה שותף מוצא את עצמו מסולק מהעסק בו הוא שותף על ידי שותפים אגרסיביים אשר מקבלים החלטות בניגוד לעמדתו ו/או מחליפים מנעולים של העסק ו/או עושים פעולות המתאימות יותר "למערב הפרוע" ולא למדינה מערבית מתוקנת.
כיצד אנחנו יכולים לסייע בנושא? למשרדנו המורכב מעורכי דין ורואי חשבון יוצאי רשויות המס ורשויות משרד המשפטים, ניסיון רב בתחום ובפועל טיפלנו ואנו מטפלים במאות מקרים של פירוק של שותפויות, היפרדות של שותפים ועוד. הניסיון הנצבר של צוות משרדנו המורכב כאמור מעו"ד, רו"ח, כלכלנים ועוד מאפשר לנו לבחון במהירות את המצב, להבין את המבנה המשפטי ואת הפעולות שנעשו או שיש לעשות, לבחון את ההסכמים הקיימים, לוודא כי לא זוייפו חתימות וכי לא בוצעו פעולות לא חוקיות ובהתאם לכך להציע לך הלקוח את הפתרון המתאים במיותר למקרה. במרבית המקרים יודעים אנו לבנות את האסטרטגיה באופן בו הלקוח המבקש לצאת ו/או להישאר בשותפות, מגיע עם שותפיו להבנה אשר אינה מצריכה התערבות של מערכת המשפט ו/או הגשת תביעות וכו', משמע בחלק גדול של המקרים ממליצים אנו לנסות ולפתור את הבעיה בדרכי נועם ובצורה חכמה ולשם כך מבצעים אנו ביחד עם הלקוח שורה של פעולות לרבות הוצאת תכתובות, ניהול מגעים, איתור כשלים, בחינה של סוגיות מס וסוגיות חשבונאיות ובהישען על כל אלה מנסים, ולרוב גם מצליחים, להביא את כל המעורבים לכלל הבנה לפיה נכון לפתור את הבעיה בדרכי שלום. עם זאת קורה גם כי אחד מהשותפים או יותר, חשים כי הם "מעל לחוק" וכי יש באפשרותם לפעול באופן הרומס את זכויות הפונה למשרדנו ו/או שאין זה מקובל עליהם לשלם לשותף היוצא ו/או כי הם מתנגדים ליציאת השותף ואף נמנעים הם לא אחת מלנהל מו"מ הוגן לטובת סיום הפרשה בדרכי נועם, מתוך אמונה כי אותו שותף יסכים לוותר על חלקו ולקבל את התכתיבים של האחרים. האמור נכון גם בנסיבות בהן השותפויות הן בתוך המשפחה ומי מהמעורבים סבור כי בשל כך לא ינקטו נגדו הליכים משפטיים.
כאמור, משרדנו יודע לתת מענה בכל מצב ומצב, כך שאם יוצא שאין עם מי להתקדם בדרכי שלום, יידע משרדנו לנקוט בפעולות המשפטיות הנדרשות לטובת אכיפת זכויות הפונה למשרדנו. החוק מקנה לשותף הנפגע מגוון רחב של כלים ופעולות באמצעותן יכול הוא לשמור על זכויותיו ומשרדנו מתמחה בלעשות שימוש חוקי בכלים אלה לטובת הגנה על זכויות הלקוח. משרדנו יודע, ככול שנדרש, לפעול בבהילות מול בתי המשפט, להוציא צווים, להפעיל את המערכת המשפטית ואם במקרה חריג עסקינן אף לפנות למשטרת ישראל והכול לטובת הגנה על הלקוח בחוקיות ובשקיפות. לטובת מתן הפתרון הנדרש אנו נדע לנתח את כלל הנתונים, ההסכמים, הדו"חות הכספייים וכל נתון אחר ובהישען על אלה להביא את הפתרון האופטימאלי, במינימום עלות ומינימום נזק. בצוות משרדנו עורכי דין שבעברם ייצגו גופים אגרסיביים ומתוחכמים כמו את חקירות מס הכנסה וחקירות מע"מ, כך שיש לנו את הידע והיכולת לבחון את הבעיה נכונה, לזהות היכן ה-"בטן הרכה", לפעול באופן חכם וחוקי לטובת שמירה עליך ולמנוע את העוול שגרמו לך השותפים. אנו יודעים לעשות כן בעוצמה מתאימה, לפעמים להתחיל ברכות ולהגביר עוצמה בהתאם לצורך, ולפעמים נדרשת "מכת אש" חזקה כבר בשלבים הראשונים וזאת לטובת הצלת העסק והגנה על אינטרס הפונה. אנו יודעים לקבל את הלקוח ולתת לו את הבטחון הנדרש ומהרגע הראשון הבעיה של הלקוח הופכת להיות הבעיה שלנו. אנו נעשה כל שניתן על פי דין לטובת מתן מענה מהיר, מקצועי, מתוחכם ובמינימום זמן. אנו מציעים לך, זה המבקש לצאת משותפות או המוצא עצמו מול שותפים הפועלים להוצאתו מהשותפות, לפנות אלינו במהירות. הזמן פועל לחובתך, אם אתה שוקל לעזוב את השתפות, טוב תעשה באם תפנה אלינו מראש לטובת תכנון המהלכים. אל תפעל עצמאית, לכל מילה, לכל אמירה ולכל פעולה ישנה חשיבות משפטית כבירה. תן לנו לקבל פיקוד על המשבר ואנו נעשה המוטל עלינו למענך בהצלחה.
פנה אלינו עתה ונכנס לתמונה באופן חכם וזהיר - לא ננהל מלחמה שלא לצורך, ניתן עדיפות להגיע לפתרון בשלום, בדרכי נועם, ככול שהאמור אפשרי. חייג עכשיו לעו"ד אלי דורון: 054-4251054
היעדרו של הסדר חקיקתי מלא לגבי מודל הזכיינות מותיר בידי המזכה את היכולת להכתיב ולקבוע תנאים בהסכם הזכיינות אשר ספק רב אם היו מתאפשרים בהינתן הסדר מעין זה, ולמגינת הלב- יודעים מזכים רבים לנצל לאקונה חקיקתית זו לטובתם.
מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד
שותף חדש מצטרף לעסק קיים כאשר לעסק חובות עבר כלפי נושים שונים, האם הוא חב בחובות העבר של אותו עסק קיים אשר הצטברו בתקופה שלפני הצטרפותו? זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ניתן לאחרונה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום
חיפוש 
סגור 
