מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


בית המשפט העליון קבע: מעסיקי עובדים זרים ללא רישיון זכאים לשיעורי היטל מופחתים

ביהמ"ש הכריע סופית - שיעור "היטל עובדים זרים" אשר ישולם בגין העסקת עובדים זרים ללא רישיון שווה לשיעור ההיטל שישולם בגין העסקת עובדים זרים ברישיון.
התיק דנן הינו ערעור בפני בית המשפט העליון על פסקי דין שניתנו בשישה ערעורי מס שונים שעניינם המשותף הוא שיעור היטל עובדים זרים, אשר נקבע בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להגשת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק ההבראה") – עבור העסקת עובדים זרים ללא רישיון. העסקת עובדים זרים משפיעה על היבטים שונים במדיניות הכלכלית של במדינה. לאור זאת, הסדרת העסקתם של עובדים זרים מעוגנת בחיקוקים רבים, בהם חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 המגדיר מיהו "עובד זר" כ-"עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה" וכן קובע רשימה של תנאים להעסקת עובד זר, ביניהם: אישורים רפואיים, מגורים, תשלום אגרות ועוד. בד בבד, קובע חוק זה גם קובע סנקציה פלילית למעסיק שהעסיק עובד זר בניגוד להוראות החוק.
 
לעומתם, ישנה קהילה של עובדים זרים בישראל אשר נכנסו אליה שלא כדין ואינם מחזיקים בהיתר (מסתננים / מהגרי עבודה / פליטים). סעיף 45 לחוק ההבראה מטיל היטל על מעסיקים בגין העסקת "עובדים זרים" והיטל מופחת בענפים מסוימים. מטרתו של ההיטל היא להפוך את העסקת העובדים הזרים לבלתי כדאית על ידי תמריץ שלילי (הגדלת עלויות העסקת עובדים זרים) ובכך לתמרץ העסקת עובדים ישראלים. בעניין ע"א 4916/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון ("עניין סעד"), קיבל ביהמ"ש את עמדת המדינה והשווה את מעמדם של העובדים הזרים שאינם ברישיון למעמדם של עובדים זרים ברישיון בכל הקשור להיטל כאמור. בעקבות הלכת סעד הוצאו שומות מס לאלפי עסקים בישראל רטרואקטיבית למספר שנות מס. בהמשך לכך, נטען כי שומות המס שהוצאו, הביאו לקריסה של מאות עסקים בתחומי הניקיון, המסעדנות והמלונאות (לכך התייחס בית המשפט שציין כי יש להתחשב במעסיקים לאור העמימות במצבם עד ההכרעה בעניין זה, בכל הנוגע לקנסות וריביות הנובעות מההיטל). כמו כן, בעקבות הלכת סעד התעוררו מספר שאלות משפטיות שנדונו בערעורי מס שעמדו בפני ביהמ"ש במסגרת ערעורי מס שהוגשו, אשר העיקריים בהם היו האם מעסיק הפועל בענפים המוגדרים בחוק זכאי לשיעור היטל מופחת גם עבור העסקת עובדים זרים שלא ברישיון, וכן האם מעסיק הפועל בתחום הסיעוד זכאי לפטור מהיטל עבור העסקתם של עובדים זרים שלא ברישיון.
 
רקע קצר על פסקי הדין עבורם הוגש הערעור דנן:
ע"א 7916/19 אר.טו.אם קורפוראשיין בע"מ נ' פקיד שומה ("אר.טו.אם") - מערערת שהפעילה מספר מסעדות בהם העסיקה עובדים זרים ללא רישיון ולא שילמה עבורם היטל. בעקבות הלכת סעד, הוצאו למערערת שומות מס על סך כ-3.6 מיליון ₪ לשנים 2011-2013. המערערת טענה כי קיים שוני בנסיבות המשפטיות והחברתיות מפליטים שנסו ממדינות מוכות אלימות, מלחמות ורעב, וביקשה כי בית המשפט יבחן מחדש את הלכת סעד. נטען כי תופעת ההסתננות פסקה בצורה מוחלטת ולמדינת ישראל אין תכנית ריאלית להוצאתם של העובדים הזרים למדינה שלישית. נטען גם, כי העובדים המסתננים עובדים ממילא בעבודות שאין לישראלים כל עניין לאייש, עובדה הגורמת לתכלית החוק להיות ריקה מתוכן. ערעור זה שונה מהערעורים האחרים בתיק דנן בשל כך שעניינו הוא עצם הטלת ההיטל על מעסיקי של עובדים זרים ללא רישיון מאריתריאה וסודן. כך, ערעור זה הינו בעל אופי חוקתי יותר מאשר מיסויי.
 
ע"א 6901/19 פקיד שומה רחובות נ' טומי ווש בע"מ - חברה העוסקת בצביעת טקסטיל ועיבוד בדים (ענף התעשייה), שהעסיקה עובדים זרים ללא רישיון מאריתריאה. לאור תחום פעילותה שילמה המערערת היטל בשיעור מופחת - 15%.
ע"א 6893/19 חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן - מערערת המפעילה בית אבות סיעודי בו העסיקה עובדים זרים ללא רישיון מאריתריאה וסודן ומשכך טענה לזכאות לפטור מתשלום היטל.
ע"א 7616/19 עמי תעשיות אלומיניום בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון - מערערת הפועלת בענף התעשייה והעסיקה עובדים זרים ללא רישיון מאריתריאה וסודן, ולטענתה חל עליה שיעור היטל מופחת בגובה 15%.
ע"א 7295/19 דב שמירה, ניקיון וכוח אדם בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה - המערערת חברת כוח אדם שהעסיקה עובדים זרים ללא רישיון שעבדו בחברות הפועלות בענפי התעשייה, החקלאות, הבניין והסיעוד (עליהם חל היטל מופחת או פטורים מהיטל).  
ע"א 799/20 פקיד שומה רחובות נ' אי.אם. שגב תעשיות בע"מ - מפעל תעשייתי שהעסיק עובדים זרים מסתננים מאריתריאה וסודן, גם כאן התעוררה השאלה האם יש לחייבם בהיטל מופחת בשיעור 15%.
 
השאלה המשותפת העומדת למבחן – האם העסקת עובדים זרים ללא רישיון מזכה את המעסיק בהיטל בשיעור מופחת או פטור בהתאם להוראות חוק ההבראה ובאופן הדומה להעסקת עובדים זרים בעלי רישיון?
 
דיון והכרעה:
הערעור בנושא אר.טו.אם –בית המשפט לא ראה מקום לסטות מהלכת סעד, בייחד לאור העובדה שמדובר בהלכה "טרייה" ובהיעדר שינוי בנסיבות המצדיק סטייה כאמור, וקבע כי מרבית מהנסיבות המרכיבות את טענות המערערת היו קיימות עוד טרם הלכת סעד. עם זאת, ביהמ"ש קיבל את עמדת השופט בורשטיין בעניין טומי ווש, וקבע כי הכלל הוא גזירה שווה. משמע, עובדים זרים שאינם מחזיקים בהיתר לפי סעיף 1יג(א) לחוק עובדים זרים נחשבים כ"-עובדים זרים" לצורך הוראות חוק ההבראה לעניין ההיטל והן לעניין שיעורו. כלומר, אין נפקות לשאלת החזקת העובד הזר ברישיון לגבי זכאות המעסיק להיטל בשיעור מופחת (עבור ענפים לגביהם קבע המחוקק בחוק ההבראה שיעור היטל מופחת). כיוון שהלכת סעד השוותה את מעמדם של העובדים ללא הרישיון לעובדים הזרים בעלי הרישיון לגבי עצם הטלת ההיטל, הרי שיש להמשיך ולהחיל השוואה זו גם לגבי שיעור ההיטל בענפים המועדפים. כמו כן, ביהמ"ש פירש את כוונת המחוקק להעדיף ענפים מסוימים בהם ישולם היטל מופחת, הדגש בהחלטת הממשלה הוא על הענף הרלוונטי ולא על סוג העובד. מלבד זאת, בית המשפט נתן דעתו גם לשאלת השיהוי בפעולת רשויות המס לגביית ההיטל מאת מעסיקים, בעיקר בכל הקשור לענף הסיעוד שם לא פעל ב-"זמן אמת" לגביית ההיטל מאת המעסיקים, מתוך תפיסה כי המעסיקים פטורים מתשלומו. עיגון נוסף לעמדת בית המשפט נמצא בהצעת החוק לתיקון חוק ההבראה, כך ששיעור ההיטל עבור עובדים שאינם ברישיון יהיה גבוה יותר, גם עבור הענפים בהם נקבע שיעור היטל מופחת, כך שהמחוקק נתן דעתו שהוראות הדין לגבי שיעור ההיטל חלות הן על עובדים זרים ברישיון והן על אלה נטולי הרישיון. בית המשפט דחה את עמדת המדינה לגבי מדיניות ההגירה וקבע כי ערעורי מס אינם אכסנייה לדיון בסוגיות מעין אלו, תוך שמתח ביקורת על מדיניות הגירה עמומה, לכל הפחות. מנגד, נתן בית המשפט דעתו על כך שהיטל בשיעור גבוה עלול להביא לפגיעה כפולה – הן בעובדים הזרים (המוחלשים ממילא) והן במעסיקים (אשר יימצאו עצמם מול חבות מס משמעותית ולא מתוכננת).
 
בכל הקשור לענף הסיעוד, ביהמ"ש קובע כי מדובר בשאלה דרמטית יותר מענפים אחרים בהם חל היטל מופחת, שכן בענף הסיעוד זכאי המעסיק לפטור מלא מההיטל. המחוקק בחר להחריג עובדים בענף הסיעוד מתחולתו של חוק ההבראה הכלכלית, לאור העובדה שאוכלוסיית המעסיקים בענף זה חלשה. יש להבחין בין עובדים הנדרשים לעבוד 24 שעות ביממה בבית הלקוח (כאשר ברוב המקרים מדובר בעובדים זרים), לבין עובד המועסק במוסד ציבורי המאויש ברוב המקרים בידי עובדים ישראלים. ביהמ"ש דחה את ערעורה של חברת בית אבות שלמה המלך, בראש ובראשונה כי המחוקק פטר מתחולת ההיטל עובדים זרים המועסקים "כדין" בתחום הסיעוד, לעומת זאת הממשלה אסרה ייבוא עובדים זרים בתחום ענף הסיעוד המוסדי. מדיניות זו הופכת את העסקת העובדים הזרים במוסד סיעודי שלא "כדין". על אף מדיניות אי האכיפה בו נוקטת המדינה והעובדה כי המדינה מכירה בעובדה כי עובדים זרים שאינם ברישיון מועסקים בתחום, אין משמעות הדבר כי הם מועסקים "כדין". תוצאה זו גם מתיישבת עם הלכת סעד, שהשוותה את דינם של העובדים הזרים החוקיים לעובדים זרים שלא ברישיון, כפי שלא יחול פטור על עובד זר בענף הסיעוד המוסדי, כך לא יחול פטור על עובד שאינו ברישיון. תחולת ההיטל לא נשללת מהעובדים הזרים שאינם ברישיון מתוקף היותם מוגדרים כך, אלא תחולה זו נגזרת מדינם של עובדים זרים "כדין". סוגיה שטרם נדונה בפני בית המשפט היא חבות תשלום ההיטל על מעסיקים מסוג "מסעדות אתניות". מעסיקים אלה נכללים בסיפא של סעיף חוק ההבראה הנוגע לשיעורי היטל מופחתים בענפים מסוימים, אך לא נדון לגופו, כך שנותר בצריך עיון.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מכירת נדל"ן שהושבח כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

בית המשפט קבע לאחרונה כי יש לראות במכירת נדל"ן שהושבח כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי - קראו כאן בהרחבה בעניין [ע"מ 58172-01-16 בניזרי נ' פ"ש ירושלים 3].

סיווג אופציה ייחודית במקרקעין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

סיחור אופציה תוך התחייבות הרוכש לממש את האופציה אינה פוגעת בסיווגה כ-"אופציה ייחודית במקרקעין" - קראו כאן בעניין ע"א 2670/19 מנהל מיסוי מקרקעין חדרה ואח' נ' אי.אס.אל אשל נדלן בע"מ ואח'.

פיצוי בעקבות פינוי מקרקעין פטור ממס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה האם מנהל מיסוי מקרקעין רשאי לחזור בו מהחלטתו לסווג מכירת בית הורי העוררים כ"זכות במקרקעין". במידה וכן, יידרש בית המשפט לשאלה האם אכן מדובר ב"זכות במקרקעין" או לאו (13864-04-18 וויס ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין (מרכז).

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם