מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


תפיסה וחילוט רכוש בראי חוק איסור הלבנת הון

בשנת 2000, עם אישור חקיקתו של חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק"), הצטרפה מדינת ישראל לרשימה נרחבת של מדינות הנוקטות בפעולות שתכליתן להיאבק בהלבנת ההון "השחור", וזאת על ידי קביעת חוקים אחידים במרבית המדינות.
 
ההגדרה המקובלת למונח "הלבנת הון" היא עשיית פעולות שמטרתן להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית (המוגדר "רכוש אסור"), ברכוש לגיטימי וכשר, כך שלא ניתן יהיה להתחקות אחר מקורו הבלתי חוקי של הרכוש האסור (יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט איסור הלבנת הון: להלכה ולמעשה - מהדורה שנייה מורחבת, 2013). השיטות לביצוע הלבנת הון הן רבות ומגוונות, ואולם לא פעם הדבר כרוך בניצול המערכת הפיננסית לצורך "הלבנת" הכספים שמקורם בפעילות עבריינית; כמו כן, סיכול דיווח בכלל או דיווח אמת לרשויות לגבי רכוש ו/או נכסים. אחד התנאים הראשוניים לתחולתו של החוק הוא ביצוע פעולות ברכוש אסור, הוא זיהוי המקור של הרכוש האסור. לפיכך, המחוקק קבע רשימה של "עבירת מקור" שביצוע אחת מהן מכניסה את העבריין תחת הוראות החוק. עבירת מקור יכולה להיות למשל עבירות נשק למיניהן, פעולות טרור, עבירות סחר בסמים, עבירות סחר בבני אדם, עבירות מרמה והונאה, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ניהול הימורים בלתי חוקיים, עבירות שוחד, עבירות זיוף, עבירות מס חמורות ועוד.
 
אחד הכלים שנמצאו אפקטיביים בהתמודדות עם הלבנת הון הוא חילוט ושלילת רכוש שהופק מהפעילות העבריינית או בשליטת העבריין. שלילת הרכוש של מלבין ההון נועדה לשרת מטרה כפולה: הן לפגוע בתמריץ של העבריין לעבור עבירה, הן למנוע שימוש חוזר במשאבים בלתי לגיטימיים על ידי הוצאתם ממחזור הכספים הלגיטימי. (ע"פ 80/19, אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל). סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, מאפשר תפיסת רכוש כאשר ישנו יסוד סביר להניח כי באמצעות הרכוש נעברה עבירה, הרכוש עלול לשמש כראיה בהליך משפטי או שניתן כשכר לביצוע עבירה. משך התפיסה, לפי סעיף 35 לפקודה, הוא כשישה חודשים מיום התפיסה וביהמ"ש רשאי להאריך תקופה זו. בחוק ישנם סעיפים מכוחם הרכוש שנתפס יכול גם לעבור לבעלות המדינה (חילוט) - סעיף 21 לחוק, שכותרתו "חילוט רכוש בהליך פלילי", מסמיך את בית המשפט להורות על חילוט רכושו של אדם שהורשע בעבירה בשווי של רכוש שנעברה בו העבירה, של רכוש ששימש לביצועה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך וכן של רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה או שיועד לכך.
 

ניתן לראות כי הוראות החילוט מכוח החוק רחבות במיוחד ביחס להוראות תפיסה או חילוט הקיימות מכוח חוקים אחרים. כך למשל, החוק קובע כי הכלל הינו מתן צו חילוט והימנעות מחילוט רכוש תיעשה רק מנימוקים מיוחדים שיפורטו. כמו כן, החוק מאפשר חילוט רכוש בשווי עבירה, פועל יוצא מכך שלא נדרש להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה. ניתן לחלט רכוש "כשר" וחוקי לחלוטין, כל עוד הוא שווה ערך לרכוש שקשור לעבירה. המשמעות היא ש-"הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם', ואף, במצבים מסוימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי". כמו כן, אם רכוש שמקורו העבירה "עורבב" עם רכוש שמקורו בפעולות לגיטימיות, ואלו נטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה ולא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך", רואים את כל הרכוש (גם זה החוקי והלגיטימי) כ-"רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו" (ע"פ 2337/07, תענך ואח' נ' מדינת ישראל). סעיף 23 לחוק מחיל את הסדר החילוט גם כאשר טרם הורשע העבריין, כאשר מוחזק הוא עדיין כחף מפשע. היינו, חילוט זמני עד להכרעת בית המשפט במשפטו של העבריין. תכלית התפיסה הזמנית של רכוש העבריין מטרתה לשמר את מצבת נכסיו ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו (בש"פ 6817/07, מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון (פורסם בנבו). תפיסת הרכוש באופן זמני עד לסיום משפטו של נאשם עשויה להיות למשך תקופה ארוכה, כאשר ברור מאליו שככל שהתקופה מתארכת הפגיעה באדם היא קשה יותר. לפיכך, הכלל הוא שעל המדינה להציג תשתית ראייתית מספקת, על פיה ניתן יהיה לקבוע אם אמצעי התפיסה הינו מידתי, ואם יש הצדקה להמשך התפיסה. גובה חילוט רכושו של נאשם אינו הרווח שנבע מביצוע העבירה, אם כי כלל הרכוש שנעברה בו עבירה ומלוא הכסף/תמורה שהתקבלה תמורתה במונחי "ברוטו" ולא הרווח או "הנטו" דנ"פ 2168/20, בלווא נ' מדינת ישראל.
 
לאחרונה בית המשפט העליון הורה על שחרור מחצית מרכושו של נאשם מאחר והרכוש מוחזק במסגרת חילוט זמני על ידי רשויות התביעה כ-5 שנים וההליך הפלילי מתנהל בעצלתיים. בית המשפט העניק משקל לשאלת חלוף הזמן מאז שהרכוש נתפס מידיו את נאשם (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל). כמו כן, לאחרונה ביהמ"ש העליון גם הגביל את היקף תפיסת הרכוש כאשר מתח ביקורת על רשויות החקירה כמי שלקחו מכל הבא ליד רכוש שמצאו בבית הזוג אלוביץ במסגרת חקירת הפרשה הידועה בשם "תיק 4000". במסגרת תפיסת הרכוש נלקחו מביתם של בני הזוג אלוביץ, בנוסף על הרכוש שנמצא, גם חפצי אומנות, תכשיטים, ביניהם שעון יד, עגילים, טבעת נישואין וכו'. בית המשפט העליון הורה להשיב חלק מהרכוש בין השאר לאור תפיסת רכוש בניגוד להוראות ולתכלית של הצו השיפוטי שניתן בידי רשויות התביעה (ע"פ 4526/18 אלוביץ' נ' מדינת ישראל). המדיניות של בתי המשפט ליתן צו חילוט סופי לאחר הרשעתו של נאשם אינה אחידה וקיים לא אחת פער מהותי בין גובה החילוט הסופי בהשוואה לשווי העבירות שנטען וניתן במסגרת החילוט הזמני. בהקשר זה הפסיקה רחבה וקיימת תלות בנסיבות ביצוע העבירה, בהיקף הרכוש שנתפס, במצבו הכלכלי של המורשע, בחובות לרשויות נוספות / נושים / נפגעי עבירה וכיוב'.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ניכוי מס תשומות שלא כדין של חברה לעבודות עפר

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

הערעור הנ"ל נסוב סביב שומת תשומות שהוציא מנהל מע"מ ("המשיב") למר יאיר גולן ("המערער") עבור התקופה שבין 1/2012 ועד ל10/2015, בטענה כי המערער ניכה מס התשומות בסך של כ-1.5 מיליון ₪ באמצעות חשבוניות מס שהוצאו לו שלא כדין.

סיוע למחזיקי מזומנים או מטילי זהב

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו, המורכב ממומחי מס וממומחים בדיני חוק איסור הלבנת הון ודיני בנקאות, בקיא בכל הקשור בטיפול בישראלים המחזיקים מזומנים ו/או זהב ו/או מטילי זהב ו/או מתכות יקרות אחרות בכספות ו/או במקומות מחבוא אחרים, אם בישראל ואם מחוץ לישראל.

עו"ד יוצא רשויות מס הכנסה ומע"מ

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

מקצוע עריכת הדין ובפרט אלה המתמחים בדיני מס, הינו מקצוע מורכב, שכן מחייב הוא בקיאות רחבה בהוראות חוק רבות, חוקים, תקנות, כללים, הוראות ביצוע, פסקי דין ועוד.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם