מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


בית המשפט לא התיר לחברת סלולר לנכות חשבוניות שנחשדו כפיקטיביות

חברת א. עדן פון תקשורת בע"מ ("המערערת") עוסקת בייבוא ושיווק של טלפונים ניידים ומוצרים נלווים. בשנת 2013 קיבלה המערערת 23 חשבוניות מאת חברת סיאייפי בע"מ ("סיאייפי") בגין רכישת מכשירי טלפון סלולרי עבור עסקאות על סך 11,225,475 ₪ מהן נגזר מס ערך מוסף על סך 1,651,462 ₪. בין השנים 2013-2014 קיבלה המערערת כ-20 חשבוניות מאת מ.א.ד.ק אינטרפוד גרופ בע"מ ("מאדק") בגין רכישת מכשירי טלפון סלולרי עבור עסקאות על סך 3,807,356 ₪ מהן נגזר מס על סך 580,783 ₪. החשבוניות נמסרו למערערת מאת רומן איזקסון ("רומן") שעבד כסוכן מכירות בחברת סיאייפי ולאחר מכן במאדק.

 
השאלה במחלוקת: האם החשבוניות שהוצאו למערערת מאת סיאייפי ומאדק הוצאו כדין, באופן המשקף עסקאות אמתיות והאם המערערת עשתה כל שביכולתה ונקטה באמצעים סבירים על מנת לבדוק את תקינות החשבוניות בטרם ניכתה את מס התשומות בדיווחיה לרשויות מס ערך מוסף? מנהל מע"מ תל אביב 3 ("המשיב") טען כי החשבוניות הוצאו שלא כדין ואינן משקפות עסקאות אמת, וזאת על סמך חקירת בעלי סיאייפי ומאדק אשר הכחישו כי מכרו למערערת את הסחורה בבסיס העסקאות דנן. המערערת טענה כי החשבוניות מייצגות עסקאות שנעשו כדין וכי תמורתם שולמה תמורה כספית מלאה, כפי שמפורט באותן חשבוניות. בנוסף, טענה המערערת כי גם לו העסקאות לא נערכו למול סיאייפי ומאדק, לא הייתה לה כל סיבה לחשוד בתקינות החשבוניות לאור שנות עבודה רבות מול רומן ואל מול בעלי סיאייפי, מר גבי גבריאלי. וכן, לא הייתה למערערת אפשרות לדעת כי רומן גנב את החשבוניות של מעסיקיו והשיג טלפונים למכירה ממקור אחר.
 
החלטת בית המשפט
ביהמ"ש דחה את הערעור ופסק כי אין להתיר למערערת לנכות את מס התשומות הנמצא בבסיסן של החשבוניות נשוא הדיון. סעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 קובע כי "עוסק זכאי לנכות את מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה לו כדין". המושג "הוצאה כדין" מבטא עמידה בכל דרישות החוק – החשבונית הוצאה על ידי עוסק מורשה במסגרת עסקו, אותו עוסק היה רשאי להוציא חשבונית, אמיתות הפרטים על גבי החשבונית ובפרט טיב הנכס שנמכר, מחירו, טיב הצדדים לעסקה ועוד. היה ובפרטי החשבונית אין התאמה בין משספק הסחורה לזהות הספק שנרשם בחשבונית, נהוג לכנות את החשבונית כ-"חשבונית זרה" ובמקרה זה אין להתיר לעוסק לנכות את מס התשומות בגינה. על פניו, מדובר במבחן אובייקטיבי לפיו הבחינה אינה תלויה בפעולות העוסק שניכה את החשבוניות. לפי הפסיקה, קמה חזקה לפיה עוסק שניכה את החשבוניות ידע כי הן הוצאו שלא כדין ועד שלא יפעל להפריך ויוכיח שלא ידע על כך, הוא לא יהיה רשאי לנכות את מס התשומות מן החשבוניות. ברם, קיים חריג סובייקטיבי אשר נבחן במבחן מחמיר מאוד, לפיו עוסק יהיה רשאי לנכות את מס התשומות הכלול בחשבוניות, במידה ונקט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא את תקינותן של החשבוניות ולמרות זאת לא יכול היה לדעת כי מוציאן לא היה זכאי להוציאן. בכל מקרה, נטל ההוכחה יהיה על המערערת.
 
בית המשפט קבע כי המערערת לא עשתה די על מנת להוכיח כי תצהיריהם של בעלי החברות מול חוקרי מע"מ היו שקריים ואף לא זימנה אותם להעיד בביהמ"ש במטרה להפריך את טענותיהם כפי שהועלו בחקירות. בנוסף, היה על המערערת להוכיח באופן משכנע כי שילמה בפועל עבור הפלאפונים וכי הטובין נכנסו בפועל למאגר המלאי של המערערת. על כל האמור, ביהמ"ש קבע כי המערערת לא הוכיחה כי נקטה את כל האמצעים הסבירים על מנת לוודא את תקינותן של החשבוניות המאפשר את ניכוי המס ברשויות המע"מ ועל הערעור להידחות.
 
80490-01-19 א. עדן פון תקשורת (2003) בע"מ נ' מדינת ישראל

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

סיוע למחזיקי מזומנים או מטילי זהב

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו, המורכב ממומחי מס וממומחים בדיני חוק איסור הלבנת הון ודיני בנקאות, בקיא בכל הקשור בטיפול בישראלים המחזיקים מזומנים ו/או זהב ו/או מטילי זהב ו/או מתכות יקרות אחרות בכספות ו/או במקומות מחבוא אחרים, אם בישראל ואם מחוץ לישראל.

עו"ד יוצא רשויות מס הכנסה ומע"מ

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

מקצוע עריכת הדין ובפרט אלה המתמחים בדיני מס, הינו מקצוע מורכב, שכן מחייב הוא בקיאות רחבה בהוראות חוק רבות, חוקים, תקנות, כללים, הוראות ביצוע, פסקי דין ועוד.

תפיסה וחילוט רכוש בראי החוק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

אחד הכלים שנמצאו אפקטיביים בהתמודדות עם הלבנת הון הוא חילוט ושלילת רכוש שהופק מהפעילות העבריינית או בשליטת העבריין. שלילת הרכוש של מלבין ההון נועדה לשרת מטרה כפולה: הן לפגוע בתמריץ של העבריין לעבור עבירה, הן למנוע שימוש חוזר במשאבים בלתי לגיטימיים על ידי הוצאתם ממחזור הכספים הלגיטימי.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם