מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)


פתרון לגירעון שנוצר בעקבות ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, לישראלים אשר פרקטית לא עשו שימוש בנוהל "גילוי מרצון"

בתקופה האחרונה העולם כולו מצוי במשבר בריאותי-כלכלי חסר תקדים בהיקפו אשר נובע מהתפרצותו של נגיף הקורונה. לצערנו, הנגיף פגש את הכלכלה הישראלית כאשר מדינת ישראל נמצאת בגירעון מהגדולים שידענו. כאשר עסקים רבים ואנשים פרטיים משוועים לסיוע בטרם יקרסו, חשיבות חוזקה ועמידותה הכלכלית של מדינת ישראל גדול לאין שיעור. אחת הדרכים להגדיל את ההכנסות של קופת המדינה המידלדלת, המשוועת למזומנים, יכולה להיות פניה לכל הישראלים אשר בבעלותם הון שחור ו/או הכנסות לא מדווחות אותן הם הפיקו בישראל ולאפשר להם לנקוט בהליך המתאים לתקופת הקורונה, לאוצר ולאזרחים, הליך שיקרה "חנינת מס" - זהו צו השעה וצורך ציבורי מיידי, לא פחות מכך.
 
בשנת 2005 הוחלט ברשות המיסים, כחלק מהמאבק בתופעה של הון שחור לצד העלמות המס, לפתוח בהליך לזמן מוגדר שיאפשר לציבור להתוודות ולשלם את המס שלא שולם בעבר, אבל לעשות זאת ללא הליך פלילי. כך, מי שהחזיק ברשותו כסף ונכסים שלא שולם עליהם מס, יכול היה להגיע מיוזמתו לרשות המיסים ולהסיר את המחדל, ללא עונש מהמדינה על כך שביצע עבירה ותוך קבלת חסינות מהליכים פליליים. ה"בעיה" בהליך גילוי מרצון זה, אשר הסתיים לאחרונה בסוף שנת 2019, הוא כי על הישראלי שביקש לנקוט בהליך להסיר את המחדל בדרך של תשלום כל המס שנגרע מקופת המדינה, ללא הנחות עקב מחדלו, משמע – את מלא המס. כפועל יוצא ההליך, שהיה נהוג עד כה, פנה בעיקר לישראלים להם חשבון בנק "לבן" בחו"ל וכל מחדלם הוא באי דיווחו על הריבית בלבד, כך שבמסגרת ההכשרה כל שנדרש הוא תשלום מס על אותה ריבית בלבד ומשכך, עם השלמת ההליך, מרבית הכסף שישב בחשבונות בחו"ל, היה חוזר לבעלים הישראלים ככסף "לבן". המשמעות היא כי הליך הגילוי מרצון פשוט לא "התאים" לעשרות אלפי ישראלים בעלי עסקים בישראל (רופאים, מסעדנים, קבלנים, יועצים, סוחרים ועוד) להם כסף או הון שחור אותו הפיקו על אדמת ישראל מבלי לשלם את המס עליו, זאת משום שהכשרתו על פי הנוהל שהיה קיים, תהא כרוכה בתשלום מס הכנסה מלא (50%), מע"מ (17%), ביטוח לאומי (12%) + ריביות, מה שבשורה התחתונה היה משאיר את אותו ישראלי, לאחר הליך ההכשרה, ללא כל כסף מוכשר (!!!).
 
משכך להערכתנו יש בנמצא היום עשרות אלפי ישראלים, אם לא מאות אלפים, להם כסף שחור שהופק בישראל בהיקף של מאות מיליארדים, מוסתר בבתים, כספות בארץ או בחו"ל, מושקע ועוד – המחכה להכשרה. לעניות דעתנו, אם יאפשרו לאותם ישראלים שהפיקו הכנסות לא מדווחות בארץ, בהליך קצר ויעיל, אפשרות של חנינת מס, במיוחד בימים אלה, אזי כל המעורבים יצאו מרווחים:

1. קופת המדינה תזוכה במיליארדים של שקלים שינותבו להצלת המשק וסיוע לעסקים קורסים.
2. ישראלים יכשירו את ההון השחור שהופק בישראל ואלה יוכלו לנתב אותו לעבר כלכלת ישראל, הקמת עסקים, העסקת עובדים ועוד.

 
אם לא עכשיו... אז מתי?
מאז פקיעת הנוהל, לא קיים אפיק מוסדר על דיווח הכנסות ש"הועלמו" מרשויות המס בישראל. על פניו, כמובן שאין צורך לתת "פרס" לאזרח שביצע עבירה ו/או נמנע מלדווח על הכנסות שהופקו על ידו בישראל ללא דיווח, אולם במרבית המקרים מדובר באנשים נורמטיביים שהפיקו הכנסה מפעילות חוקית. אנו לא נמצאים כעת בזמנים רגילים אלא בשעת חירום, כך שאם עתה לא נאפשר לאלו להכשיר את ההון לטובת רווחת המדינה, אז מתי? הגירעון הכלכלי, הגידול המשמעותי בהוצאות הממשלה, אשר עלה עשרות מונים בגין הוצאות הכרוכות בהתמודדות המדינה עם התפרצות נגיף הקורונה, העלייה החדה במספר המובטלים ובתשלום דמי האבטלה, תחזיות היקף גביית המיסים הנמוכות אשר נובעות מהתפרצות נגיף הקורונה ועצירת הפעילות הכלכלית במשק בעת האחרונה, מחייבים חשיבה שונה וצעדים שוברי מוסכמות. משאלו פני הדברים נדרשת הממשלה לגלות יצירתיות במתן פתרונות לבעיות הקשות ובעיקר פתרונות להגדלת הכנסותיה ממיסים, מבלי להכביד את נטל המס בתקופה קשה זו.
 
קביעת נוהל הליך חנינת מס המתמקד בישראלים שהפיקו הכנסות שחורות על אדמת ישראל מפעילות חוקית, במסגרתו יוכל הציבור לדווח על הכנסות ממקור חוקי החייבות בדיווח, תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים מחד ושיעורי מס על ההון המוכשר אשר יעמוד על, לדוגמא 20% מכלל ההון מאידך, הוא צעד שחייב להישקל. אין צורך "להמציא את הגלגל מחדש", בעת הזו אין למדינה זמן לכך ולתהליכים ארוכי טווח. מהלך חנינת המס יוכל להתבסס על העקרונות והתנאים של הליך גילוי מרצון, בצירוף לתנאים נוספים לפיהם יוכיח הנישום כי מקורן של ההכנסות המדווחות אינו במעשים פליליים וכן תנאים נוספים אשר ניתן להתנות, כך לדוגמא - התחייבות כי הנישום לא יוציא את ההכנסות המוכשרות (80% מכלל הכסף השחור)  מישראל למשך תקופה בת 10 שנים ממועד דיווחן. מקבלי החלטות יקרים, שימו לב: מהלך שכזה, ככל ויתקבל, יוכל להכניס עשרות ואולי מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה. בתקופה כזו, מדובר ב-"אוויר לנשימה". הארנק של המדינה ריק וזו אחת הדרכים למלא אותו מבלי לפגוע בציבור ובמידי. נכון שבימים רגילים אין לתת לעברייני מס "פרס", אך נראה כי במצב הנתון טובת הציבור גוברת על האמור ויש לאפשר לאזרחים לעשות כן. ניתן לעשות זאת באמצעות הוראת שעה או באמצעות חקיקה ראשית ביוזמת הממשלה.
 
משרדנו המתמחה בדיני מס ומורכב מעו"ד יוצאי רשויות מס פונה לממשלה בקריאה לקדם בבהילות מהלך שכזה. הכסף "נמצא מתחת לפנס", כל שנדרש הוא להרים אותו. היענות האזרחים תהא כבירה וכמות הכספים שיכנסו תעלה על כל מידה עליה ניתן לדמיין. כל שיש הוא להבטיח בחקיקה לישראלים החושפים כי אכן הם בטוחים וכי לא "יענשו" על כך שהם חשפו את ההון השחור שלהם אותו הפיקו בישראל, הן למקרה בו הכסף נמצא בישראל והן אם הוא נמצא בחו"ל, הן אם הכסף במזומן והן אם זה הומר למטילי זהב ו/או לנכסים אחרים הנמצאים בארץ או בחו"ל. משרדנו פנה בנושא לממשלת ישראל ואנו מקווים כי הצעתנו זו תתקבל עתה, ברקע הקורונה שאם לא בשעת חרום זו לטובת הצלת המשק, מתי כן?

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החשש ברפורמת גביית המס רק על פי צווי שומה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

נבקש לעדכנכם כי מנהל רשות המסים מבקש לקדם רפורמה ולתקן במסגרת חוק ההסדרים את פקודת מס הכנסה באופן שיאפשר לרשויות המס להוציא צווי שומה לעסקים בלא ביקורת שיפוטית ולנקוט מכוחם בהליכי גביה עוד טרם שמיעת טענותיו של הנישום כנגד המס הנדרש ממנו בפני בית המשפט.

דיבידנד בין חברות שמקורו ברווחי שערוך

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

האם סכומי כסף המחולקים מחברות בנות לחברת אם, הנובעים מרווחי שערוך, הינם בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" אצל חברת האם? קראו כאן בהרחבה בנושא.

חוב עבר של בעלים קודמים כהוצאה לצורך חישוב מס שבח

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

פסק הדין ו"ע 43873-12-18 קיסריה השקעות בע"מ נ' מס שבח תל אביב 1 דן בשאלה האם הוצאות ארנונה והיטלי תיעול שהוצאו בגין חובות העבר של המחזיקים הקודמים בנכס מותרות בניכוי לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963?

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם