מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


רשות המיסים לא הייתה רשאית להתעלם מהנחות שניתנו על ידי ספק מוצרים חליפים

חברת דלק מוטורס בע"מ ("התובעת") עוסקת בייבוא ושיווק של כלי רכב וחלפים לכלי רכב. אגף המכס והמע"מ ברשות המיסים ("הנתבע") הוציא לתובעת חיוב בגין גירעון במיסי ייבוא עבור חלפים שיובאו בין השנים 2012-2015, בטענה כי גובה מיסי הייבוא נגזר ממחירם המלא של החלפים ולא ממחירם לאחר הנחה שהעניק הספק ("הספק").
 
התובעת טענה כי ההנחה אינה תלויה בהיקף המכירות של החלפים, אלא סכום ההנחה מעולם לא שולם לספק גם עבור שנים בהן התובעת לא עמדה ביעדי המכירות. ראיה לכך ניתן לראות בשנים 2010-2013 בהם התובעת לא עמדה ביעדי המכירות שהוצבו בהסכם עם הספק ואולם לא נדרש החזר של ההנחה שניתנה. בנוסף בשנים 2014-2016 ניתן לראות כי הספק השמיט את סעיף ההנחה התלויה ביעדים מתוך ההסכמים בין הצדדים. התעלמותה של הנתבעת מהנחה זו, ומיסוי בגובה מחירם המלא של החלפים ולא המחיר ששולם בפועל, גורמת לייקור של החלפים וזאת ללא כל הצדקה. התובעת טענה בנוסף כי הנחת ספק/כמות כלולה במחיר העסקה עד מועד שחרור הטובין מפיקוח רשויות המכס. נוצר כאן פרדוקס על ידי רשויות המכס לפיו – במידה ותסוכם הנחת כמות שהובטחה ע"י הספק אזי מדובר בהנחה מותנית שאין לכלול במחיר העסקה מחד, ומאידך, אם ההנחה תתקבל בדיעבד לאחר שעמד ביעדי המכירה הוא לא יוכל לעשות התאמות בדיעבד ובמצב כזה לא יזכה היבואן בהנחה באף אחד מהמצבים. הנתבעת טוענת כי ההסכמים עליהם חתומה התובעת מדברים בעד עצמם ומקנים לתובעת זכאות להנחה בתנאי ותגיע ליעד המכירות שהוצב בהסכם. בהסכמים צוין במפורש כי במידה והתובעת לא תעמוד ביעד היא תידרש להשיב את ההנחה שניתנה. אין לקבל את טענת התובעת כי מדובר בתנאי למראית עין, וזאת בהתאם לסעיף 132 לפקודת המכס הקובע כי ערך הטובין ייקבע בהתאם למחיר ששולם עבורו, ובלבד שמחיר זה איננו כפוף לתנאי מסוים אשר לא ניתן להעריך את השפעתו במועד שחרור הטובין, זאת ללא קשר לכך שהספק דרש את החזר הנחה זו או לא, וכאמור לא ניתן לדעת מראש אם התובעת תעמוד ביעדיה.
 
החלטת בית המשפט
ביהמ"ש קיבל את טענותיה של התובעת וקבע כי יש לבטל את הודעות החיוב ועל הנתבעת להשיב את מיסי הייבוא ששולמו תחת מחאה. השאלה המשפטית העיקרית במקרה הנ"ל הינה האם יש להתחשב בהנחה בשיעור קבוע שהוענקה לתובעת על ידי תאגיד "מאזדה" לצורך קביעת מחיר הטובין ממנו נגזרת חבות המיסים לתשלום, וכן פרשנותו של סעיף 132(2)(2) לפקודת המכס. בית המשפט קבע כי אף אם הנתבעת צודקת בקביעתה בדבר סיווג ההנחה כהנחה מותנית, אשר אי עמידה בתנאי הסף לקבלת ההנחה היו גורמים לשלילה רטרואקטיבית, עדיין אין באמור בשביל לחייב את התובעת בתשלום מיסי ייבוא הנגזרים ממחיר הטובין לפני ההנחה, תוך התעלמות ממנה. כל עוד לא הוכחה על ידי הנתבעת שלילה בפועל של ההנחה, אין לנתבעת סמכות לחיוב היבואן במיסי יבוא בגינה. כמו כן, ביהמ"ש קבע כי יש להעדיף את אפשרות ההנחה במחיר לא תוחזר לידי הספק במידה וזה יעמוד ביעדי המכירות, אולם, אם לא יעמוד ביעדי המכירות, ההנחה תוחזר בעתיד בדמות תוספת למחיר המשלוח הבא ועל משלוח זה ישולם מלוא המס. במידה וההנחה תוחזר בדרך אחרת, על היבואן להצהיר על כך לרשות המיסים ולשלם את הפרשי המס שייווצרו. עמדה זו, עולה בקנה אחד עם הרעיון המרכזי אשר עומד בשינוי שיטת הערכת הטובין בפקודת המכס, הנגזרים מהסכם גאט"ט.
------
ת"א 46492-01-16 דלק מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ)

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החשש ברפורמת גביית המס רק על פי צווי שומה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

נבקש לעדכנכם כי מנהל רשות המסים מבקש לקדם רפורמה ולתקן במסגרת חוק ההסדרים את פקודת מס הכנסה באופן שיאפשר לרשויות המס להוציא צווי שומה לעסקים בלא ביקורת שיפוטית ולנקוט מכוחם בהליכי גביה עוד טרם שמיעת טענותיו של הנישום כנגד המס הנדרש ממנו בפני בית המשפט.

דיבידנד בין חברות שמקורו ברווחי שערוך

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

האם סכומי כסף המחולקים מחברות בנות לחברת אם, הנובעים מרווחי שערוך, הינם בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" אצל חברת האם? קראו כאן בהרחבה בנושא.

חוב עבר של בעלים קודמים כהוצאה לצורך חישוב מס שבח

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

פסק הדין ו"ע 43873-12-18 קיסריה השקעות בע"מ נ' מס שבח תל אביב 1 דן בשאלה האם הוצאות ארנונה והיטלי תיעול שהוצאו בגין חובות העבר של המחזיקים הקודמים בנכס מותרות בניכוי לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963?

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם