מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד


החברה הושפעה ממשבר הקורונה? חובת הגילוי ואחריות על הדירקטור!

ישנה נטייה מסויימת בקרב דירקטורים לראות בחובת הגילוי עניין אגבי לניהול - אמנם לפי חוק החברות, הדירקטוריון צריך לקבוע את המדיניות ולפקח על ביצועי המנכ"ל, אך המציאות מוכיחה יותר ויותר כי הרבה מן האחריות המוטלת על הדירקטורים עומדת בתחומי הגילוי, לעיתים אף יותר מאשר ניהול, בייחוד כאשר מדובר על תקופות בהן המשק לא צפוי והמצב אינו וודאי ואינו בהיר, תקופות בהן מידע מהימן אודות מצב החברה הופך להיות בעל משקל סגולי רב משמעות.
 
בתקופת משבר כמו זו של הקורונה, שוררת תחושה כי "רב הנסתר על הגלוי" לגבי ההשלכות הכלכליות על המשק כולו. הקושי הגדול כיום הוא חישוב וכימות הסיכונים - כדי ליצור תחשיב והערכת סיכונים נדרש בסיס סביר ממנו נגזור את התרחישים הצפויים ואת התרחיש לסטייה מהם. אולם המצב כיום בשל הקורונה גרם לכך שאין את הבסיס לסבירות ולכן גם לחריגות שלה, מה שמביא לעוצמות סטייה גדולות כל כך עד שהנתונים כמעט לא אומרים דבר. לכן זה הזמן להיות עירניים ויסודיים מאוד ומומלץ להתייעץ עם גורמים מקצועיים, הן בפן המשפטי והן בפן החשבונאי כלכלי.
 
חשוב לדעת כי לאור הרפורמה בחוק חדלות פירעון, דירקטור עלול לשאת באחריות במצב של חדלות פירעון, אם לא יוכיח כי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, לא פנה לגורמים מקצועיים להתייעצות ולא תהיה בידיו טענת הגנה. העובדה כי המצב הכלכלי בארץ ובעולם מעורפל, אינו פוטר את הדירקטור בתואנה "מי יודע"? - להפך, כדירקטור המשימה היא לדחוף ולעודד את הדירקטוריון וצוות ההנהלה לנסות ולראות איך לעזור למעריכי שווי ולנושאי המשרה לאסוף מידע עדכני ומפורט ככל האפשר. שום הנחת מוצא שפעלה עד כה בדו"חות, תישאר הנחת מוצא ללא ווידוא שהיא עודנה אקטואלית. הדירקטוריון נדרש לאומדנים הכי טובים שיש לו לפי הרבעון. חשוב מאוד לציין בדו"חות את הנחת המוצא של אי וודאות ולצד זה לתת הערכה או מספר הערכות חלופיות אפשריות לאור הנתונים הקיימים. מתוך הפרסומים עד כה ניכר כי גם מצד הרשות לניירות ערך קיימת ציפייה שיהיה ביטוי, גם בדו"ח הכספי וגם בדו"ח דירקטוריון, למשבר ולהשלכותיו.
 
דילמת הדירקטוריון והמבחנים שעל הפרק
בפני הדירקטוריון ישנה דילמה - עד כמה יש לחשוף בדו"ח הרבעוני ומה היקף הגילוי? בתקופת פוסט קורונה, ההמלצה היא ללמוד ולהפעיל מבחנים הדומים לעולם הדיווח המיידי, הקרוב באפיוניו למשבר. ישנן מספר מבחנים שהפסיקה מציעה כדי למדוד את המצב ולקבוע האם זה מקרה שנדרש לדווח אודותיו או לאו. כך למשל, כדי לבחון האם התחזית נחשבת סבירה שתתרחש ולכן ראוי שתיכלל בדו"ח, משתמשים ב-"בחינת הקו הבוהק". ישנם כמה כללים לבחינת "הקו הבוהק" הבוחנים סימנים המלמדים כי התרחיש אכן עומד להתממש לפי מבחנים מסויימים, אבל הדיון בעניין בפסק הדין והמבחנים שמוצגים ויישומם מתאימים יותר למצב בו ישנם הליכי מו"מ שיכולים להשפיע על החבר. זהו גם מצב של אי וודאות אבל מסוג שונה מאוד ממשבר הקורונה ולכן הכלי מתאים פחות ליישום במקרה זה שלנו. מבחן אפשרי אחר הינו מבחן "מידע רך או קשה", זהו מבחן יחסי הבוחן שני פרמטרים משולבים - האם המידע והשפעתתו על החברה נחשבים קשים או חריפים מאוד, אזי על אף ההסתברות קטנה, עדיין יש לדווח ולהפך, אם המידע עצמו והשפעתו אינם חריפים או דרמטיים, אבל הסבירות שלהם גבוה מאוד, אזי עדיין נדרש דיווח. ברור כי האבחנה בין רך לקשה אינה פשוטה ומומלץ כמובן להיוועץ עם גורמים בעלי נסיון שמכירים מגוון מקרים ומצבים, ובכל תרחיש ההמלצה הטובה ביותר הנה להתייעץ עם גורם מקצועי בכיר לקבלת חוות דעת מוסמכת ואמינה. חשוב לדירקטוריון לדעת כי עלה בפסיקה, שמרגע שמחליטים לדווח על תרחיש מסוים או על מצב מסוים, נדרש דיווח מלא על האירוע וההשלכות שלו. יש נטייה לומר "כבר יבינו לבד" אך זו הנחה שאי אפשר להסתמך עליה וחשוב לתת פירוט ברור ולפרט לציבור.
 
המלצות חשובות לגבי גילוי בדו"חות הקרובים:
1. פירוט אמיתי מלא ונרחב על ההשפעות הנוכחיות.
2. ישנה אמנם הקלה של הרשות לניירות ערך לגבי הערכת השווי, אבל מומלץ כן לצרף וכן לתת גילוי מלא.
3. תזרים מזומנים חזוי - מומלץ לצרף לגילוי אפילו שאין דרישה בגלל המצב הרגיש. בפסק דין מפעלים פטרוכימיים, קבע בית המשפט שבתזרים מזומנים צריך להתייחס לכל התרחישים הקיימים כולל ההנחות והערכות, למרות שזה תרחיש במצב של אי וודאות, אבל ייתכן שבדיעבד הדבר יידרש. הרשות לניירות ערך פרסמה אזהרות לגבי הסיכון להפרות של אמות מידה פיננסיות, והדבר כידוע חשוב תמיד אך בימים אלו אף התעצם לאור הדגשת העניין.
4. לגבי מידע צופה פני עתיד - קיים היקף הגנה חוקית ויש דרישות חוק קונקרטית. חשוב לדעת כי קיימת הנוסחה הנכונה והאחראית שתשקף נכונה ובו זמנית תעניק הגנה אמתית לתאגיד. יש לשים לב שלא לעשות "גזור והדבק" מהדוחות הקודמים כי המציאות דינמית מאוד. בתקופה זו מדובר בעניין רגיש אשר דורש תשומת לב וראוי להעזר בייעוץ משפטי במקום של ספק.
5. לגבי תזרים מזומנים חזוי - גם בחברות טובות ויציבות תזרימית שבדרך כלל אין להן בעיה, חשוב לבדוק את כל הלקוחות, לנטרל הפתעות שיצוצו ולבצע הערכות למצבים שחלק מהלקוחות "ייפלו".
 
איך שורדים בעולם מלא סיכונים?
  • התייעצות עם מומחים.
  • תקינה חדשה – להתעדכן עם מה שמתחדש.
  • תיעוד דרך ואופן קבלת ההחלטות – יש לדרוש דיון, לעבור ולוודא שהפרוטוקול משקף ומתפרסם.
  • לוודא שמתקיימת בחברה תרבות ניהול.

לסיכום הדברים, מצב של אי וודאות מעלה את רף האחריות המוטלת על מנהלים ודירקטורים. חשוב להיות יסודיים, לפעול בשקיפות, לתעד היטב הכל והכי חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע הן בפן המשפטי והן בצד הכלכלי - כך תדעו שנהגתם באחריות הגבוה ביותר כלפי העסק או החברה והדבר יהווה בעבורכם כמנהלים ודירקטורים רשת ביטחון איתנה.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חישוב גובה מענק קורונה לעסקים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); רמי זועבי, משפטן

משרדנו נותן את הליווי המשפטי המקצועי ואת הסיוע המלא בחישוב הנוסחאות והגשת הבקשות והמסמכים לרשויות המדינה - מה גובה המעניק שמגיע לכם? לחצו כאן למספרים המלאים.

מגפת חדלות הפירעון מאיימת למוטט את כלכלת ישראל

מאת: ד"ר שלמה נס, שותף מייסד בכיר במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'

משבר הקורונה מציב את המדינה תחת זעזוע חמור. מעבר למגיפה הבריאותית, ההשלכות הכלכליות מטרידות, אולי אף יותר. משקי בית, עסקים וחברות רבים, אשר דחו תשלומים, לקחו הלוואות, הגדילו חובות והרחיבו מסגרות אשראי – מגיעים לקווים אדומים והסכנה הגדולה ניצבת לפנינו. אם המדינה לא תפעל באופן אקטיבי להצלת המצב הכלכלי, נתעורר לתוך "מגיפה" חדשה – מגפת חדלות הפירעון.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם