מאת:

לא הספקתי לבצע הליך של גילוי מרצון עד סוף 2019 - מה ניתן לעשות כעת?

נוהל גילוי מרצון נולד בשנת 2005 ולמעשה בא לעולם בסמוך לשינוי החוק בישראל אשר המיר את שיטת המס מפרסונאלית לטריטוריאלית. הנוהל האמור, אשר נגע הן בעניינים אזרחים שומתיים והן בעניינים פליליים, חייב היה בכל פעם בו הוארך לקבל את אישור פרקליטות המדינה האמונה על הדין הפלילי ועל האפשרות לנטרל חשיפה פלילית ו/או לתן לאזרח סוג של חסינות, כך שכל נוהל שכזה עבר מסכת של תיקונים ואישורים עד שהתפרסם בפועל.

הלכה למעשה משנת 2005 הנוהל שונה ותוקפו הוארך עד לסוף שנת 2019, כך שנכון להיום אין בנמצא נוהל גילוי מרצון מחייב. במהלך שנות הנוהל פורסמו במסגרתו, בשלבים שונים, עד שלושה מסלולים, כאשר הראשון היה נוהל רגיל, השני נוהל מקוצר והשלישי נוהל אנונימי כאשר לכל אחד מהנהלים התנאים והעקרונות שלו, אולם כולם בסופו של יום הושתתו על שני תנאים מצטברים שהיה ואלה התקיימו, אזי האזרח המגיש את הבקשה לגילוי מרצון בפועל יוצא מהפרשה "נקי", ללא כל חקירה, רישום פלילי, כתב אישום או הרשעה. בפועל עמידה בשני התנאים אפשרה לעורך הדין המייצג להביא לידי מיצוי ההליך מבלי שהאזרח יצטרך להיות מוזמן לחקירה תחת אזהרה ו/או מבלי שיהיה עליו להגיש בקשה להמרת האישום בכופר. בפועל, במרבית המקרים יכול היה האזרח לסיים את הפרשה בדרך של תשלום המס שנגרע מקופת המדינה עקב מחדלו וזאת בדרך כלל אף ללא הטלת קנסות גרעון או קנסות אחרים אשר יש בהם כדי להגדיל מהותית את חובו של האזרח למדינה. יתרה מזאת, התנהלות נכונה של עורך הדין המייצג הייתה מאפשרת לנישום להימנע ממצב בו הוא מגיש דו"חות מתוקנים לתקופה של 10 שנים לאחור, ותחת זאת היה מגיש דו"ח שנתי אחד המרכז בשקיפות את כלל המחדלים, מה שהיה מוביל להסכם שומה ולסיומה של הפרשה.
 
הקו המנחה בכל אותם ערוצי גילוי מרצון הושתת על קיומם של שני תנאים מצטברים:
* האחד - על האזרח לפנות למדינה עוד בטרם המדינה החלה בחקירה סמויה או גלויה נגדו ו/או עוד בטרם דבר העבירה נחשף במסגרתו של הליך משפטי כזה או אחר.
* השני - דרש כי האזרח החושף את מחדליו יחזיר לקופת המדינה את מה שנגרע ממנה כתוצאה ממחדלו.
 
הליך הגילוי מרצון לא בא לתן לאזרח "מתנה" כספית על נכונותו לגלות ולשלם ומשכך המדינה דרשה מהאזרח לשלם את מלוא המס שנגרע מקופתה כתנאי להשלמת ההליך, אך יחד עם זאת הגדולה של הנוהל נעוצה בנטרול שיקול הדעת של המדינה האם למצות את ההליך הפלילי כנגד הנחשף או לא, האם לחקור את האזרח תחת אזהרה ולשקול להגיש כתב אישום או לא. אי הנעימות הכרוכה בהליך חקירתי, בחקירה תחת אזהרה, בגביית עדויות ממעורבים נוספים, בחקירת גורמים קשורים, בבניית תיק חקר, בהערכות לטובת הגשת כתב אישום, שלא לדבר על שלב המעצר ו/או השחרור בהסכמה או שלא בהסכמה, אם בכלל, כל אלה נחסכו מאזרח אשר חשף את עבירותיו. לשון אחר, האזרח שפנה להליך של גילוי מרצון היה צריך (1) להקדים את המדינה לפני שהיא מגיעה אליו (2) היה עליו להגיע להבנות עם פקיד השומה ולשלם את המס העולה מהמחדלים. ברגע בו האזרח היה משלים את שני אלה, מחדליו הפליליים היו נמחקים ויכול הוא היה לחזור להתנהלות רגילה ושקופה, כשבפועל עצם ההליך היה מכשיר את ההון שלא דווח עליו. הליך הגילוי מרצון ניתן היה ליישום כל עוד העבירות הינן עבירות שיש בהן מרכיב של כוונה פלילית להשמיט הכנסה וכדומה, להבדיל מעבירות טכניות, וכל עוד כתוצאה מהחשיפה תזכה המדינה בתשלום מס. ההליך לא בא לנטרל חשיפה של עבירות מס טכניות ו/או חשיפה של עבירות השמטה אשר שלא פגעו בקופת המדינה. ההליך לא בא להתמודד עם הכנסות שמקורן בעבירות על פי חוק איסור הלבנת הון דוגמת סחר בנשים, סמים, נשק וכדומה, אלא בא להתמודד עם הכנסות שנבעו מפעילות חוקית אשר מסיבה כזו או אחרת לא דווחה לרשויות המס, אם במכוון ואם שלא במכוון. בנוסף ההליך לא בא להתמודד עם המניע העומד מאחורי העבירה ובפועל זה לא עניין את הרשות, אלא הנכונות לחשוף בתום לב את העבירה ולשלם את המס, הם אלה שהכריעו את הכף. עוד נציין כי הליך גילוי מרצון בא להתמודד עם השמטת כל סוגי המס, מס על הכנסה (הוני או פירותי), מע"מ, מכס וכל מס אחר. חלק גדול מהבקשות לגילוי מרצון התייחסו לחשבנות בנק לא מדווחים בחו"ל, אך לא רק - חלק אחר התייחס להכנסות שישראלים צברו בארץ או בחו"ל כתוצאה מעמלות ו/או ריביות ו/או שכירויות ו/או מכל מקור חוקי אחר שלא דווח ולא שולם המס בגינו בישראל.
 
עתה, משפג לו תוקפו של הנוהל, נשאלת השאלה מה על אלה שטרם פעלו לעשות עתה?
בהקשר זה יובהר כי הניסיון מלמד כי גם עתה ישנם אלפים רבים של ישראלים השוקלים האם לחשוף את מחדלם או לא. חלקם מעדיפים לקחת את הסיכון שבחשיפה וחלקם האחר מעדיף לשים קץ למתח ולחרדה ולחשוף את המוסתר. יש גם כאלה אשר כלל לא היו מודעים לבעיה בהתנהלותם ולפתע עתה, עת מבקשים הם להעביר כסף לישראל נתקלים הם בקושי ו/או יש כאלה שעתה הבנק בישראל החליט להקפיא את חשבונם הישראלי משום שבמהלך השנים הצטברו בו כספים שכעת נחשבים כחשודים ו/או כאלה שכלל לא היו מודעים לכך שהחלפת מטבע דיגיטלי אחד באחר מייצר אירוע מס ועוד ועוד דוגמאות המציפות שורה בלתי נגמרת של ישראלים אשר בשנת 2020 מבינים כי הם בחשיפה פלילית של ממש, אותה מבקשים הם לנטרל. אלה, כמו רבים אחרים, הפנימו כי שום הון שבעולם לא מצדיק פגיעה באיכות החיים ובשקט הנפשי וכי בעידן בו אנו חיים, עידן  בו הכל נעשה שקוף וגלוי, עידן בו נכנסו לתוקף הוראות והסכמים בין מדינות בדבר העברת מידע אוטומטי, עידן בו החיסיון הבנקאי קרס, אין מקום בהסתרה ואין טעם בכל ניסיון להחביא את שנעשה. אלה מבינים כי הגיע העת לחשוף, לשלם ולנטרל את החשיפה הפלילית אחת ולתמיד ועתה השאלה היחידה הנשאלת על ידם היא כיצד הם יכולים לעשות כן, שעה בה נוהל גילוי מרצון פג.
 
 
כאן בדיוק משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות המס ידע לעזור לך – ניסיוננו העשיר, הנסמך גם על שנים רבות לאחור, שנים בהן לא היה נוהל גילוי מרצון מוגדר וכתוב, כפי שחווינו מאז שנת 2005, מלמד כי גם בשעה בה אין בנמצא "נוהל", עדיין קיימת אפשרות לבצע הליך של גילוי מרצון לא פורמלי, אשר בסיומו, במרבית המכריע של המקרים, יכול האזרח, בסיוע של עו"ד מסים מנוסה היודע להתנהל מול הרשות במקצועיות ולמנף נכונה את זכות החיסיון המוקנית לעו"ד בלבד, להגיע לאותה תוצאה ו/או לתוצאה דומה ביותר למצב בו ניתן היה להגיע שעה בה היה קיים נוהל רשמי. כמובן שעתה יש בנמצא חובה להיזהר שבעתיים ולבצע את ההליך בצורה עדינה ומתוכננת היטב, שהרי נכון להיום, שיקול הדעת בדבר מיצוי ההליך הפלילי כנגד נחשפים חזר לרשות המס ולמדינה. משכך, שעה בה מבקש פלוני להיחשף, ישנו צורך להישען על עקרונות הדין הפלילי ודיני המס בכלל ולמנף את הנכונות של האזרח לשקיפות, לחשיפה ולתשלום מס אמת לטובת תוצאה המתיישבת עם האינטרס של שני הצדדים, מה שאמור להביא לידי סיום מוצלח עבור האזרח ולנטרול החשיפה הפלילית. יובהר כי הדין מייחס חשיבות רבה למצב בו אזרח מחליט על דעת עצמו לחסוך זמן חקירה ו/או זמן שיפוטי ולהביא מיוזמתו לכותלי רשות המס את המידע המפליל אותו עצמו וזאת בעוד, ישנה טענה, לפיה הסבירות שיגיעו אליו שלא באמצעותו נמוכה. הפניה העצמאית והשקופה, הנכונות לשלם את המס שנגרע, החיסכון הענק בזמן חקירה, כל אלה מתיישבים גם עם האינטרס של המדינה ומשכך הצגת הדברים נכונה והתנהלות מתאימה אל מול הגורמים המוסמכים ברשות המס צפויים להביא עמם להקלה מהותית ובחלק ניכר של המקרים, אף להקלה מבלי שהאזרח יצטרך להיחשף לסורג או בריח ומבלי שיגרם לו עוגמת נפש מהותית, לה הוא היה נחשף לו המדינה וגופים חוקרים אחרים היו מגיעים אליו מיוזמתם. כאמור, התנהלות מסוג זה, החל משנת 2020 חייבת להתבצע ברגישות יתרה, התנהלות שכזו חורגת מהתנהלות "פס הייצור" שהייתה נהוגה בעת הנוהל. התנהלות שכזו מחייבת בניית אסטרטגיה משפטית עדינה אל מול הגורמים ברשות, כזו המחייבת את עורך הדין לעשות שימוש בזכות החיסיון המוקנית רק לו כעו"ד ומינוף זכות חיסיון זו לטובת עסקה ו/או הסדר אשר בסופו של יום יתאים הן למדינה והן לנישום.
 
למשרדנו ניסיון של עשרות שנים בתחום, אנו יודעים לטפל וטיפלנו בפועל במקרים שכאלה גם שנים רבות בטרם הועלה לראשונה נוהל הגילוי מרצון בשנת 2005, כך שללא ספק נדע לקחת גם את המקרה שלך ולמצותו עבורך באופן אופטימלי. כמובן שכל התנהלות שכזו חייבת להתבצע בתיאום מלא בינינו לבין הלקוח ובפועל אנו לא נקדם כל פעולה ולא נבצע כל חשיפה של שם או מסמך אלא לאחר קבלת אישור מהלקוח לעשות כן. תהליך שכזה מחייב אותנו, כעו"ד המומחים בדיני מס והמורגלים לעבוד מול הרשויות בכל הדרגים, בתום לב ובחוקיות בלתי מעורערת, תוך שמירה הדוקה על האינטרסים שלך האזרח. אנו מכירים היטב את מצוקת האזרח ובאותה נשימה מכירים את הרצון של רשות המס לגבות, לעודד הודאות ולחסוך במשאבים. בחלק גדול של המקרים שני הצדדים, הרשות והאזרח, רוצים את אותו הדבר ומשכך אופן הצגת הדברים בשלבים הנכונים ובמבנה הנכון הם המתכון להצלחה המתיישבת עם השכל הישר ועם האינטרס של האזרח והמדינה כאחד. אנו יודעים להתנהל באופן אשר ישאיר לך האזרח את פרק הזמן הנדרש להחליט האם להסכים להתקדם בהליך או שמא עדיף לך לעצור ולא להיחשף כלל. בשורה התחתונה חובת הנאמנות שלנו היא אל מול הלקוח, כך שכל התנהלות תהא כזו המאפשרת לנו להימנע מהתקדמות היה וכך הלקוח יחליט. הניסיון מאידך מלמד כי ברוב המכריע של המקרים הלקוח יאפשר לנו להתקדם בהליך ואף בסיומו יברך הוא על המהלך ונטרול החשיפה הפלילית באופן בו הדברים נעשו.

אני מזמין אותך לפגישה דיסקרטית ולא מחייבת. אני וצוות משרדי נדע בדיוק מה טוב עבורך ובאיזו אסטרטגיה לנהוג. ננתח את המצב ביחד, נבהיר לך בדיוק מה הצעדים לביצוע ובמידה נקבל ממך אור ירוק נפעל בשלבים. רק בכפוף לאישורך נתקדם עד שנביא אותך לעבר היעד המבוקש במינימום עלות ונזק. פנה אלינו כעת ונקדם המתחייב לאלתר. לטיפול מהיר בעיניינך ניתן להתקשר ישירות לעו"ד אלי דורון, שותף מייסד ומומחה בבמיסוי: 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.8 ע"י 5 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

15/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חזרתו של נוהל גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.

7/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חשבוניות פיקטיביות וסנקציה של כפל מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי לוד-מרכז פס"ד נוסף בהמשך ישיר למלחמה של רשויות המס בחשבוניות פיקטיביות. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של בעל המניות בחברה וקבע, כי בפסיקה הוצבה דרישה מהותית כי חשבונית מס תשקף עסקה אמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה.

22/8/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.