הליך תביעה ייצוגית מוסדר בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן:"החוק") ומטרתו לאפשר לקבוצת יחידים שנגרם להם נזק משותף מפלוני להתאגד כקבוצת תובעים ולנהל הליך משפטי כנגד גוף או רשות ובכפוף להוראות החוק.
שלבי התובענה
השלב הראשון הוא הגשת בקשה לאישור התובענה הייצוגית לבית המשפט (להלן: "הבקשה לאישור"), זאת בניגוד לסדרי הדין הרגילים בהם התובע מגיש את תביעתו לבית המשפט ולא נדרש הוא לקבל את אישורו של בית המשפט לניהול ההליך המשפטי; בתוך כך ובהתאם להוראות החוק יש לצרף את נוסח התובענה לבקשת האישור וכן לבדוק טרם הגשתה כי לא קיימת תובענה ייצוגית תלויה ועומדת העוסקת בשאלות מהותיות של עובדה או משפט הזהות ו/או דומות באופן מהותי לזו שטרם הוגשה; ככל שקיימת תובענה תלויה ועומדת שקיים דמיון בינה לבין התובענה נשוא הבקשה לאישור יהיה על מגיש הבקשה לאישור לציין בבקשתו לאישור את פרטיה. יובהר כי התוספת לשנייה לחוק מונה את סוגי התובענות בהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית ועל כן יש לוודא כי התובענה נשוא הבקשה לאישור הולמת את הוראות התוספת השנייה; בחינה מקדמית זו אינה דרישה פרוצדוראלית גרידא אלא מקדמת היא דרישה מהותית לפיה תנוהל תובענה ייצוגית רק באותם מקרים בהם ציבור רחב נפגע מ'שחקן חזק' שהיכולת לנהל אל מולו הליך משפטי 'רגיל' מהווה מטבע הדברים נטל כבד על התובע ו/או במקרים בהם גובה הנזק שנגרם נמוך מעלויות התובענה עבור תובע יחיד. כך למשל מונה התוספת תובענות כנגד עוסקים כהגדרתם בחוק הגנת הצרכן, חברות ביטוח, נותני שירותים פיננסיים וכד'.
בשלב השני בודק בית המשפט האם מתקיימים כל התנאים הנדרשים לקבלת הבקשה לאישור כדלקמן:
התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;
קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
במידה וכל התנאים המנויים לעיל מתקיימים ושלא קיימת תובענה תלויה ועומדת דומה כאמור, יגדיר בית המשפט בהחלטתו את חברי הקבוצה שבשמם תנוהל התובענה, במידה ומי מחברי הקבוצה אינו מעוניין להימנות בה נדרש הוא לשלוח באופן עצמאי בקשה לבית המשפט למחיקתו מהרשימה.
כלל ההליכים בתובענה הייצוגית מנוהלים החל משלב הגשת הבקשה לאישור ועד למתן פסק הדין ומימושו על ידי תובע מייצג שאושר על ידי בית המשפט, לפי הוראות החוק, כתובע מייצג בתובענה ייצוגית; כחלק מניהול ההליך עבור קבוצת התובעים חלה על תובע המייצג חובה לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית; הטלת החובה על התובע המייצג קשורה בעבותות של ברזל לחשש מתמריץ שלילי שעלול להתקיים לנוכח הגמול שמקבל התובע המייצג בהליך התובענה הייצוגית. יצוין כי ככל שהתובע המייצג אינו עוסק בייצוג כדרך קבע נדרש שתהא לו עילת אישית בתובענה.
המגמות בהגשת תובענות ייצוגיות
בד בבד עם המטרה האמורה החוק מגביל במידה ניכרת אפשרות להגשת תובענה ייצוגית כנגד המדינה; כך למשל לא ניתן לתבוע את המדינה בגין רשלנות, נזקים עקיפים שגרמה במעשה או מחדל ובגין עילות שבעטיין ניתן לתבוע גופים עסקיים אחרים; כפועל יוצא עיקר הבקשות לתובענות ייצוגיות מופנות לחברות יצרניות ו/או לחברות המעניקות שירותים; לא זו אף זו החשיפה של חברות אלו גדולה פי כמה מונים כיוון שמדינת ישראל נמנית עם מדינות בהן מספר הבקשות לתביעות הייצוגיות הוא מהגבוהים בעולם. סיבה מרכזית לריבוי התביעות נעוצה בהוראות סעיפים 22 ו-23 לחוק לפיהן יוענק תמריץ כלכלי ובלתי מוגבל לתובע המייצג שמנהל כאמור את ההליך עבור התובעים וגוזר את שכרו מגובה הפיצוי שייקבע. ככלל תביעת חברות יצרניות ו/או חברות המעניקות שירותים יכול שתהה מוצדקת ותשרת את מטרת הליך הגשת תובענה ייצוגית אך עינינו רואות כי חדשות לבקרים מוגשות תביעות סחטניות החוטאות למטרת ההליך, שכל תכליתן הוא הפעלת לחץ בלתי ראוי על הנתבעות שחוששות מטבע הדברים מהפרסום השלילי וההוצאה הפיננסית המשמעותית. כך מוצאות עצמן הנתבעות פעם אחר פעם נדחקות לפשרה לא ראויה.
טענות הגנה כנגד תובענה ייצוגית
הפריזמות להתמודד עם התובענה הייצוגית הן רבות ותלויות מטבע הדברים בסוג הנזק, קבוצת התובעים וכלל הנסיבות. אולם ולנוכח חשיבות הנושא להלן טענות הגנה אפשריות:
א. הואיל ועל פי רוב על בקשה לאישור נסמכת על טענה להפרת חובה חקוקה כלשהיא כל התמודדות נגד בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעונה על מחקר מעמיק של הוראות החוק הלרוונטיות ובבחינה האם באמת מתקיימת הפרה והאם אין הוראה רגולטורית שיכולה לסייע לנתבע לטעון כי לא ביצע הפרת חובה חקוקה.
ב. התובע המייצג לא עדכן בבקשת האישור, כנדרש בחוק, על קיומה של תובענה ייצוגית דומה ו/או זהה ויש בכך להעיד על חוסר הגינותו ואף להעלות חשש כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת כנדרש בחוק כאמור לעיל;
ג. לתובע המייצג וקבוצת התובעים המיוצגת אין עילה אישית בתובענה ולכן לא קיימת אפשרות סבירה שיוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.
ד. עילת התובענה המצוינת בבקשה לאישור הינה בבחינת "זוטי דברים" ואינה מעוררת, כנדרש מהוראות החוק, שאלות מהותיות של עובדה או משפט - אפשרות התגוננות נוספת כנגד תביעות סחטניות מצויה בראש הנזק אליו טוען התובע המייצג שכן, לעיתים תכופות עדים אנו למסע דייג, מצדם של תובעים סדרתיים, אחר הודעות ספאם ו/או פגמים זניחים במוצרים במטרה לזכות בסעד וזאת על אף שלא נגרם כלל נזק המבסס את זכות התובעים לפיצוי. לצד טענה זו ומבלי לגרוע ממנה מומלץ להימנע מהתמקדות בהוכחת היעדר עילת התביעה גרידא ולהתייחס לכלל הקריטריונים הנדרשים לאישור הבקשה כאמור המנויים לעיל, לצד הטענה הנידונה.
ה. הבקשה אינה עונה על התנאים המקדמיים לאישור התובענה כייצוגית – לדוגמא; לחברי ה"קבוצה" הנטענת אין שאלות משותפות של עובדה או משפט או המבקש אינו מייצג בדרך הולמת ובתום לב את עניינם של חברי "הקבוצה" וכד'.
למען הסר ספק יובהר כי אפשרויות ההגנה דלעיל הן רק טיפה בים ואין בהן כדי לשמש חוות דעת משפטית ו/או המלצה לטעון טענות אלו באופן גורף; ראוי לבחון כל מקרה ולהתייחס לנסיבותיו טרם הגשת ההתגוננות. כמו כן מומלץ לחברות החשופות בתדירות גבוה לתביעות ייצוגיות להתייעץ כדבר שבשגרה עם גורמים מומחים בתחום וזאת על מנת למנוע מראש את הגשת התביעה ואת הוצאות המשפט הגבוהות המתבקשות החל מרגע הגשת הבקשה.
למשרדנו ניסיון והישגים משמעותיים בייצוג גופים מסחריים אשר נחשפו לתביעות ייצוגיות; משרדנו הביא בעבר לדחיית תביעות ייצוגיות במקרים המתאים ולהסדרים מצומצמים אשר אפשרו להקטין ככל הניתן את החשיפה הכספית שהגוף המסחרי היה נתון לה; עורכי הדין במשרדנו יודעים לעשות שימוש בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותם על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר עבורכם.
ישנן מספר תביעות ייצוגיות נפוצות בתחום הנגישות, אשר מקורן נמצא בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקרים רבים ניתן יהיה להקטין את סיכויי הגשתה של התביעה הייצוגית במתן ליווי משפטי מתאים אשר יידע לתת מעטפת מלאה וחזקה כבר בשלבים המקדמיים של ההליך.
מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); הארון חזן, משפטן
האם עלינו לצפות לתום לב מצד רשתות קמעונאיות בבואנו לרכוש מוצרים במבצע, או שעלינו להיות חשדנים יתר על המידה? בית המשפט העליון דן בנושא זה בהרחבה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
חיפוש 
סגור 
