לא פעם אנו עדים למקרים בהם שוכרים מפרים ברגל גסה את תנאי השכירות או פולשים שלא כדין לנכס. הליך לפינוי מושכר מורכב משני שלבים: בשלב הראשון נדרש מבקש הפינוי (המשכיר) להגיש תביעה לבית המשפט לפינוי הנכס, ובשלב השני, בהנחה, שהנתבע לא ביצע את פסק הדין במועד שקבע בית המשפט לביצועו, על התובע לפנות לפתיחת תיק בהוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין.
עד לשנת 2008 נמשכו ההליכים בבית המשפט בתביעות לפינוי מושכר זמן רב, ולכן תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי והוסף הפרק: תביעה לפינוי מושכר. התיקון נועד להבטיח שהמשכיר נכס בשכירות שחוק הגנת הדייר אינו חל עליה, יוכל לקבל פס"ד עם צו לפנות דייר שהפר את תנאי השכירות בתוך זמן סביר (חודשים בודדים ולא סחבת של שנים כפי שהיה עד התיקון). עם זאת תיקון תקנות סדר הדין האזרחי התייחס רק לקיצור זמן ההליכים בבית המשפט ולא השפיע על משך הזמן שבו מבוצע פסק הדין בהוצאה לפועל,שהרי ישנם מקרים בהם גם לאחר שהמשכיר אחז בפס"ד עם צו המורה לשוכר לפנות הנכס, בחר השוכר להמשיך ולנהוג כמנהגו ולא לקיים את פס"ד. לפיכך, משך הזמן המינימלי שצריך היה לחלוף ממועד מימוש פסק דין לפינוי שוכר הנמצא בנכס שלא כדין בהוצאה לפועל, ועד למועד שבו ניתן יהיה לפנות את השוכר הפולש עמד על מינימום 71 ימים - זמן רב לכל הדעות.
רשות האכיפה והגבייה יזמה תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שמטרתו לפשט את ההליכים הקבועים בו ולקצר את המועדים, בכל הנוגע לביצוע פסק דין לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו. כך יתאפשר פינוי מושכר כאמור במועד מוקדם ככל האפשר ובסמוך למועד מתן פסק הדין או למועד שקבע בית המשפט לביצועו. ההנחה היא כי בית המשפט אשר דן בתביעה בחן ושקל את מכלול השיקולים במסגרת התביעה ובהתאם להם קבע את המועד לפינוי, ואשר על כן אין הצדקה לדחות את ביצוע פסק הדין ומוצע לזרז ככל האפשר את ביצועו. משכך, ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה את התיקון המוצע, ומהיום משכירים יוכלו לפנות שוכרים שהפרו את תנאי השכירות או פלשו לנכס בהליך מקוצר של 35 ימים (במקום 71 ימים) וזאת מיום פתיחת תיק ההוצל"פ למימוש פסק הדין.
בהתאם לתיקון הנ"ל ניתן יהיה להגיש בקשת ביצוע בחלוף 15 ימים ממתן פסק הדין. רשם ההוצל"פ ישלח לדייר הודעת פינוי ובה אזהרה כי עליו לפנות את הנכס תוך 20 ימים. בחלוף 20 הימים, ניתן יהיה לפנות את המושכר בפרק זמן של 14 ימים ובפועל יבוצע הפינוי בחלוף 35 ימים ממתן פסק הדין. יצוין כי הפתרון הטוב ביותר למשכירי נכסים הוא להקדים תרופה למכה על ידי קבלת פרטים מקיפים על השוכרים טרם ההתקשרות החוזית. משכירים אשר מעוניינים לערוך הסכם שכירות מקצועי אשר יגן על זכויותיהם, מוזמנים לפנות למשרדנו המתמחה בנדל"ן וחוזים לקבלת ייעוץ ועריכת הסכמי שכירות ובמידת הצורך לסיום בכל הנוגע לפינויים של שוכרים סרבני תשלום.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
