מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עמית משה כהן, עורך דין


האם הרפורמה שבוצעה לאחרונה בדיני החברות בדרום אפריקה, תוביל לשינוי מהותי גם בדיני המס המקומיים, בכל הנוגע לחברות זרות המבקשות לקיים פעילות עסקית במדינה?

החל מיום ה-11 במאי 2011, נכנס לתוקף חוק החברות החדש בדרום אפריקה, במסגרתו נקבע כי חברה זרה נדרשת מעתה להירשם במרשם החברות הזרות המקומי כ"חברה חיצונית" (External Company") וזאת תוך 20 יום מהמועד בו החלה לקיים פעילות עסקית במדינה. נדגיש כי לפי חוק החברות הישן, חברה זרה נדרשה להירשם כ"חברה חיצונית" תוך 21 יום מהמועד בו הקימה "מוסד קבע עסקי" (a place of business"") במדינה. המונח "מוסד קבע עסקי" הוגדר במסגרת חוק החברות הישן, ככל מקום בו החברה מקיימת במישרין או בעקיפין פעילות עסקית, לרבות פעילות לטובת העברת מניות או לטובת רישום מניות. מכוח ההגדרה דנן, לאמיתו של דבר, התאפשר לחברות זרות לפעול בדרום אפריקה מבלי להירשם במרשם החברות הזרות כ"חברה חיצונית". מנגד, לפי חוק החברות החדש, חברה זרה תסווג כחברה המקיימת פעילות עסקית במדינה

ככל ויתקיימו אצלה אחד או יותר מהתנאים כדלקמן :

- החברה הזרה הנה צד לחוזה העסקה (חוזה עבודה) בדרום אפריקה;
- החברה פעלה בדרום אפריקה במשך שישה חודשים או יותר, באופן שיש בו כדי להעיד כל כוונתה להמשיך ולפעול במדינה במתכונת זהה.

לאמיתם של דברים, לאור האמור לעיל, הרי שכל חברה זרה שתבקש להעסיק יחיד תושב דרום אפריקה תאלץ אגב כך להירשם כ"חברה חיצונית" במרשם החברות הזרות במדינה. סוגיה זו אשר למראית עין דומה כי עניינה במישור הפרוצדוראלי של דיני החברות ותו לא, עלולה בהחלט להשפיע בעקיפין אף על דיני המס הנוהגים במדינה. ברמת דיני המס, מתעוררת אגב חקיקת החוק החדש השאלה האם רישום כ"חברה חיצונית" יש בו כדי להוביל מניה וביה ליצירה של "מוסד קבע" עבור אותה חברה (ברמה המיסויית), באופן שיחייבה בתשלום מס החברות המקומי ?. דומה כי אף על פי שכוונתו המוצהרת של המחוקק הדרום אפריקאי היתה לחדד ולפשט את הפרוצדורה, יכול ובכך תורחב באופן ניכר רשת המיסוי המקומית.

נדגיש כי בדרום אפריקה, בדומה לישראל, מונהגת שיטת מס פרסונאלית לפיה תושבי המדינה ממוסים על הכנסתם בכל העולם, וחברות מסווגות לחברות תושבות דרום אפריקה ככל ונתאגדו בדרום אפריקה או ככל והשליטה והניהול בהן מבוצעת משטחה של דרום אפריקה. כמו כן, גופים שאינם תושבי דרום אפריקה ממוסים במדינה על הכנסה שהפיקו בתוך שטחה הטריטוריאלי של המדינה (בכפוף לתורת המקור), בעוד שמצב דברים בו אותו גוף הנו תושב מדינה שחתומה על אמנה למניעת כפל מס מול דרום אפריקה, שאז ימוסה בסופו של יום במדינה, רק ככל והקים בה "מוסד קבע".

השאלה האם פועלה היוצא של רישום חברה זרה כ"חברה חיצונית" הינו יצירת "מוסד קבע" ברמה המיסויית, נידונה זה מכבר במסגרת החלטת פרה-רולינג שנתנה ע"י רשויות המס המקומיות, ולפיה לכאורה לא די ברישום בלבד של חברה כ"חברה חיצונית" כדי לבסס מניה וביה "מוסד קבע" (ברמה המיסויית) עבור אותה חברה ובכל מקרה יהא לבחון כל מקרה לגופו. יחד עם זאת, כדאי לזכור כי החלטת הפרה רולינג דנן הנה החלטה שנתנה בקשר לאותו מקרה ספציפי אד-הוק, ומטבעה אין בה כדי ליצור תקדים שיחייב במידה כזו או אחרת את רשויות המס בעתיד. כעת, כל שנותר הוא לחכות ולראות כיצד יקישו בעתיד רשויות המס בדרום אפריקה מחוק החברות החדש לדיני המס הנוהגים.
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

מכירת נכס ברומניה על ידי תושב ישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

ייחודה של סיטואציה זו נעוץ בכך שלכאורה חלות על עסקת המכירה שתי מערכות מס המסווגות את תשלום המס באופן שונה, וכן בכך שלעתים מדובר בנכסים שהולאמו על ידי הממשלה הרומנית בעבר והושבו לבעליהם לאחר התדיינויות משפטיות.

אמנת מס חריגה בטיבה לרוכשי נדלן ביוון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

סעיף 13 לאמנה בין ישראל ליוון מקים כלל חריג אשר יש בו יתרונות משמעותיים עבור ישראלי העוסק ברווחי הון - קראו כאן בהרחבה בנושא.

חובת הדיווח על אזרח ארה"ב הגר בישראל

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

אדם המחזיק באזרחות אמריקאית (או גרין קארד) ומנהל את שגרת חייו בישראל, מחויב להגיש דוחות מס אמריקאים והצהרות לרשות המס בארצות הברית - קראו כאן בהרחבה בנושא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם