פותחים שנה אקדמית חדשה – תשע"ב

מאת: אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- איריס בורקום, משפטנית

1/1/1900

לקראת פתיחת שנה"ל החדשה, נערכים המוסדות לקליטת הסטודנטים החוזרים לספסל הלימודים, ואלה החדשים שרק הצטרפו. הסטודנטים מצידם נערכים לתשלומי שכר הלימוד ודואגים למצוא מקורות מימון אפשריים, בין אם נעזרים בקרובי משפחה , הלוואות לסטודנטים, הניתנות במרבית הבנקים המסחריים ובתנאים מועדפים, מכללות ומוסדות המאפשרות הלוואות למימון, ניהול קרנות למילגות עבור סטודנטים ועוד.

עם זאת, ובהתחשב בכמות המבקשים ללמוד, ואלה הזקוקים המבקשים לקבל מלגה, הקריטריונים הנקבעים משתנים לפי תנאי העמותה או הקרן המעניקים את המלגות ולרוב מדובר בסכומים פעוטים, שמתגמדים לעומת הסכומים אותם נדרשים הסטודנטים לשלם למוסדות ההשכלה הגבוה.

נציין, כי בשנים האחרונות נצפית מגמה של גידול אוכלסיית הסטודנטים הנרשמים ללימודים במכללות, לעומת ירידה בסטודנטים הנרשמים לאוניברסיטאות ללימודי תואר ראשון, ולכך השלכות משמעותיות על שכר הלימוד הנדרש לשנה אקדמית ושאיננו דבר שולי ופעוט. סכומים אלה, לרוב, אינם נמצאים בהישג ידם של הסטודנטים הממוצעים (ורק כדי לסבר את האוזן, במכללות מדובר על שכ"ל שנתי של כ- ,30,000 ₪ לעומת שכר לימוד אוניברסיטאי העומד על סך של כ- 13,000 ₪), מה גם שסטודנטים רבים נאלצים לשכור דירה או להשתמש במעונות הסטודנטים, ככל שקיימים כאלה באותו מוסד אקדמי (ולא דווקא ניתנים בחינם). מדובר בנטל כלכלי לא פשוט הרובץ על כתפי הסטודנט ו/או הוריהם המבקשים לסייע במימון כספי בגין שכ"ל ו/או בגין הוצאות דיור וכלכלה.

על כן, וכפועל יוצא מכל האמור לעיל, מרבית הסטודנטים נאלצים לעבוד בעבודות מזדמנות ו/או עבודות במשמרות, אשר מתאימים ללוח הזמנים ומערכת השעות של הסטודנט, לשם כלכלתם.
מדינת ישראל בנקודה זו, באה לעזור ולעודד את הסטודנטים לעבוד בזמן תקופת הלימודים, תוך כדי שהיא נותנת להם מעין תמריץ כלכלי. תמריץ זה נקבע בפרק השלישי לפקודת מס הכנסה ולפי סע' 40 ג' לפק' (על חלופותיו המנויות בס"ק א-ו), רשויות המס יזכו את הסטודנט העובד(והלומד לתואר ראשון ותואר שני) בנקודת זיכוי אחת לתואר ראשון ומחצית נק' זיכוי לתואר שני, וזאת מעבר לנקודות זיכוי המגיעות כדין והמנויות בפרק השלישי לפקודה, הנ"ל. זיכויים אלה מצמצמים ומקטינים את ההפרשות למס הכנסה שלהם מחויב הנישום בגין הכנסתו כאמור בסע' 121.

היות ומרבית הסטודנטים עובדים בעבודות חלקיות, המתבטאות בשכר נמוך או מינימאלי, יכול הסטודנט ליהנות ממס שלילי, להיות צפוי להחזרי מס, וזאת על אף שבמהלך השנה שכרו לא הגיע למדרגת המס הראשונה וגם אם למעשה לא היו הפרשות למס הכנסה.

במידה וכן בוצעה הפרשת מס שנוכה בפועל משכרו, וודאי שיוכל לקבל החזר מס לפי עקרון האמור בסע' זה.
בעבר נהגו רשויות המס להתעלם ממס שלילי והנישום שלא שילם כל מס גם לא קיבל החזר,עם זאת גם לא קיבל החזר כספי בגין מס שלילי (כשהזיכוי המגיע עולה על המס הנדרש), אך כיום נוטים רשויות המס לנכות את המס המגיע לפי ס' 121 ולהחזיר בסוף השנה החזר מס, ככל שנמצאה יתרת זכות לנישום ו/או הוגשה בקשה כזו על פי ההנחיות בסעיף 40ג (ה') לפקודה ו- 40 ד' המדבר על לימודי מקצוע. לפי עקרון זה סטודנט הלומד לתואר ראשון (3 שנים) יהיה זכאי לקבל החזר מס לכל תקופת הלימודים בתואר ראשון, ובלבד שסיים באת לימודי והשלים את התואר.
לגבי הלומדים לתארים מתקדמים, בתואר שני יקבל הנישום חצי נקודת זיכוי כאשר ישנה הגבלה לתקופת השנים בהם ניתן לדרוש (שנתיים). מדובר בהחזר הניתן לאחר תום שנת הלימודים (סיום תואר) והחל מהשנה שלאחריה נקודת זיכוי כאמור לכל שנת מס, דהיינו נק' הזיכוי המגיעות יהיו לפי מספר השנים שלמד ולא יותר מ- 3 נקודות בסך הכל.

מעבר לכך רשויות מס הכנסה נוטים להכיר בהוצאה שכר הלימודים כהוצאה מוכרת (לעצמאים בלבד) בלבד שתמצא זיקה בין העבודה לבין הצורך ללימודים מתקדמים, דהיינו היה והלימודים מהווים חלק אינטגראלי בהעסקתו ו/או נדרשים להמשך העסקתו של עובד (נדרש לקידום), אזי תהווה הוצאה מוכרת לצורך חישוב מס הכנסה לפי סעיף 17 לפק', דהיינו שכל פעולה אחרת ושאיננה קשורה או הכרחית לתעסוקה /פרנסה לא תזכה להכרה כלשהי לעניין מס הכנסה.