הזכות לפיצויים על נזקי פעולות איבה

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - ערן ערבה, עורך דין

1/9/2011

חוסנו של העורף והזכות לפיצויים על נזקי פעולות איבה

מדיניותם המוצהרת של אויבינו להעתיק את הלחימה לעורף תוך שימוש בירי רקטי חסר הבחנה, הבאה לידי ביטוי בהמטרת טילים על אזורים שונים ומתרחבים, מחייבת היערכות אזרחית הולמת אשר תבטיח את פיצוי מלא ומהיר של אזרחי המדינה אשר נפגעו מנזקי הלחימה. היערכות אזרחית נכונה בפן זה, באופן של מתן פיצוי מלא, מהיר ונטול סרבול תסייע בחיזוק העורף בהתמודדותו עם הלחימה ותוצאותיה. בסגנון הלחימה אותו אסרו על ישראל אויביה, חוסנו של העורף האזרחי הוא שייקבע את תוצאות הלחימה לא פחות מכוח האש העומד לרשות הצבא. ובמילותיו של אלוף פיקוד העורף בנאום שנשא ביום 5.9.11 במכון למחקרי ביטחון לאומי בת"א – חוסנו של העורף יכריע את המלחמה הבאה.

חרף האמור לעיל, ועל אף מאמצי רשות המסים, עדיין ישנו מקום רב לשיפור השירות הניתן לאזרחים שנפגעו כתוצאה מהלחימה. אולם בטרם יוצגו המכשולים העומדים בדרכם של האזרחים ובעלי העסקים הנפגעים כתוצאה מנזקי הלחימה, ראשית נצייר בקווים כלליים את המצב המשפטי הנוהג כיום. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק מס רכוש") מכיר בזכויותיהם של אזרחים אשר ניזוקו במסגרת לחימה לקבל פיצויים על נזקים אלה. החוק מבחין בין נזק מלחמה ישיר, שעניינו נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה, לבין נזק מלחמה עקיף, שעניינו הפסד או מניעת רווח שנגרמו כתוצאה מנזק מלחמה. בעוד שפיצוי בגין נזק ישיר ניתן לכל ניזוק באשר הוא, בלי שים לב לאזור הגיאוגרפי בו נגרמה הפגיעה, הפיצוי על נזק עקיף ניתן על פי החוק רק לנזק שנגרם בתחום גיאוגרפי תחום המוכרז על ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת – רשימת יישובי ספר.

על יסוד ההסמכה בחוק מס רכוש, הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, אשר הסדירו בצורה מפורטת את אמות המידה לתשלום הפיצויים בגין נזקי מלחמה – הן נזק ישיר והן נזק עקיף. על בסיס החוק והתקנות רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לקבוע תקנות ספציפיות הבאות ליתן מענה לאירועים ביטחוניים יוצאי דופן, בדרך של התקנת הוראת שעה. כך, לדוגמא, קבע שר האוצר את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, כמענה לנזקי מלחמת לבנון השנייה. הוראת השעה קבעה, במקביל להסדר הקיים בתקנות העיקריות, אזור נוסף המכונה "איזור ההגבלה". הישובים שנכללו באיזור זה הוגדרו כישובי ספר לתקופה מוגבלת לצורך פיצוי תושביהם על נזקי מלחמה עקיפים, תוך יצירת הסדר פיצוי מיוחד, השונה בטיבו ובערכיו מהפיצוי הניתן לנפגעי ישובי ספר על פי התקנות העיקריות, ומעניק פיצוי מופחת ביחס ליישובי הספר. כך נהג המחוקק גם ביחס לעימות המזוין באיזור עוטף עזה. בשנת המס 2008 הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ח-2008, לפיהן נקבע פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם התקופה שבין ה-1.11.2006 לבין ה-31.12.2008 באזור שדרות ועוטף עזה, מהטעם שהאזור נמצא תחת מתקפת טילים רחבה, עקבית ומתמשכת ואף הוכרז לגביו "מצב מיוחד בעורף" לפי חוק התגוננות אזרחית. מתוך הבנת הצורך ביצירת מסלול מהיר ויעיל להסדרת מחלוקות ביחס לזכאות לקבלת פיצויים ולשיעורם, קבע המחוקק כי מחלוקות אלו יידונו במסגרת וועדות ערר מיוחדות ולשם כך אף שחרר אותן מכבליהם של סדרי הדין והראיות הנהוגים בבית בית המשפט. סעיף 12(ו) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף) תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות"), מפנה בעניין זה לסעיף 8 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 הקובע כי ועדת חקירה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין של בית-משפט, והיא רשאית לקבל כל ראיה שהיא בכל דרך כדלהלן:
"(א) ועדת- הנראית לה מועילה ולקבוע סדרי חקירתם של עדים; והכל כשאין בחוק זה או בתקנות לפיו הוראה אחרת לענין זה.
(ב) ועדת-חקירה אינה כפופה לדיני הראיות כשאין בחוק זה הוראה אחרת."

אלא שחרף כוונתו הברורה של המחוקק, יישום הוראות החוק וחקיקת המשנה אינו חף מקשיים. נכון להיום, עדיין מטופלים במשרדנו, המורכב מיוצאי רשות המסים והתביעה, ואשר שימש כב"כ רשות המסים בעררים שהוגשו על החלטות מס רכוש, תיקים של עוסקים שנפגעו במהלך מלחמת לבנון השנייה, ועניינם טרם הוסדר. כך יוצא שאזרח או עוסק אשר נפגע בשנת 2006 עדיין לא זכה לקבלת הפיצויים המגיעים לו גם כעבור חמש שנים. מצב זה הינו בלתי נסבל. פגיעתה של התמשכות ההליכים באזרח קשה מנשוא, הן מהבחינה הציבורית, והן מבחינת הנזק הכלכלי הנלווה לה, אשר אינו בר תיקון. כך, אזרח אשר עסקו נפגע במהלך הלחימה, ואשר נאלץ להמתין כחצי עשור עד לשמיעת טענותיו בערר שהגיש על החלטת רשות המסים, אינו מפוצה על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעיכוב בתשלום, ובכלל זה הוצאות המימון והשינוי בסביבה העסקית בה הוא פועל. יתרה מכך, לעתים, רשות המסים מתנה הגעה להסדר פשרה בהקמה מחדש של העסק שנפגע. תניה זו, המתעלמת מן השינויים הטבעיים החלים בתקופה כה ממושכת מסכלת הסדרי פשרה, ומטילה מעמסה נוספת על וועדות הערר אשר ממילא אינן עומדות בעומס התיקים המונחים לפתחן. לפיכך, טוב יעשו רשויות המדינה אם יפעלו למיצוי ההליכים הכרוכים בבירור תביעות הפיצויים של נפגעי הלחימה באופן מהיר ויעיל, כך שגם בשעה בה נפגע ביטחונם האישי, יוענק לציבור האזרחים המצוי בתחומי האש הביטחון הכלכלי הנדרש.