מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון ) - הדס אפרתי, משפטנית


שיק הוא אמצעי תשלום נפוץ ושכיח ולרוב גם אמין, ואולם תופעת השיקים החוזרים הפכה זה מכבר ל"מכת מדינה" הפוגעת פגיעה חריפה באוחזים בשיקים אלה ובמשק הישראלי בכללו.
לשיק הוענק מעמד מיוחד, המאפשר לאוחז בו לפנות ישירות להליך הוצל"פ לצורך גבייתו, ללא צורך לפנות תחילה לבית המשפט לקבלת פסק דין. כמו כן מטיל חוק העונשין סנקציה פלילית על קיום עבירה של משיכת שיקים ללא כיסוי.

 
חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן -החוק), נועד להגביר את אמינות השימוש בשיקים כאמצעי תשלום נפוץ וחשוב, לצמצם את תופעת השיקים ללא כיסוי, לשפר את מוסר התשלומים במשק, ולהרתיע בעלי חשבון ממשיכת שיקים ללא כיסוי.
החוק יוצר הסדר מפורט שבא לאזן בין הצורך להגן על הציבור מפני השימוש לרעה בשיקים, לבין האינטרס הציבורי החשוב של השימוש באמצעי תשלום זה.

החוק נחקק כאמור בשנת 1981, ולאחר כעשור תוקן בתיקון מס' 2 (התשנ"ב 1992) בעקבות דו"ח של וועדה ציבורית.
התיקונים שנוספו החמירו עם מושכי שיקים ללא כיסוי באמצעות הטבעת פרטים אישיים על טפסי שיקים, פרסום שמותיהם של לקוחות מוגבלים בנסיבות מחמירות, הארכת התקופה שבה נמנים שיקים שסורבו לצורך הגבלת חשבון הבנק והחמרה בסנקציות הפליליות. לצד זה ניתן דגש לכך שההסדר המוצע לא יכביד יתר על המידה על הציבור הרחב המשתמש בשיקים בהיקף רחב באופן תקין.

החוק קובע שמי שמשך מספר מסוים של שיקים שסורבו בתקופה הקבועה בו לא יהיה רשאי, בתקופת ההגבלה שנקבעה, למשוך שיקים על אותו חשבון. בנוסף לכך נמנע ממנו לפתוח חשבון בנק חדש. אם משיכת השיקים שסורבו היא בנסיבות מחמירות, אזי לא יהיה רשאי למשוך שיקים מכל חשבון שהוא. במקרה כזה יוגבלו כל חשבונותיו של הלקוח, לרבות חשבונות משותפים לו ולאחרים לתקופה של שנתיים.

 
לצורך יישום החוק הוקמה מערכת ממחושבת בשם מושל"ך (מושכי שיקים ללא כיסוי) בבנק ישראל, שאליה מדווחים הבנקים וגופים שונים (הוצל"פ, בתי דין רבניים וכונס נכסים) את המידע על הגבלת הלקוח, וממנה מדווחת ההגבלה לכל הבנקים, לגופים הנוספים ולבעלי רישיונות על פי חוק שירות נתוני אשראי.

הגבלה רגילה והגבלה חמורה הן אקט מינהלי, כאשר הסמכות להטיל הגבלה רגילה נתונה לכל בנק מסחרי, ואילו הסמכות להטיל הגבלה חמורה היא של בנק ישראל בלבד.

ישנם שני פרמטרים להגבלה: מספר השיקים ללא כיסוי ומשך התקופה. החוק מגביל חשבון למשך שנה, אם נמשכו עליו, במהלך תקופה של שנים עשר חודשים, עשרה שיקים (או יותר) ללא כיסוי, והבנק החזירם מסיבה זו.
החשבון לא יוגבל אם חלפו פחות מ-15 ימים בין השיק הראשון שחזר לבין השיק העשירי, וזאת על פי סעיף 2(א) לחוק כדי להגן על לקוחות שסירוב מספר משמעותי של שיקים היה בחשבונם אירוע חד פעמי ויוצא דופן.
הגבלת הפעילות מתבטאת בסיווגו של החשבון כ"חשבון מוגבל", ושל בעליו כ"לקוח מוגבל".

 
ההשלכה העיקרית של הגבלת החשבון היא איסור למשוך עליו שיקים. לקוח העובר על איסור זה צפוי למאסר או לקנס. בהתאם לכך הבנק לא יכבד שיקים שנמשכו על חשבון זה בתקופת ההגבלה. בנוסף נאסר על בעל חשבון מוגבל לפתוח חשבון חדש שנמשכים עליו שיקים בכל בנק שהוא, והוא אינו יכול להתמנות למיופה כוח או למורשה חתימה בחשבון חדש שנמשכים עליו שיקים.
אין מניעה, כי לקוח מוגבל ימשוך שיקים מחשבונות אחרים שלא הוגבלו.

 
ערעור על הגבלת החשבון לפי סעיף 10 לחוק
הליך הסרת הגבלה נעשה באמצעות ערעור לבית משפט השלום על פי סעיף 10 לחוק. לקוח מוגבל או לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות רשאים לבקש מבית משפט השלום, שבאזור שיפוטו נמצא סניף הבנק שעליו נמשך השיק נשוא הערעור, שיבטל הבאת שיק במניין השיקים המסורבים, זאת בהתקיים אחת מאלה:
  1. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות.
  2. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך 60 הימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.
  3. ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק משום שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או מכוח הסכם אתו.בתקופה שבה תלוי ועומד הערעור, אין הלקוח המוגבל רשאי לפתוח חשבון נוסף. עם זאת, הגשת הערעור מעכבת את פרסום שמו של מי שהוגבל בנסיבות מחמירות.

ערעור לפי סעיף זה עוסק בטענה של מי שחשבונו הוגבל, כי יש לגרוע שיק מסוים או מספק שיקים ממניין השיקים שסורבו בחשבונו. אין בית המשפט מוסמך לבטל את ההגבלה, אלא רק לגרוע שיקים מן המניין שהביא להגבלה.

אם ייעתר בית המשפט לבקשה, ביטול ההגבלה תלוי במספר השיקים שנותרו מסורבים לאחר הגריעה. לדוגמא, אם סורבו עשרה שיקים, ובית המשפט גרע שיק אחד ממניין השיקים המסורבים, תוצאת הגריעה תהא ביטול ההגבלה.
שיקים נוספים של הלקוח, שסורבו שעה שערעורו תלוי ועומד בפני בית המשפט, נכללים אף הם במניין השיקים המסורבים, דהיינו הליכי הערעור ועיכוב ההגבלה אינם מקנים ללקוח "חסינות" מפני סירוב שיקים נוספים.
תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 קובעות את סדרי הדין ואת מועד הגשת הבקשה: על לקוח מוגבל להגיש את בקשת הערעור בתוך עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעת הבנק, ולקוח מוגבל חמור יגיש את בקשת הערעור בתוך עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעת הבנק על היותו לקוח מוגבל או בתוך עשרה ימים מיום המצאת הודעת המפקח על היותו מוגבל בנסיבות מחמירות- לפי המאוחר שבהם.
בפס"ד בורהאן נגד בנק הפועלים (המ' 4095/95) נקבע כי נטל ההוכחה על המערער להראות כי קיימת עילה לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו.
כמפורט לעיל, הסעיף מונה שלש עילות ביטול והן: טעות, עיקול ויסוד סביר של הלקוח להניח כי הייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק.
טעות – הכוונה היא לטעות טכנית כגון תאריך שגוי, שם לא מדויק, אי זיהוי חתימה וכיו"ב בגינן מסרב הבנק לכבד את השיק.

עיקול – המטרה למנוע מבעל חשבון שעוקל למשוך שיקים בידיעה שהבנק יחזירם בשל העיקול. מכיוון שיתכן שהשיקים נמשכו לפני מועד הטלת העיקול, קבע המחוקק תקופה בת שישים יום במהלכה לא ייכללו השיקים במניין השיקים המסורבים.

יסוד סביר להניח שהייתה חובה לפרוע את השיק – עילה זו משמשת בסיס לערעורים רבים. היסוד הסביר מבוסס על שתי דרישות חלופיות: האחת, שקיימת יתרה מספקת בחשבון, והשנייה חובתו של הבנק לפרוע את השיק מכוח הסכם אתו.
יצוין כי פגם שנפל בהתראה הנשלחת מהבנק לאחר החזרתם של חמישה שיקים בהיעדר כיסוי ואי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה, לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו.
נשאלת השאלה האם עילות הביטול שפורטו לעיל מהוות רשימה סגורה. יש הגורסים שהתשובה לכך חיובית שכן המחוקק העדיף את אינטרס הכלל ובחר לצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט. מאידך, יש הסוברים, כי לא נשלל מבית המשפט שיקול הדעת לגרוע שיק בנסיבות מיוחדות, גם אם אלו אינן נופלות בגדרה של אחת העילות. אלו האחרונים גורסים כי ניתן להרחיב את עילות הביקורת מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט ליתן כל סעד בנסיבות מיוחדות ששורת הצדק מחייבת כבמקרים מיוחדים של העדר אשם מצד בעל החשבון.
מכוח סעיף 10א לחוק שכותרתו "סעד זמני" רשאי בית המשפט לתת צו המונע את תחילת ההגבלה. משניתן הצו:
• הלקוח לא יהיה רשאי לפתוח חשבון שיקים, ובנק לא יפתח לו חשבון כזה.
• התקופה שבה הצו עמד בתקפו לא תובא בחשבון תקופות ההגבלה.
• שיקים שסורבו בתקופה בה עמד הצו בתוקפו יכללו במניין השיקים המסורבים.
עם סיום ההגבלה רשאי הלקוח לפעול בחשבונו כפי שפעל לפני שהוגבל. משמעות הדבר שאין מניעה חוקית למשיכת שיקים ולפתיחת חשבון שיקים.
לסיכום, מנתוני בנק ישראל עולה כי תופעת השיקים החוזרים מהווה עדין מכת מדינה המשפיעה על מערך התשלומים במשק הישראלי כולו. מכאן חומרתה ומכאן הניסיון למנעה, שעה שהחוק מהווה את הכלי העיקרי לביצור אמינותו של השיק ולהשבת כבודו כאמצעי תשלום.

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

התנהלות מול בנק בישראל המסרב לקבל כסף המועבר מחו"ל

מאת: אלי דורון, עו"ד

משרדנו מתמחה בייצוג ישראלים מול בנקים בישראל המסרבים לקבל העברות בנקאיות של כספים, המועברות מחשבון בנק בחו"ל לחשבון הבנק של הלקוח בישראל - לחצו כאן לפרטים.

העברת חסכונות עבודה מחו"ל

מאת: צוות האתר

ישראלים רבים עוברים לחו"ל לטובת עבודה במדינה זרה – שם מאמינים הם כי ניתן יהיה להרוויח יותר מכפי שהם מרוויחים בישראל ובכך לשדרג את עצמם ואת משפחתם.

ייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל

מאת: צוות האתר

המציאות העסקית בה אנו חיים והתרבות העסקית הקלוקלת בה אנו מתנהלים, חושפת ישראלים רבים, במיוחד אנשי עסקים אך גם שכירים, לקושי תזרים המגיע לא אחת לכדי אי יכולת פירעון ממשית המצדיקה קבלת החלטה אמיצה ונכונה בדבר הכרזה על פשיטת רגל.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם