מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)


יותר ויותר - מס הכנסה הגביר גביית חובות מס מבעלי חברות לאחר ש"ננטשו"

 

רשות המס הגבירה את היקף גביית חובות מס מבעלי חברות ננטשות, תוך הותרת חובות מס הכנסה, ע"פ סעיף 119א' לפקודה
 

המציאות מלמדת כי ישראלים רבים המנהלים חברות ובאמצעותם מקימים פעילות עסקית, מחליטים בשלב זה או אחר "לנטוש" את החברה ולמעשה להביא לידי הפסקת פעילותה מתוך מגמה להביא סגירתה. השיקולים להפסקת פעילות החברה שונים ומשונים, אולם החוק מגדיר מפורשות כיצד לעשות כן, כך שגם מהלך של סגירת חברה חייב להתבצע בצורה נכונה ובכלל זה מבלי לפגוע בזכויות של מס הכנסה.

כך יוצא שישראלים רבים מקימים חברות לטובת מטרה ספציפית, לדוגמא פרויקט אם בתחום הנדל"ן ואם בתחומים אחרים, ולאחר השלמת אותו פרויקט פועלים הם לטובת חלוקת הרווחים וסגירת החברה. במצבים אחרים, נראה כי בעלי חברות מפעילים את חברתם עד לנקודת זמן בה מגיע גורם המבקש לרכוש את הפעילות מאותה חברה ובמקרה כזה, מיד לאחר מכירת הפעילות על ידי החברה, דואגת החברה להעביר לבעליה את רווחי העסקה ומיד אחר כך ממהרת להפסיק את פעילותה. יתרה מזאת, קורה לא אחת, כי בעלים של חברה מגלה, תוך כדי פעולה, כי לחברה חובות או התחייבויות המקשות עליה להתנהל ומשכך, מתקבלת אצלו החלטה להביא לידי הפסקת הפעילות. אותם אזרחים המבקשים לפעול לטובת סגירת החברה, פועלים לא אחת לטובת ריקון החברה מתוכן ועקב זאת מותירים הם את החברה כשזו נטולת כל נכסים, מכל מין או סוג ועקב זאת גם נטולת יכולת לשלם לרשות המס את מס החברות החל על החברה בגין רווחיה.
 
הבעיה מתעוררת שעה בה החברה הנסגרת מותירה חובות לרשות מס הכנסה ומנגד מרוקנת החברה מכל נכס אותו יכולה רשות המס לממש לטובת גביית החוב כלפיה. כך יוצא, שבעלי חברות רבים, בטרם מביאים הם את חברתם לכדי דימום והפסקת פעילות, מרוקנים הם את החברה מכל נכסיה ומכל מזומניה, אם בדרך של מכירת הפעילות ואם בדרך של חלוקת המזומנים המצויים בחשבונות החברה ו/או בדרך של חלוקת דיבידנדים ואם בדרך של ביצוע החזר הלוואות בעלים ו/או משיכת כספים באופנים אחרים מהחברה, כשזו בסופו של יום, נותרת חייבת כספים לרשות המס שלה אין כל דרך לגבות את החוב מתוך נכסי החברה. לאור פני הדברים האמורים ולאור התרחבות התופעה, נראה כי רשות המס החליטה לאחרונה "להוריד את הכפפות" ולהתחיל לעשות שימוש בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה שהינו סעיף דרקוני המאפשר לרשות המס, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לפעול כנגד בעלי המניות בחברה ו/או צדדים שלישיים אחרים לטובת גביית חובות החברה מכיסיהם הפרטיים. עסקינן בסעיף אשר במהותו מבצע הליך מזורז של "הרמת מסך" ו/או הליך אחר הבא בייסודו להילחם בכל ניסיון של הברחת נכסים מהחברה על חשבון חובות המס החלים עליה.

למעשה הסעיף בא להתמודד עם תרחיש בו מס הכנסה מזהה מצב בו נכסים של החברה נמכרו במחיר מופחת ו/או הועברו שלא בתמורה למי מבעלי המניות ו/או לחברה חדשה ו/או לגורמים אחרים ומשכך לחברה הנסגרת אין את  הנכסים הנדרשים לטובת פירעון החוב למס הכנסה. בנוסף הסעיף הנ"ל בא להתמודד עם מצבים בהם יש בנמצא "הברחה" של פעילות או נכסים מחברה אחת נסגרת לחברה חדשה ו/או לצדדים שלישיים ואז, בהתקיים תנאים, מאפשר הוא לרשות המס לפנות לאותם צדדים שלישיים ולדרוש מהם את פירעון המס וזאת בגובה הנכסים שהועברו אליהם ללא תמורה ו/או בתמורה מופחתת. כך לדוגמא יוצא כי בשעה בה פלוני מחליט לסגור את חברתו עקב חילוקי דעות עם בעלי מניות אחרים ו/או עקב חובות או עקב כל בעיה אחרת, תוך העברת פעילות (לקוחות, עובדים, ציוד, חוזים, ידע וכו') אותה חברה נסגרת לחברה חדשה, רשאית רשות המס לפעול כנגד אותה חברה חדשה ו/או אותו צד שלישי ולדרוש ממנו את פירעון חבות המס של החברה הנסגרת וזאת בגובה שוויה של הפעילות המעוברת. במקרה בו הפעילות המועברת כוללת לקוחות ו/או עבודות ו/או חוזי עבודה – פועלת רשות המס לטובת הטלת עיקולים לשם גביית אותם חובות, אם מהחברה אליה עברה הפעילות ואם ישירות מהלקוחות של אותה חברה חדשה. יתרה מזאת, סעיף 119א(א)(3) לחוק קובע חזקה לפיה היה וחברה נסגרת תוך הותרת חובות, יראו את הנכסים של החברה הנסגרת כאילו עברו לבעלי השליטה וזאת ללא כל צורך בהמצאת ראיות. משמע, גם אם נכסיה של החברה הנסגרת נגנבו או הושמדו או נעלמו מכל סיבה לגיטימית אחרת – החזקה היא שבעלי השליטה בחברה לקחו את אותם נכסים לכיסם הפרטי.

עינינו הרואות כי רשות המס שולפת בימים אלה ממש, ממעמקי פקודת מס הכנסה, הוראות חוק דרקוניות המאפשרות לה לפעול אל מול בעלי שליטה בחברות ו/או גופים אחרים לטובת גביית החוב. עם כל הכבוד והערכה, נראה כי יש בנמצא פער מהותי בין האופן בו רשות המס מפרשת את הוראות הסעיף המדובר לבין האופן בו מומחי מס, המייצגים אזרחים, סבורים כי יש לפרשו. בעוד שלגישת האחרונים ניתן לעשות שימוש בסעיף זה במקרים קיצוניים, נראה כי רשות המס הכניסה סעיף זה לשגרת פעולה, מה שמעמיד בעלי חברות רבות, אשר הפסיקו את פועלם מטעמים לגיטימיים ובאופן חוקי ושקוף, בפני דרישות מס החושפות אותם לעיקולים ולהליכים גבייתים ממש. לטובת האמור, נוסיף כי בעל השליטה ו/או הצד השלישי רשאים להשיג על הקביעה וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. כל אלה מלמדנו כי יש בנמצא חשיבות מכרעת לאופן בו מופסקת פעילותה של חברה. יש לעשות כן בזהירות, תוך שמירה על שורה של כללים וביאורים אשר בהעדרם נחשף בעל השליטה לגבייה קשה. על המבקש לסגור חברה, לקחת היטב בחשבון את חובות המס של החברה, בטרם יביא לסגירתה ובאותה מידה, כך אנו משוכנעים, על רשות המס לקחת בחשבון כי ייתכנו מצבים רבים בהם חברה נסגרת, תוך הותרת חובות וזאת מבלי שיתבצע הליך של הברחת נכסים ו/או פעולה לא חוקית דומה אחרת.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מע"מ בשיעור אפס בגין תקבולים מחברה זרה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 1/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת מנו-בייס כנגד שומות לשנים 2009-2013 בסך של כ-790,000 ₪, שהוציא מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה בהן לא הכיר בעסקאות עם חברה זרה שדווחו על ידי המערערת ככאלה שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס (ע"מ 18831-04-17 מנו - בייס בע"מ נ' מע"מ - פתח תקווה). .

ביקורת ניכויים - נקודות זיכוי לעובדים זרים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי למעסיקים חקלאים בכל הנוגע לביקורות ניכויים של רשויות המס בעניין נקודות זיכוי לעובדים זרים - קראו כאן בהרחבה בנושא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם