מאת:

תקופת התיישנות אינה חלה בהליך של גילוי מרצון

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי, במסגרתו נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים. במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נטען כי רשות המסים גבתה מס ללא סמכות חוקית במסגרת הליך של "גילוי מרצון" גם בשנות מס שהתיישנו (ת"צ 5356-05-16 נוקראי נ' רשות המיסים בישראל).
 
הליך של גילוי מרצון הינו הליך שמטרתו לאפשר לנישום לדווח מיוזמתו, ובדיעבד, על הכנסות שהפיק ולא דיווח עליהן ולשלם את המיסים בגין הכנסות אלו. בתמורה לגילוי הנתונים שאינם ידועים לרשויות המס ותשלום המסים, הנישום מקבל "חסינות" מפני נקיטת הליכים פליליים כנגדו והעמדתו לדין. במסגרת הבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי מר נוקראי (להלן: "המבקש") בת"צ 5356-05-16 הנ"ל נטען על ידו כי במסגרת הליכי גילוי מרצון, רשות המיסים גבתה מס שלא כדין  בגין שנות מס אשר התיישנו. לטענת המבקש, המשיבה, רשות המיסים (להלן: "המשיבה"), מוגבלת בגביית מס מנישומים לתקופה של עד 10 שנים וכל חוב שנוצר מעבר לכך דינו להתיישן. למרות תקופת ההתיישנות, נטען כי המשיבה גבתה מס מנישומים שביצעו הליך גילוי מרצון, בגין השנים אשר קדמו לעשר השנים טרם הדיווח, בשיעור של 15% או 10% על כספי הקרן המצויים בידי הנישומים שלא דווחו. הוסיף וטען המבקש כי הליך של גילוי מרצון לא מעוגן בחוק שכן מקורו הוא בהוראת ביצוע שהיא הנחייה של הרשות המנהלי. על כן, אין הרשות מוסמכת לפעול מכוח ההוראות של עצמה לעניין גביית מס בגין תקופה שהתיישנה.
 
בשל חוסר הסמכות שבגביית מס על תקופה שהתיישנה, טען המבקש כי מחד, יש לכבד את הסכמי הגילוי מרצון שנכרתו בין נישומים למשיבה (תשלום המס על ידי הנישום והתחייבות של המדינה שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגדם) ומאידך, יש להשיב לנישומים שחתמו על הסכם של גילוי מרצון את המס שנגבה מהם בצורה "בלתי חוקית" בגין שנות מס שהתיישנו. בנוסף נטען על ידי המבקש כי אין בהסכמת הנישום לגביית המס כדי להכשיר גביית מס לא חוקית. בהקשר זה צוין, כי בין הרשות לבין הנישום אין שוויון כוחות וכי לא מדובר בהסכם שנכרת בתחום המשפט הפרטי. המבקש טען כי לא צלח לאתר תובע בעל "עילת תביעה אישית" כדי שישמש כתובע ייצוגי בשם כל הקבוצה (בשל היותם אנונימיים), אולם אין בכך כדי לדחות את הבקשה שכן, יש לראות במבקש כבעל עילת תביעה אישית וזאת בהיותו "תובע-על" המייצג נישומים רבים בהליכי גילוי מרצון ובעל ידע באשר להתנהלותה של המשיבה.
 
מנגד, המשיבה טענה כי בעצם נקיטת הליך של גילוי מרצון הנישום מודה בכך שעבר עבירה ומקבל חסינות מפני נקיטת הליכים פליליים נגדו ובכך, למעשה, הגילוי מהווה "אתחול" של תקופת ההתיישנות. לעניין זה נטען כי המדינה לא ממסה את כל ההכנסות של הנישום באופן שרירותי, וזאת ככל והנישום (שעליו הנטל) יוכיח כי ההכנסות אינן חייבות במס (כגון ירושה, מתנה וכיוב'). המשיבה טענה עוד כי יש לראות בגילוי מרצון משום הגשת דו"ח מתקן בהסכמה ומשום כך אין הטענה של התיישנות יכולה להישמע. מרוץ ההתיישנות חל ממועד הגשת הדו"ח ואינו חל על מי שלא הגיש דו"ח כלל. בכל מקרה יש לרשות סמכות לדרוש דו"חות ממי שלא הגישם. לעניין היעדר עילת תביעה אישית סברה המשיבה כי המבקש פועל בניגוד לטובתה של אותה קבוצה של נישומים שחתמו על הסכם גילוי מרצון. זאת בפרט כאשר יש בתביעה זו משום סיכון שמא כל הסכמי הגילוי מרצון יבוטלו ולא תעמוד עוד לנישומים חסינות מפני הליכים פליליים.
 
בית המשפט, אשר כאמור דחה את הבקשה, קבע כי אין למבקש עילת תביעה עצמאית וזו לא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל הקבוצה או שקיימת אפשרות סבירה כי המחלוקת תוכרענה לטובת הקבוצה. לעניין סיכויי התביעה נקבע כי יש באישור הבקשה של המבקש דווקא כדי להרע עם כל הנישומים שכן, קיימת אפשרות כי ביטול ההסכם לגילוי מרצון תבטל גם את החיסיון שהוענק להם מכוח ההסכם מפני העמדה לדין פלילי. לעניין זה ציין בית המשפט כי העובדה שהמבקש לא צלח לאתר ולו נישום אחד שיהיה מוכן לשמש כתובע ייצוגי (ולמרות שהוא עצמו מייצג כשלטענתו מספר רב של נישומים בהליכי גילוי מרצון), יש בה כדי לחזק את הטיעון כי ההליך עשוי להזיק לקבוצה. שכן, הנישום הוא זה ש"שולט" בהליך של גילוי מרצון ומחזיק במלוא ה-"קלפים" ועומדת לזכותו האפשרות שלא לחשוף את זהותו עד לתום ההליך ולהחליט האם לקבל את הסכם השומה או לסגת ממנו באופן מלא. בקשת המבקש אפוא לשמירת החסינות, תוך החזר של חלק מהמס, תייצר הסכם שונה מזה שהצדדים התקשרו בו ואין לקבל לאפשר זאת.
 
בהתייחס לטענת ההתיישנות עצמה, בית המשפט קבע כי אכן המדינה מוגבלת בתקופת התיישנות של 10 שנים להגשת כתבי אישום בגין עבירות של העלמת הכנסה, אולם אין בכך כדי למנוע מרשויות המס לפעול לגביית המס מהנישום בגין הכנסות שהפיק בתקופה העולה על 10 שנים, או כי לא ניתן לגבות מהנישומים מס זה במסגרת הליך של גילוי מרצון. לעניין זה התייחס בית המשפט לפסק הדין שניתן במסגרת ע"מ 57131-01-14 יוסף יצחק אהרונוב נ' פקיד שומה ירושלים, שם נקבע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד הגשת הדו"חות על ידי הנישום, ולא ממועד היווצרות ההכנסות, כאשר פקיד השומה רשאי לדרוש מכל אדם להגיש דוחות ללא הגבלת זמן, כל עוד שהדרישה היא סבירה ועומדת בכללי המשפט המנהלי. בסיום דבריו של בית המשפט קבע הוא כי רשות המיסים לא רשאית לגבות מס בחלוף 10 שנים, אולם הליך של גילוי מרצון הוא ייחודי בו הנישום בעצם פנייתו "מאפשר" להאריך את תקופת ההתיישנות, ויש לראות בהליך משום "עסקת חבילה", במסגרתה הנישום חושף את העובדה כי העלים הכנסות, ומסכים לשלם את המס בגינן ומאידך מקבל הטבה "מפליגה" בדמות של חסינות מפני העמדה לדין פלילי. לאור ייחודיותו של הליך הגילו מרצון, בית המשפט קבע כי ראוי לסטות מעקרון סופיות השומה לטובת עקרונות של גביית מס אמת והעיקרון לפיו החוטא לא ייצא נשכר.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.25 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

15/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חזרתו של נוהל גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.

7/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מכתב לשר האוצר בעניין נוהל גילוי מרצון​

מאת: אלי דורון, עו"ד

משרדנו פנה לשר האוצר הנכנס במכתב ובו הצעה מנומקת להחלתו המחודשת של נוהל 'גילוי מרצון', תוך עריכת תיקונים לנוהל זה כך שיפנה הוא לחלקים רחבים יותר באוכלוסייה אשר לא דיווחו על הכנסותיהם ממשלח יד ומהכנסות פסיביות (ריבית או דיבידנד).

16/1/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.