מאת:

בית המשפט העליון ביטל חיוב בעל מניות בתשלום מס בגין יתרת חוב בחברה בבעלותו

ביום 3.6.19 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בתיק ע"א 8616/15 אורי רביבי ז"ל נ' פ"ש כפר סבא ואח' ("פסק הדין"), במסגרתו התקבל ערעור על החלטת פקיד שומה לחייב בתשלום מס בגין ייחוס יתרת חוב של בעל מניות כהכנסת עבודה רעיונית, וחיוב במס בהתאם.

המערער וגב' זהבה לוי ז"ל ("בעלת המניות") היו בעלי מניות ומנהלים של חברה לייבוא בגדים ("החברה"). בעקבות סכסוכים עסקיים ומשפטיים נוצר לחברה חוב כלפי ספקיה. בשנת 2005 העביר המערער סכום של כ-1.5 מיליון ₪ לצורך עמידת החברה בהתחייבויותיה. בשנת 2009 הכריע בית המשפט בסכסוך בין החברה ובין ספקיות שלה וקבע כי על החברה, המערער ובעלת המניות לשלם סך של כ-20 מיליון ₪ ("החוב"), ואכן עד חודש אפריל 2013 שולם סך של 11 מיליון ₪ מחוב זה, בין היתר, על ידי המערער ובעלת המניות. בדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2006 מופיעה יתרת חוב של המערער ובעלת המניות על סך של כ-1.2 מיליון ₪. פקיד השומה קבע כי יתרות אלה ייראו כהכנסת עבודה עבור המערער ובעלת המניות, וכן חייב אותם בריבית רעיונית בגינו. בשלב מאוחר יותר התגלה לפקיד השומה כי יתרת החוב של המערער ובעלת המניות הוקטנה בשנים 1999-2000 בסכום של 4.15 מיליון ₪, בעקבות שלוש פקודות יומן בכרטיסי החו"ז של המערער ובעלת המניות אצל החברה בשנים אלו. מאחר ולא ניתן היה להוציא שומות לשנים אלו, פעל פקיד השומה וסיווג בדיעבד את פקודות היומן הללו כ"פעולות למראית עין", וזאת בטענה כי לא הוצגו אסמכתאות מתאימות, ועל בסיס כך קבע כי יש לבטלן ולהשיב את יתרת החו"ז כפי שהיתה טרם הפקודות. יתרת חו"ז זו, לשיטת פקיד השומה, עברה משנה לשנה, והואיל וחוב זה לא נפרע, ראה בו פקיד השומה כהכנסת המערער ובעלת המניות בשנת 2009, אליה התווספה ריבית רעיונית.
 
בית המשפט המחוזי נדרש לשלושה ערעורים בעניין גובה יתרת החוב וחלוקתה בין המערער ובעלת המניות לפי חלקם היחסי במניות החברה. בית המשפט המחוזי הכריע כי למערער ובעלת המניות יתרת חוב אותה יש לייחס כהכנסת עבודה ולשלם בגינה מס שולי ("פסק הדין הראשון"). על פסק דין זה הוגש הערעור דנן.
 
טענות הצדדים
המערער טען כי חויב עבור חלק גדול יותר מהחזקותיו בחברה וכי פסק הדין הראשון נשען על ראיות שאינן קבילות. פרט לכך, טען כי תשלום החוב מקנה לו זכאות לבחור באם לקזז את תשלום החוב שביצע מהחברה או לדווח עליו כהפסד הון. טענה נוספת הייתה כי אין לאפשר לפקיד השומה להעלות טענות עובדתיות חדשות הנוגעות למאזן החברה בשנת 2006, באמצעות שומה שהוציא לשנת 2009 ולבסוף טענת התיישנות לגבי תיקון ספרי החברה עבור שומות שהתיישנו.

פקיד השומה טען ראשית כי אין להתערב בפסק הדין הראשון. פרט לכך, נטען כי בשומה לשנת 2009 התברר היקף יתרת החוב האמיתי. כמו כן, אין למערער זכות קיזוז בגין תשלום החוב, אלא לכל היותר מעמד של נושה כלפי החברה. לבסוף טען פקיד השומה כי היות ומדובר במשיכת כספים של בעל מניות, זכאי פקיד השומה לשיקול דעת באשר למועד זקיפתן כהכנסה עבור בעל המניות וכי לאחר בדיקה שערך במסגרתה עלה כי אין כוונה להחזיר את יתרות חוב אלו – הוחלט כי יש לזקוף אותן כהכנסת בעל המניות בשנת 2009.  
      
הכרעת בית המשפט
בית המשפט הכריע כי גובה יתרת החוב מיוחס למערער ולבעלת המניות בחלקים שווים ואין מקום להתערב בקביעת פסק הדין הראשון לגבי קביעה זו. באשר לקיטון ביתרת החוב שנעשה בשנים 1999-2000 ויחוסו כהכנסת עבודה בשנת 2009, קבע בית המשפט כי יש לפסול את החלטה זו של פקיד השומה, וכן ביקר את החלטתו לפסול לחלוטין את פקודות היומן תוך קביעה כי הן מלאכותיות. לאור כך נקבע כי גם בית המשפט המחוזי שגה בפסק הדין הראשון כאשר הסתמך על ראיה שאינה קבילה כבסיס לקביעתו כי פקודות היומן דנן הן מלאכותיות.
 
מסקנתו של בית המשפט הייתה כי אין די ראיות לקביעת פקיד השומה כי פקודות היומן בדויות, ועל כן אין בסיס להגדלת החוב של המערער ובעלת המניות. מכאן, שלא ניתן לייחס את יתרות החוב כהכנסת המערער ובעלת המניות לשנת 2009, אלא לכל היותר לשנות מס 1999-2000, שהתיישנו זה מכבר. לאור זאת, התקבל הערעור בחלקו, ובוטלה השומה בגין שנת המס 2009.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

10/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.