מאת:

ניכוי 25% ממס התשומות בגין הוצאות רכב מעורבות

ביום 29.5.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת "יינות ביתן בע"מ" (להלן: "המערערת") כנגד שומת מס תשומות שהוציא לה מנהל מע"מ אשדוד (להלן: "המשיב") בגין מס תשומות שניכתה המערערת על תחזוקה ושימוש בכלי רכב שהעמידה לעובדיה (ע"מ 22444-12-15 יינות ביתן בע"מ נ' מע"מ אשדוד).
 
רקע כללי
המערערת היא חברה העוסקת בתחום הקמעונאות ומחזיקה בחנויות בפריסה ארצית. המערערת הצמידה לעובדיה כלי רכב פרטיים (להלן: "הרכבים") והיא נשאה בהוצאות התחזוקה והשימוש של כלי הרכב. בין השנים 2009-2012 ניכתה המערערת מס תשומות בשיעור של 2/3 בהתאם לתקנה 18(ב)(2) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן: "התקנות") הקובעת כי מקום בו עיקר השימוש בשירות הוא לצורכי עסק רשאי העוסק לנכות 2/3 מהתשומות. המשיב הוציא למערערת שומה על סך של כ-356 אלף ₪ בטענה כי היה על המערערת לנכות רק 1/4 ממס התשומות בגין כלי הרכב וזאת בהתאם לתקנה 18(ב)(3) לתקנות הקובעת כי מקום בו עיקר השימוש בשירות הוא שלא לצורכי עסק רשאי העוסק לנכות 1/4 מהתשומות.
 
המערערת ערערה על השומות, אולם ערעורה נמחק בהסכמת הצדדים והוחזר לבחינה נוספת על ידי המשיב. המשיב לא מצא צורך לדון מחדש בהשגה המחודשת ונותר בעמדתו כי המערערת אינה זכאית לנכות 2/3 מהתשומות אלא רק רבע מהתשומות. לפיכך, הגישה המערערת ערעור זה. במהלך הדיון בערעור זה, הצהיר המשיב כי הוא מקבל את טענות המערערת (לפנים משורת הדין) בכל הקשור לנסיעות שבוצעו ברכבים מרגע הגעת העובד למקום העבודה ועד לרגע שיצא אל ביתו, כי אלו נסיעות עסקיות, אולם נשאר חולק באשר לנסיעות של העובדים מביתם למקום העבודה ובחזרה מעבודתם לביתם.
 
טענות הצדדים
המערערת טענה כי ביקשה לקיים השגה מחודשת ולצורך כך אף הביאה נתונים חדשים היכולים לחזק את עמדתה כי יש לאפשר לה לנכות 2/3 ממס התשומות בגין הרכבים, אולם המשיב בחר שלא לקיים דיון מחודש בהשגה החדשה, דבר כשלעצמו מחייב את ביטול של ההליך המנהלי באשר הוא פוגע בכללי הצדק הטבעי וכן בשל חובת ההגינות החלה על הרשות המנהלית. המערערת טענה כי הוכיחה כדבעי את זכאותה לנכות 2/3 מהתשומות וזאת מכיוון שהוכיחה כי "עיקר השימוש ברכבים הוא לצרכי העסק, לרבות נסיעות העובד למקום העבודה ובחזרה שהן לצרכי העסק". את עמדתה זו ביקשה המערערת לחזק על ידי פס"ד בעניין קינטון[1] (העוסק בעניין ניכוי מס תשומות עבור "מגורונים" לעובדים זרים ועבור הוצאות נוספות הקשורות למגורי העובדים) הקובע כי יש להתיר למעביד את ניכוי מלוא התשומות. כן טענה המערערת כי המשיב עשה "מקצה שיפורים" להחלטתו בהשגה הראשונה עת הוסיף נימוקים חדשים שאינם קשורים עם הנתונים החדשים שהציגה המערערת בהשגה השנייה (התייחסות של המשיב לתקנה 15א לתקנות). הוסיפה וטענה המערערת כי מעבר להנאת העובד גלומה גם הנאה למעסיק. בחלק גדול מהזמן, הרכבים משמשים את העובדים לצרכי העבודה, ובזמן בו העובד נוסע ברכב מביתו למקום עבודתו וההיפך, נצמחת למעסיק הנאה של ממש כך שהעובד מסוגל להגיע לעבודה בצורה מהירה יותר ומכך שהעובד יכול להתחיל את יום העבודה שלו כבר עם יציאתו מהבית ואף להמשיך בעבודתו גם בדרך הביתה.
 
המשיב סבר כי לעניין ההשגה החדשה, לא נפלה כל שגגה תחת ידיו, שכן, המערערת לא הגישה השגה כתובה חדשה ולא העלתה טענותיה בכתב, אלא הסתפקה בהגשת נתונים ומסמכים חדשים שאותם התבקשה להמציא למשיב. לדברי המשיב, ההחלטה בהשגה החדשה התקבלה לאחר ניתוח הנתונים החדשים שקיבל, וממילא נפקות הפרת החובה לקיים דיון בהשגה, לכל היותר יביא לחזרת ההליך לשלב ההשגה (שאותו לא ביקשה המערערת). מעבר לכל האמור, המערערת העלתה את כל טענותיה במסגרת הליך זה וברי הוא כי לא נגרם לה כל נזק. המשיב טען כי ניתן לראות בהוצאות לצורך נסיעת העובדים מביתם למקום העבודה (בהתאם לסעיף 15א לתקנות) רק כאשר התשומה נמכרה לעובד או ניתנה לו כשירות ובתנאי כי השירות נכלל בדו"ח תקופתי של העוסק בתור עסקה החייבת במס. בעניין זה התייחס המשיב לפס"ד בעניין קינטון וטען כי תקנה 15א לתקנות יכולה לחול גם במצבים בהם עשויה לצמוח למעביד תועלת מסוימת מן התשומה, ובלבד שטובת ההנאה של העובד היא המרכיב הדומיננטי. בעניינו המערערת לא כללה בדו"חותיה הכספיים את טובת ההנאה כעסקה החייבת במס שהתקיימה בינה לבין העובד ובכל מקרה, יתאפשר למעסיק לנכות מס תשומות בגין הוצאות לצורך נסיעות עובדים למקום עבודתם, רק כאשר מדובר בהסעה מאורגנת ההכרחית בשל תנאי העבודה ומקום העבודה. במקרה זה של המערערת, אין מדובר בהסעה מאורגנת אלא ברכבים צמודים שהועמדו לשירותם הבלעדי של עובדי המערערת ועל כן נסיעות אלה אינן נכללות בתקנה 15א לתקנות.
 
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופט גד גדעון, בחן את טענות המערערת ודברי החוק הרלוונטיים וקבע כי דין הערעור להידחות. בית המשפט בחן את השאלה המרכזית – האם השימוש היה בעיקר לצרכים פרטיים או בעיקר לצורך ביצוע עסקאות חייבות במס, וקבע כי המערערת לא עמדה בנטל ולא הוכיחה כי עצם הנסיעה של העובדים ברכבים למקום עבודתם וחזרתם הביתה היא זאת שאפשרה להם להמשיך לעבוד (למשל לערוך שיחות טלפון לצרכי עבודה), ונראה כי ניתן היה להמשיך לעבוד גם בנסיעה ברכבים פרטיים של העובדים או בנסיעה בתחבורה ציבורית, וניכר כי הרכבים הטיבו יותר עם העובדים, מאשר נועדו להטיב עם המערערת לצרכי המשך עבודתם בזמן הנסיעה.
 
כן ציין בית המשפט כי המערערת לא יכלה לערוך הבחנה ברורה בין נסיעות שהיו לצרכיה לבין נסיעות פרטיות של העובדים, דבר המחזק את טענות המשיב. כן נקבע, כי בעניין המערערת עסקינן בתשומות מעורבות - ברכבים נעשה שימוש מעורב, גם עסקי וגם פרטי ולאור זאת, יש לפנות לתקנה 18(א)(3) לתקנות המסדירה מקרים כגון דא, ומכאן כי המערערת הייתה רשאית לנכות רבע ממס התשומות בלבד. לעניין תקנה 15א לתקנות, נקבע כי העובדות בעניין קינטון בעניין הסעות העובדים הזרים שהתגוררו באופן מרוכז במקום מרוחק ממקום העבודה, מתאימות יותר באופיין להסעה מאורגנת (שבגינן ניתן לנכות מס תשומות) שכן בעניינה של המערערת דובר על נסיעה ברכב פרטי של כל עובד מביתו שלו. לעניין טענת המערערת כי לא נערך לה שימוע בהליך ההשגה השני, בית המשפט קבע כי בכל מקרה ניתנה למערערת הזדמנות לטעון את כל טענותיה במסגרת ערעורה זה, ואילו נפל פגם כטענת המערערת, הרי שהוא רופא.

[1] ע"א 3457/99 מנהל מע"מ גבעתיים נ' קינטון 1992 בע"מ (3.4.03); דנ"א 4340/03 קינטון 1992 בע"מ נ' מנהל מע"מ גבעתיים (19.10.03).

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.