מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)


ייצוג בהליכים שומתיים מול מחלקת הניכויים של מס הכנסה, ע"י עו"ד ורו"ח יוצאי רשויות מס, מומחים בשומות ניכויים

לא אחת יוצא שרשות המס מחליטה לפעול כנגד נישום כזה או אחר וזאת באמצעות מחלקת הניכויים - מחלקה זו אמונה על בחינת הניכויים אשר בוצעו על ידי הנישום, חברה, עמותה וכדומה בגין הטבות שניתנו לעובדים, בעלים, קבלי משנה ועוד ובנסיבות בהן סבורה כי לא נוכה המס בשלמותו ע"י הגורם המשלם בגין הטבות ניתנות כאלה או אחרות, אזי יש למסות בגין אותה הטבה.
 
ההטבה יכול שתידרש מהגורם המשלם, הוא המעביד ו/או החברה ו/או העמותה. אולם באותה מידה, רשות המס רשאית לפנות למקבל ההטבה ולבקש ממנו את המס בגין ההטבה ששולמה לו. כך יוצא שרשות המס תבקש לשום בגין הטבות שניתנו לצדדים שלישיים ושלא נוכה בגינן מס, את הגורם המשלם וזאת כל עוד היא מאמינה כי ממנו ניתן יהיה לגבות את הכספים, את שומת הניכויים. אולם היה והרשות תסבור כי המעסיק, החברה, העמותה נתונה בחדלות פירעון – אזי תפעל היא לגביה כנגד הנהנה עצמו – בטענה כי הוא לא העביר לקופת המדינה את המס אותו נכון היה להעביר. רשות המס פועלת כנגד הגורם אשר הסבירות לקבל ממנו את המס שלא נוכה היא הגבוהה ביותר, כך יוצא לא אחת שהרשות מוציאה למעסיקים שומות בגין הסעות שמשולמות על ידם לטובת אותם עובדים, לפעמים בגין מזון או מצרכים אחרים הניתנים לעובד של האירגון. לפעמים שומת הניכויים ממוקדת באירועים, לינה, בתי מלון, נופשונים, מתנות, בונוסים ובעוד הטבות כאלה או אחרות הניתנות על ידי המעביד, העמותה, החברה וכדומה לצד שלישי הנותן לה שירותים וכדומה. כל אותן מחלוקות בדבר שומת ניכויים מגיעות להתדיינות שומתית אשר בחלק מהמקרים גם מגיעה להתדיינות משפטית, כשבכולן השאלה המרכזית היא לטובת מי הוצאה אותה הוצאה ומי הנהנה העיקרי ממנה. היה ואכן ניתן להראות כי ההסעות או ההטבות האחרות ניתנו לטובת המעסיק ו/או החברה ו/או העמותה, אזי משפטית אין עסקינן בהטבה ולכן אין מקום בשומת תשומות.
 
בחלק גדול מהמקרים מחלוקות שכאלה חוזרות על עצמן דיון אחרי דיון, הצדדים מנהלים סוג של "שוק" במסגרתו מחליטים הם איזה מרכיב מההטבה הוא אכן "הטבה" לעובדה ואיזה מרכיב נדרש לטובת תפעול העסק, החברה או העמותה. הכללים בתחום זה לא בהכרח ברורים, כך שהמחלוקות בנושאים אלה לפעמים חוזרות על עצמן באופן תדיר, דיון שומה אחרי דיון שומה, כל פעם בגין מספר שנים ועוצמת המחלוקת היא פונקציה של מייצגים מפקחים, גישה, מיקום גאוגרפי ועוד. בהקשר זה חשוב לזכור כי הסכם שומה שנחתם בגין שנה פלונית או לשנים מסויימות לא מחייב את השנים הבאות, לא את הנישום ולא את פקיד השומה, כך שהניסיון מלמד כי המחלוקות חוזרות על עצמן, כל פעם במתכונת שונה ואולי חבל שכך...
 
כיצד משרדנו יכול לסייע במקרים שכאלו?
כאן בדיוק משרדנו נכנס לתמונה - לא אחת הגוף החשוף לשומות שכאלה מבקש לשים קץ לאי הוודאות באשר למרכיב הנדרש בניכוי והמרכיב הפטור מניכוי בגין הוצאות כאלה או אחרות ומשכך אותו גוף מבקש להסדיר את הדברים, אם לשנים המדוברות בלבד ואם בכלל לעתיד הנראה לעין. בהקשר זה, משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות מס יודע כיצד להתנהל אל מול המערכת ולהגיע עמה להסכמות אשר יחולו גם על השנים הבאות ולא רק על השנים נשוא השומה. לטובת האמור יודע משרדנו לפנות ברולינג ו/או באופנים אחרים לגורמים הממונים ברשות המס, לגבש כללים קונקרטיים לנישום הספציפי ולהביא לידי ודאות אשר תסייע לצדדים להתנהל בצורה תקינה בעתיד. אנו מציעים לך לאפשר לנו להיכנס לתמונה שעה בה מתעוררת מחלוקת לעניין שומת ניכויים. אנא אפשר לנו על סמך פסיקה עדכנית לגבש הסכם ניכויים עבורך אשר יחול על הפעילות העסקית, החברה ו/או העמותה לעתיד לבוא ולפתור אחת ולתמיד את המחלוקת הנדונה. התנהלות אחרת, לא סדירה ולא ברורה, רק תוסיף על אי הוודאות, תקשה בעתיד על ההתנהלות העסקית של הארגון ותכביד על יכולתו לבנות את צעדיו לשנים לבוא. נכון להיום יש בנמצא במערכת גורמים מקצועיים ביותר עמם ניתן לגבש המבוקש, יש בנמצא גורמים מקצועים ומשפטיים עמם ניתן לגבש הסדר אשר יחייב את הצדדים לשנים לבוא - פנה אלינו עתה ואנו נקדם הנדרש עבורך ללא דיחוי.

אין בנמצא סוגיה חשבונאית, הסוגיה דנן היא סוגיית מס משפטית נטו - תן לנו את הזכות ואנו נפעל בשמך לטובת סיום הפרשה על הצד הטוב ביותר!
בוא נקיים פגישה לא מחייבת ונזיז הנדרש עבורך במהירות ויעילות התקשר עתה לעו"ד אלי דורון לטובת פגישה דיסקרטית בנושא 054-4251054

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מיסוי חברת בית וחברה משפחתית

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דורון פסו, עו"ד

ביום 23.7.19 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 2/2019 בנושא "הוראות סעיף 64 לעניין חברת בית וסעיף 64א לעניין חברה משפחתית – בעקבות תיקון מס' 245 לפקודת מס הכנסה". החוזר מבהיר את הוראות תיקון 245 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 שנכנס לתוקפו ביום 1.1.18 ובמסגרתו שונו חלק מן ההוראות הנוגעות ל-"חברת בית" ול-"חברה משפחתית".

האם מחסן ששימש למגורים ייחשב לדירת מגורים?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 12/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, את ערערו של דוד גיא כנגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב שלא לאפשר למערער "חישוב לינארי מוטב" בגין מכירת "מחסן" ששימש למגורים (ו"ע 34577-08-17 גיא נ' מדינת ישראל)

מע"מ בשיעור אפס בגין תקבולים מחברה זרה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 1/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת מנו-בייס כנגד שומות לשנים 2009-2013 בסך של כ-790,000 ₪, שהוציא מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה בהן לא הכיר בעסקאות עם חברה זרה שדווחו על ידי המערערת ככאלה שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס (ע"מ 18831-04-17 מנו - בייס בע"מ נ' מע"מ - פתח תקווה). .

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם