מאת:

זכו במשפט אך לא קיבלו שכר טרחת עו"ד, ערערו וקיבלו

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המשיבים והמערערים שכנגד, אשר יוצגו על ידי עו"ד אסף גרשגורן ממשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס ועמית גרוס, וקבע כי בית המשפט המחוזי בנצרת שגה כאשר לא פסק לטובת המשיבים והמערערים שכנגד שכ"ט עו"ד, והסתפק בפסיקת הוצאות משפט. מדובר בצעד חריג, שכן - כפי שיפורט להלן - ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אשר מסורות באופן בלעדי לשיקול דעת הערכאה הדיונית.

 

מושכלות יסוד הם, כי עניין פסיקת הוצאות משפט מסורה - באופן בלעדי - לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. הערכאה הדיונית רשאית להחליט אם לחייב את בעל הדין בהוצאות כלשהן, היא רשאית לקבוע את סכום ההוצאות שיפסקו והיא גם רשאית לפסוק הוצאות כנגד בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך [ר' תקנות 511, 512(ב) ו-514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. מדובר אפוא בשיקול דעת נרחב, שכן הערכאה הדיונית הינה זו שמכירה את ההליך המשפטי לפני ולפנים, ובפרט שעה שהיא זו אשר מתרשמת באופן בלתי אמצעי מהתנהלות בעלי הדין במסגרת אותם הליכים. בהינתן כך, הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בענייני הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית, והיא עושה זאת רק במקרים חריגים ונדירים [ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עזבון, פד"י ל"ג (1) 509 (1979), 510; ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' "יש עתיד ביאליק", פ"ד ס(1) 391,395; ע"א 6581/98 זאב זאבי נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות, פד"י נט(6) 1 (2005)].

 

אחד המקרים החריגים והנדירים אשר מצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בעניין זה, נדון לאחרונה בפני בית המשפט העליון במסגרת ע"א 944/18 אסכנדר ג'באלי ואח' נ' בני עאדל ג'באלי חברה לעבודות עפר ופיתוח נצרת בע"מ ואח' ("עניין ג'באלי"), שנגע בסכסוך שהתגלע בין אחים שהחזיקו במשותף במניות חברה המתמחה בעבודות עפר. הסכסוך נדון בפני בית המשפט המחוזי (במסגרת ת.א. 47373-03-12), ובסיומו דחה בית המשפט המחוזי את תביעת התובעים (המערערים בעניין ג'באלי) הנוגעת להפרות נטענות של ההסכם שנחתם בין הצדדים והשית עליהם הוצאות משפט בסך 30,000 ₪. התובעים לא השלימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגישו ערעור לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. הנתבעים (הם המשיבים לערעור) סמכו ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטענו כי אין כל מקום שערכאת הערעור תתערב בקביעות הערכאה הדיונית, זולת בנושא הוצאות המשפט. במסגרת ערעור שכנגד שהוגש, טענו המשיבים כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא פסק לטובתם שכ"ט עו"ד (קל וחומר כאשר לא סיפק כל נימוק לאי פסיקת שכ"ט זה), וביקש מערכאת הערעור להתערב בכך ולפסוק לטובתם גם שכ"ט עו"ד.

 

בסופו של יום, קבע בית המשפט העליון - בהרכב של שלושה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון - כי חרף ההלכה הידועה כי ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בשיעור ההוצאות שפסקה הערכאה הדיונית, המקרה הנדון נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור. בית המשפט העליון קבע כי המערערים הגישו תביעה כספית מורכבת בסך של כ-12.5 מיליון ₪; כי תביעה זו התנהלה במשך מספר שנים (וכללה, בין היתר, דיונים רבים); וכי ניהול התביעה הצריך משאבים בלתי מבוטלים מטעם המשיבים. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא מצא לנכון לפסוק לטובת המשיבים סכום כלשהו בעבור שכר טרחה, לא כל שכן כאשר עשה זאת מבלי ליתן כל נימוק. בית המשפט העליון קבע כי לסכום ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי, יתווסף סכום של 25,000 ₪ בעבור שכר טרחת עו"ד. בית המשפט העליון אף חייב את המערערים והמשיבים שכנגד בשכ"ט המשיבים בערעור, בגובה של 35,000 ₪. את המשיבים והמערערים שכנגד בעניין ג'באלי ייצג עו"ד אסף גרשגורן, מנהל מחלקת הליטיגציה במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פסק דין חשוב של ביהמ"ש העליון בתביעת רשלנות מקצועית של רואה חשבון

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק דין חשוב בנוגע לתביעת רשלנות מקצועית כנגד רואה חשבון, הקובע מהו סטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומתי התנהגות זו מהווה הפרה של חובות רואה החשבון כלפי לקוחו.

תביעה נגד מפעל הפיס - חוק ההתיישנות

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם בקשה לסעד זמני המוגשת ללא תביעה עיקרית, עוצרת את מרוץ ההתיישנות? בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי בקשה לסעד זמני שהוגשה ללא תביעה עיקרית, ואף לא הוגשה תביעה תוך 7 ימים מיום הבקשה, אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ואין לייחס לה משמעות כלשהי במישור זה.

מי רשאי לעסוק בגידול קנאביס מסחרי?

מאת: אלי דורון, עו"ד

הרפורמה בתחום הקנאביס הרפואי נכנסה לתוקף ב- 2019 וסללה את הדרך ליזמים, המעוניינים לגדל קנאביס בהיקף מסחרי, ברמה גבוהה ובכפוף לדרישות תקן מחמירות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.