מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן


זכותו של נושה מובטח ליהנות מהפסדי הון של חייב

נושה מובטח אינו זכאי לקזז את הפסדי ההון שנוצרו לחייבים מחמת מימוש נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל, כנגד חבותו במס שבח הנוצר עקב מימוש הנכסים המשועבדים. היה על הנושה המובטח לנסח את שטר המשכנתא באופן שבו יכלול התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים.

 

ביום 12.3.2019 קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו[1], בעניין בקשת הנאמן על נכסי החייבים יעקב ומיכה הוניגמן (להלן: "החייבים") לעשות שימוש בהפסדי הון מחמת מימוש נכס מקרקעין לטובת קופת הפש"ר, כנגד בקשת בנק מרכנתיל, נושה מובטח של החייבים במשכנתא על מקרקעין, (להלן: "נושה מובטח") כי כתוצאה ממימוש המשכנתא נוצר הפסד הון לנושה המובטח וזכותו לקיזוז הפסד הון זה כנגד מס שבח. בשל חובות של החייבים, ביקש הנושה המובטח לממש את נכס המקרקעין המשועבד לטובתו, כאשר טוען הנושה המובטח כי בשל מימוש נכס המקרקעין, נוצר לו הפסד הון ועל כן, זכאי הוא לקיזוז הפסד הון זה כנגד מס שבח. מנגד, סבר הנאמן כי אין לנושה המובטח כל זכות לקיזוז הפסד רווח הון כנגד מס שבח שכן, מדובר בנכס של החייבים עצמם וכתוצאה מכך, יש לצרף נכס זה לקופת הפש"ר ולטובת הנושים של החייבים. טענה זו ביסס הנאמן, בין היתר, על מספר פסקי דין[2] שדנו בסוגיה, בהם נקבע כי הפסדי הון והזכות לקזזם אינם נכללים בנכסים המשועבדים לטובת הנושה המובטח.

 

בית המשפט המחוזי, מפי כבוד סגן הנשיא, השופט חגי ברנר, בחן את טענות של הנושה המובטח וכן את הטענות של הנאמן, וקבע כי דין הדין עם הנאמן. בין היתר, נקבע כי הנושה המובטח, בהיותו נושה מקצועי מיומן ומתוחכם הנעזר בליווי צמוד של עורכי דין, היה צריך לנסח את שטר המשכנתא באופן בו היא כוללת התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים. משעה שהנושה המובטח לא עשה זאת, אין לו אלא להלין על עצמו. כן התייחס בית המשפט לפסיקה שהובאה על ידי הנאמן וקבע כי גם במקרה זה, "הפסד ההון הוא נכס של החייב ואיננו נכלל תחת השעבוד לטובת הנושה המובטח"[3]. כן הוסיף לעניין זה כי, "כאשר עסקינן בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכל פרשנות במרחיבה את מעכל הנשייה המובטח, פוגעת בהכרח בנושים האחרים"[4].


[1] פש"ר 43694-03-18 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', פש"ר 43739-03-18 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' הוניגמן ואח'.

[2] ע"א 7800/10 עו"ד רונן מטרי נ' אליעזר אלקון, ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג, הנאמן על נכסי החייב אברהם וייס

[3] פסקה 13 להחלטה.

[4] פסקה 14 להחלטה.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגורים בארה"ב מעל 5 שנים אינם מהווים ניתקה זיקה לישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

פסק הדין מס' 56483-05-18, גרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, עסק בתביעה של בני זוג אשר ביקשו לנתק את תושבותם עבור השנים 2015-2018

החשש ברפורמת גביית המס רק על פי צווי שומה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); ליאור קרשס, משפטנית

כידוע, הליכי גביית מס הינם הליכים ארוכים הנמשכים לעיתים על פני שנים רבות וזאת לעיתים עד לשלב השומה הסופית, אותה יידרש הנישום לשלם בהתאם לקביעת בית המשפט. אכן, הימשכות ההליכים אינה מסבה נחת לצדדים להליך ובפרט לנישום, אך מקנה היא 'רשת ביטחון' בדמות זכות הטיעון של הנישום, אל מול רשויות המס במידה ונקבעת לו שומה אשר הוא חולק על נתוניה.

דיבידנד בין חברות שמקורו ברווחי שערוך

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

האם סכומי כסף המחולקים מחברות בנות לחברת אם, הנובעים מרווחי שערוך, הינם בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" אצל חברת האם? קראו כאן בהרחבה בנושא.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם