מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן


זכותו של נושה מובטח ליהנות מהפסדי הון של חייב

נושה מובטח אינו זכאי לקזז את הפסדי ההון שנוצרו לחייבים מחמת מימוש נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל, כנגד חבותו במס שבח הנוצר עקב מימוש הנכסים המשועבדים. היה על הנושה המובטח לנסח את שטר המשכנתא באופן שבו יכלול התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים.

 

ביום 12.3.2019 קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו[1], בעניין בקשת הנאמן על נכסי החייבים יעקב ומיכה הוניגמן (להלן: "החייבים") לעשות שימוש בהפסדי הון מחמת מימוש נכס מקרקעין לטובת קופת הפש"ר, כנגד בקשת בנק מרכנתיל, נושה מובטח של החייבים במשכנתא על מקרקעין, (להלן: "נושה מובטח") כי כתוצאה ממימוש המשכנתא נוצר הפסד הון לנושה המובטח וזכותו לקיזוז הפסד הון זה כנגד מס שבח. בשל חובות של החייבים, ביקש הנושה המובטח לממש את נכס המקרקעין המשועבד לטובתו, כאשר טוען הנושה המובטח כי בשל מימוש נכס המקרקעין, נוצר לו הפסד הון ועל כן, זכאי הוא לקיזוז הפסד הון זה כנגד מס שבח. מנגד, סבר הנאמן כי אין לנושה המובטח כל זכות לקיזוז הפסד רווח הון כנגד מס שבח שכן, מדובר בנכס של החייבים עצמם וכתוצאה מכך, יש לצרף נכס זה לקופת הפש"ר ולטובת הנושים של החייבים. טענה זו ביסס הנאמן, בין היתר, על מספר פסקי דין[2] שדנו בסוגיה, בהם נקבע כי הפסדי הון והזכות לקזזם אינם נכללים בנכסים המשועבדים לטובת הנושה המובטח.

 

בית המשפט המחוזי, מפי כבוד סגן הנשיא, השופט חגי ברנר, בחן את טענות של הנושה המובטח וכן את הטענות של הנאמן, וקבע כי דין הדין עם הנאמן. בין היתר, נקבע כי הנושה המובטח, בהיותו נושה מקצועי מיומן ומתוחכם הנעזר בליווי צמוד של עורכי דין, היה צריך לנסח את שטר המשכנתא באופן בו היא כוללת התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים. משעה שהנושה המובטח לא עשה זאת, אין לו אלא להלין על עצמו. כן התייחס בית המשפט לפסיקה שהובאה על ידי הנאמן וקבע כי גם במקרה זה, "הפסד ההון הוא נכס של החייב ואיננו נכלל תחת השעבוד לטובת הנושה המובטח"[3]. כן הוסיף לעניין זה כי, "כאשר עסקינן בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכל פרשנות במרחיבה את מעכל הנשייה המובטח, פוגעת בהכרח בנושים האחרים"[4].


[1] פש"ר 43694-03-18 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', פש"ר 43739-03-18 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' הוניגמן ואח'.

[2] ע"א 7800/10 עו"ד רונן מטרי נ' אליעזר אלקון, ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג, הנאמן על נכסי החייב אברהם וייס

[3] פסקה 13 להחלטה.

[4] פסקה 14 להחלטה.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מיסוי חברת בית וחברה משפחתית

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דורון פסו, עו"ד

ביום 23.7.19 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 2/2019 בנושא "הוראות סעיף 64 לעניין חברת בית וסעיף 64א לעניין חברה משפחתית – בעקבות תיקון מס' 245 לפקודת מס הכנסה". החוזר מבהיר את הוראות תיקון 245 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 שנכנס לתוקפו ביום 1.1.18 ובמסגרתו שונו חלק מן ההוראות הנוגעות ל-"חברת בית" ול-"חברה משפחתית".

האם מחסן ששימש למגורים ייחשב לדירת מגורים?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 12/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, את ערערו של דוד גיא כנגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב שלא לאפשר למערער "חישוב לינארי מוטב" בגין מכירת "מחסן" ששימש למגורים (ו"ע 34577-08-17 גיא נ' מדינת ישראל)

מע"מ בשיעור אפס בגין תקבולים מחברה זרה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 1/8/2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת מנו-בייס כנגד שומות לשנים 2009-2013 בסך של כ-790,000 ₪, שהוציא מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה בהן לא הכיר בעסקאות עם חברה זרה שדווחו על ידי המערערת ככאלה שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס (ע"מ 18831-04-17 מנו - בייס בע"מ נ' מע"מ - פתח תקווה). .

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם