מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דורון פסו, עו"ד


בית המשפט קבע: חברות ה"כורות" ביטקוין רשאיות להחזיק חשבון בנק בישראל​

בנק אגוד ("הבנק") הודיע לתובעת, חברת ישראמיינרס בע"מ ("התובעת") כי החל מיום 12.3.18 יסורבו בקשות להפקיד כספים בחשבון הבנק של התובעת וכי בכוונתו לסגור את החשבון כיוון שהכספים המופקדים בו מקורם ב"כריית" מטבעות דיגיטליים. התובעת הגישה תובענה לבית המשפט אשר נדונה במסגרת ת"א (מחוזי ת"א) 14643-04-18 ישראמיינרס בע״מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה (פורסם בנבו, 17.03.2019), אשר בסיומה קבע בית המשפט כי החלטותיו של הבנק כנגד החברה אינן סבירות ועל כן ייפסלו ("פסק הדין").
 
טענות הצדדים
פעילות התובעת הינה בתחום "כריית" הביטקוין - לאחר מכן התובעת המירה את הביטקוין שבידיה לשקלים באמצעות צד שלישי והפקידה את השקלים בחשבון הבנק. טענתה העיקרית של התובעת היא כי אין סיכון של ממש בפעילותה המצדיק סירוב של הבנק להעניק לה שירותי ניהול חשבון אצלו, וזאת על בסיס אופי הפעילות וההיסטוריה של הפעילות ובפרט - היעדר ראיות לעניין חשש להלבנת הון ו/או מימון טרור. פרט לכך, טענה התובעת כי החלטת הבנק אינה מבוססת על מדיניות הבנק שהוצגה בפני המפקח על הבנקים ועל כן אינו יכול להסתמך על הוראות הדין בעצם איסור על פעילות זו.
 
מן הצד השני, הבנק נימק כי מדיניות ניהול הסיכונים בנוגע להלבנת הון שנקבעה אצלו אושרה על ידי הרגולטור; התובעת פתחה את החשבון תוך הסתרת תחום פעילותה, לו היה יודע על כך לא היה מאפשר לה לפתוח חשבון מלכתחילה; לא ניתן להבחין במקור הכספים המופקדים בחשבונה של התובעת ולאתר האם אכן מדובר בכספים "נקיים", ומשכך עלול הבנק למצוא עצמו שותף לפעילות לא חוקית.
בית המשפט נדרש לבחון האם סירוב הבנק לאפשר לנתבעת להפעיל חשבון אצלו עולה כדי "סירוב סביר" בהתאם להוראות הדין והאם הוא עולה בקנה אחד עם המדיניות המאושרת של הבנק.

פסק הדין
בפסק הדין עמד בית המשפט על מאפייני המסחר במטבעות דיגטליים ואת המשמעות הנגזרת ממנו מבחינת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. בית המשפט הבהיר כי אמנם העסקאות במטבעות דיגיטליים מתבצעות באנונימיות, אך לרשויות האכיפה כלים לבדיקה וקישור בין כתובת הארנק הדיגיטלי לזהות המשתמש בו – כך שניתן לאתר את זהות הצדדים לעסקה. פרט לכך, לאור הפרוטוקול המובנה של הפלטפורמה, ניתן לאתר לאחור את כלל העסקאות אשר התבצעו במטבע ספציפי ולוודא כי לא נעשה בו שימוש שלא כדין או ניסיון להסתיר את זהות בעליו. באשר לשאלת סבירותו של הסירוב של הבנק לאפשר לתובעת לנהל חשבון נקבע כי על הבנק לעדכן את מדיניותו מדי שנה ולהודיע על כך לרגולטור, כך שמדיניות שגובשה בשנת 2014 לא תיחשב כמדיניות שאושרה המצדיקה סירוב של הבנק לאפשר ניהול חשבון אצלו. בנוסף, נקבע כי "דגלים אדומים" הקיימים עבור לקוחות אינם מצדיקים סירוב למתן שירות, אלא משמשים להערכת מדרג הסיכון הנשקף מלקוח, כך שהבנק יוכל לנקוט בפעולות הנדרשות להקטנתו. מאידך, הוראה על סגירת חשבון הלקוח תינתן כאשר הלקוח מסרב להיענות לדרישות הבנק לקבלת מידע/מסמכים או בקיום יסוד סביר כי פעילות הלקוח קשורה להלבנת הון או טרור.
 
לאור האמור, מדיניותו של הבנק להטיל איסור גורף על פתיחת/החזקת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים - אינה סבירה.
מאידך הסירוב של הבנק לתת שירות הנוגע לקבלת כספים שהופקו בחשבון אשר מקורם בפעילות למול צד ג' אנונימי - סבירה.
פסק הדין גם מבהיר את עמדת המפקח על הבנקים אשר מופיעה בנייר עמדה מיום 8.2.16 ובו צוין כי העברות אגב מסחר במטבע דיגיטלי הינן פעילות בסיכון גבוה, אך לא הטיל איסור על עריכתן.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

המרת מטבע דיגיטלי / קריפטו מסוג אחד לאחר

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי מיוחד לממירי מטבעות דיגיטליים / קריפטו מסוג אחד לסוג אחר במטרה להביא לידי הכשרת מטבעות וארנקים דיגיטליים, הלבנה של מטבעות שחורים וכו' - קראו כאן בהרחבה בנושא.

דיווח ותשלום מס על מכירת מטבעות דיגיטליים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

לאחרונה פרסמה רשות המסים את טופס 1399 לשנת המס 2019, המכונה "הודעה על מכירת נכס וחישוב המס המגיע לשנת המס 2019", במסגרתו ישנה התייחסות מפורשת לדיווח אודות מכירה של מטבע וירטואלי בעמודה חדשה וייעודית לכך.

בנקים בישראל מסרבים לקבל כסף שמקורו במטבעות ווירטואליים

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לא פעם, אנו נתקלים במשקיעים אשר מבקשים להעביר את תמורת השקעתם ורווחיהם מפעילותם במטבעות ווירטואליים לחשבונות בנק בארץ אך נתקלים בסירוב על ידי הבנקים. מדובר במצב לא הגיוני כלל אשר מוביל לעיוות חוקי חמור, כאשר ניתן להתגבר עליו באמצעות הגשת תביעה כנגד הבנק המסרב לקבל את הכספים ולהכריח אותו באמצעות צו בית משפט לקבל את הכסף.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם