מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דורון פסו, עו"ד


השגה על החלטת בנק לדווח לרשות המסים על חשבון זר


בהמשך למאמר: בנקים החלו לשלוח מכתבים לחשודים בתושבות מס כפולה


תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), תשע"ט-2019 (להלן: "התקנות") מחילות חובה על בנקים בישראל לדווח לרשויות המס על חשבונות בנק בבעלות אזרחים/תאגידים זרים.

בהתאם לתקן ה-CRS אליו הצטרפה ישראל, רשויות המס יעבירו מידע זה לרשויות המס במדינת התושבות/אזרחות של בעל החשבון לצורך גביית מס.[1] לצורך קיום חובה זו, החלו הבנקים לפנות לבעלי חשבונות "חשודים" בהיותם אזרחים זרים לצורך בירור מדינת האזרחות והתושבות של בעל החשבון, ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת התמונה המלאה.

עם תום הבירור שעורך הבנק, ובהתאם לתקנות, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי החשבון צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב, ולגבי המועד בו יועבר המידע. בעל החשבון זכאי להגיש השגה בפני החלטתו של הבנק להעביר את המידע לגבי החשבון למדינה כאמור, וכן לצרף מסמכים התומכים בטענותיו, וזאת תוך 83 ימים ממועד משלוח ההודעה על ידי הבנק לבעל החשבון, או עד ה-8.5 בשנת הכספים, לפי המאוחר.

הבנק נדרש לדון, להכריע ולהשיב לבעל החשבון על ההשגה עד ה-8.8 בשנת הכספים או עד 6 חודשים ממועד הגשת ההשגה. יודגש כי הכרעת הבנק נדרשת להיות מנומקת תוך התייחסות לגופן של הטענות שהעלה בעל החשבון. לאחר קבלת ההכרעה בהשגה עומדת בפני בעל החשבון האפשרות לפנות לערכאות משפטיות לאכיפת חובותיו של הבנק לשמור על סודיות.


 

חובת הבנק לשמור על סודיות המידע של לקוחותיו

חובת הסודיות הבנקאית מעוגנת בחקיקה האוסרת על בנק לגלות ידיעה או מסמך שנמסר לו לפי פקודת הבנקאות,[2] וכן מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 האוסר על פגיעה בפרטיות של אדם, ובתוך כך, איסור פגיעה בענייניו הפרטיים של אדם שנקבעו בהסכם מפורש או משתמע, איסור הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין וכן איסור על שימוש בידיעה על עניינים אלו ומסירתה לצד שלישי. הפרת חובות אלה עלולה להקים סנקציות פליליות ובהן מאסר למפר אותן.

בתי המשפט הכירו אף הם בחובת הסודיות הבנקאית מכוח ההסכם בין הבנק והלקוח, ומאופי מערכת היחסים ביניהם והאמון שהלקוחות נותנים בבנק לעניין חשאיות המידע לגביהם.[3] לפיכך, הרי שיש בנמצא מגוון טענות שלקוח הבנק יכול ורשאי להעלות על מנת לתקוף את החלטת הבנק לחשוף מידע אודותיו, ובכלל זה כי על פי המבחנים המקובלים הנו תושב ישראל  שכלל אינו מחויב בתשלום מס במדינת אזרחותו בגין הכנסות שהופקו ונצמחו בישראל, ומטעם זה הרי של הבנקים לכבד את חובת הסודיות החלה עליהם כלפי אותו לקוח.  


[1] אחת ממדינות הOECD-, בהתאם להסכמים אליהם הצטרפה מדינת ישראל

[2] פקודת הבנקאות, 1941

[3]  רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5), (764)

 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ייצוג בהליך שומתי מול מחלקת הניכויים של מס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

לא אחת יוצא שרשות המס מחליטה לפעול כנגד נישום כזה או אחר וזאת באמצעות מחלקת הניכויים - מחלקה זו אמונה על בחינת הניכויים אשר בוצעו על ידי הנישום, חברה, עמותה וכדומה בגין הטבות שניתנו לעובדים, בעלים, קבלי משנה ועוד ובנסיבות בהן סבורה כי לא נוכה המס בשלמותו ע"י הגורם המשלם בגין הטבות ניתנות כאלה או אחרות, אזי יש למסות בגין אותה הטבה.

בעלי חשבון במדינה זרה, על הכוונת של רשויות המס!

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד

עקב כניסתו בקרוב לתוקף של הסכם חילופי מידע בינלאומי - בעלי חשבון במדינה זרה נדרשים להצהיר על תושבות, והמידע יוזרם לרשויות המס בארץ ובעולם.

פרשת בר רפאלי - איך מנתקים תושבות לצרכי מס?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביום 10.4.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של בר רפאלי על שומה שהוציא פקיד השומה כפר סבא וקבע כי בין השנים 2009-2010 הייתה המערערת לתושבת ישראל וכפועל יוצא מכך, חבה בתשלום מסים בישראל בגין הכנסותיה בישראל ובחו"ל (בע"מ 6418-02-16 רפאלי נ' פקיד שומה כפר סבא).

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם